מבוא לסוציולוגיה – סיכומי מאמרים: ברגר ולקמן – מיסוד
ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים
מיסוד – ברגר ולאקמן
א. אורגניזם ופעילות:
ייחודו של האדם הוא בשלב העוברי של התפתחותו שנמשך לפחות עד גיל שנה.כלומר, עוד בשלב העוברי האדם נמצא תחת השפעה מתמדת של הסביבה, בין השאר סביבה חברתית-אנושית. כלומר, האדם נמצא תחת השפעת הסביבה שהיא תוצר אדם בחלקה. כמו כן, האדם נמצא במתח קבוע בין היותו גוף להיותו בעל גוף ומכך גם במתח בין היותו הומו סאפיינס (אדם ביולוגי) והומו סוציוס (אדם חברתי). האורגניזם האנושי חסר את האמצעים הביולוגים (אינסטינקטים או זיכרון גזע) להענקת יציבות להתנהגות אנושית ולכן עולה השאלה מה מקורה של יציבות הסדר האנושי? ישנן מספר דרכים לעסוק בשאלה זו, המאמר הזה יתמקד בדרך שתשאל כיצד נוצר הסדר החברתי עצמו – התשובה הכללית ביותר היא "הסדר החברתי הוא מוצר אנוש, או יותר נכון, תהליך יצירה אנושי רצוף". כדי לנתח את יצירת הסדר החברתי פונים ברגר ולאקמן לתיאורית המיסוד.
ב. מקורות המיסוד:
ברגר ולקמן מנסים להתחקות אחר תהליך יצירת המוסדות. העיקרון הראשון שמוצג הוא שכל פעילות אנושית כפופה להשתגרות. כלומר, פעילות שחוזרת על עצמה תיצור שגרה של האופן שבה היא מתבצעת. ב"ל מסבירים שהשתגרות מחליפה את האמצעים הביולוגים (האינסטינקטים) ומספקת את הכיוון וההתמחות. כמו כן, ההשתגרות פוטרת את האדם מהצורך בהגדרת מצב כל פעם מחדש (בניגוד לגופמן). תהליכי ההשתגרות קודמים לכל מיסוד. המיסוד מופיע כאשר יש השתגרות של סיווג גומלין (כלומר השתגרות דו-צדדית) של פעילות. כלומר, סיווג הגומלין הוא מוסד. חשוב להדגיש שהסיווג המוסדי הוא הדדי, כלומר מתבצע לשני הצדדים ומתבצע לא רק על הפעילויות אלא גם על הפעילים במוסד, כך המוסד X קובע שהפעילות Z תבוצע ע"י השחקנים Y. בכל מוסד גם מתגלמים היבטים של היסטוריה ופיקוח, כלומר, א. אי אפשר להבין מוסד במנותק מהקשרו ההיסטורי (זובו לפונקציונליזם) ב. המוסדות מעצם קיומם מפקחים על הפעילות האנושית בכך שהם קובעים דפוסי פעילות. חשוב להדגיש שהפיקוח הוא חלק מהותי מהמיסוד. כאשר אומרים שרכיב מסוים של הפעילות האנושית מוסד למעשה אומרים שרכיב זה הוכפף לפיקוח חברתי.
תהליך המיסוד מוצג במאמר בדוגמא שבה שני פרטים א' וב' והוא מורכב ממספר שלבים:
- פעילות הגומלין בין א' לב' תהיה אשר תהיה תיצור סיווגים – א' מסתכל על מעשיו של ב' ומייחס לו מניעים ולהפך.
- השתגרות של פעילות הגומלין הזו תיצור מיסוד עוברי, יתרונו של מיסוד זה הוא שהוא מאפשר לכל פרט לחזות, לפחות חלקית, את מעשי הפרט השני. פעילות הגומלין נהפכת לניתנת לחיזוי
- המיסוד העוברי חוסך זמן ומאמץ ומאפשר חלוקת עבודה וחדשנות
- חלוקת העבודה והחדשנות מובילות להשתגרויות נוספות ובכך נוצר הגרעין לעולם חברתי המכיל סדר מוסדי מתרחב.
עולה השאלה: אילו פעולות יסווגו באורך גומלין זה? התשובה: אותן הפעולות שהן א' והן ב' מייחסים להם משמעות במצבם המשותף.
- הופעת צד שלישי (בן של א' וב' או סתם מישהו) משנה את אופייה של פעילות הגומלין. המוסד העוברי מועבר אל המצטרף החדש וזה אינו מכיר את ההיסטוריה של המוסד. עם רכישת המימד ההיסטורי רוכשות פעולות הגומלין או המוסדות העובריים תכונה נוספת האובייקטיביות
- המוסד האובייקטיבי ניצב בפני המצטרף החדש כממשות בפני עצמה (ב"ל טוענים שלא ניתן להפרידו, לפחות חלקית, מחוקי הטבע). תהליך ההעברה גם מחזק את הממשות של המוסד בפני א' וב' משום שהם כל הזמן אומרים לג' "ככה עושים את זה".
חשוב לציין שמדובר באובייקטיביות מלאכותית. היחס בין היוצר (א' או ב') למוצר (המוסד) הוא תהליך דיאלקטי, כלומר, "החברה היא תוצר אנושי -> החברה היא ממשות אובייקטיבית -> האדם הוא יצור חברתי". בשלב 6 רוכש המוסד את הלגיטימיות שלו, כלומר כיצד ניתן להסבירו ולהצדיקו וכמו כן בשלב זה עולה בעיית הפיקוח. המצטרף החדש, שלא היה חלק בתהליך המיסוד עשוי שלא לקבל את הצו המוסדי ולכן יש צורך באמצעי פיקוח.
