מבוא לסוציולוגיה – סיכומי מאמרים: מרקס ואנגלס – המניפסט הקומוניסטי
ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים
התשתית לכל מערכת יחסים בין מדכאים למדוכאים היא מלחמת מעמדות. זו מלחמה בלתי פוסקת ולעיתים נסתרת מהעין, התוצאה היא מהפכות חברתיות משנות צורה או אפילו נפילה של כל המעמדות הנלחמים. בתקופת ימי הביניים החלוקה היא לשליטים פיאודלים וצמיתים ואילו בתקופתו של מרקס המאבק הוא בין הבורגנות והפרולטריון. אמצעי החליפין, הסחר , הספנות והתעשייה תרמו וזירזו את התפוררות החברה הפיאודלית שלא עמדה בביקוש שקם יחד עם השווקים החדשים.
המהפכה התעשייתית: הספנות ודרכי התחבורה היבשתית התפתחו וסללו דרך ליותר מרחב במסחר, מה שגם להתפתחות התעשיה והספנות גם כן וע"י כך- להתעשרות המעמד הבורגני המודרני.
בכל מקום שהגיעה הבורגנות לשלטון היא הרסה את כל היחסים הפיאודליים הפטריארכליים, לא הניחה שום קשר בין בני אדם חוץ מאשר במקרה של "תשלום מזומנים". הבורגנות כוננה את חירות המסחר,
והעלימה את הקסם והרגש מהעולם כפי שהיו קיימים עד אז. הראייה נהייתה ראציונלית יותר, בעיניים מפוקחות- על מצב האנשים בחברה והיחסים האנושיים.
הבורגנות סוחפת אחת אחרי השניה את כל האומות, בעקבות שכלולם המהיר של אמצעי הייצור ההקלה בדרכי התחבורה וההובלה של המסחר. מתחילה תלות גומלין דו צדדית של האומות, יש ביקוש לדברים המיובאים מארצות רחוקות. היצירות הרוחניות של האומות השונות נעשות נחלת הכלל.
הבורגנות הכניעה את הכפר לשלטונה של העיר הגדולה. היא גם ליכדה את האוכלוסייה, מירכזה את אמצעי הייצור וריכזה את הקניין בידי מעטים. במאה שנה התפתחה הכלכלה ופרחה כמו שלא פרחה בכל הדורות הקודמים ביחד.
הבורגנות החליפה את השלטון והחברה הפיאודליים, הביאה איתה את התחרות החופשית, יחד עם חוקה חברתית ומדינית שהולמת אותה, בלוויית שלטון כלכלי ומדיני של מעמד הבורגנות.
משברי המסחר: ההתפתחות הפרועה וחסרת הרסן יצרה מצב של עודף ייצור. התעשייה והמסחר נהרסו משום שהציוויליזציה התפתחה למעלה מן המידה. כוחות הייצור נתעצמו מדי לעומת יחסי הקניין הבורגניים. ההיצע גבר על הביקוש.
איך הבורגנות התגברה על המכשול? 1) הם השמידו אמצעי ייצור קודמים 2) ע"י כיבוש שווקים חדשים וניצול טוב יותר של השווקים הישנים.
ככל שמתפתחת הבורגנות, כלומר- ההון, כך מתרחב הפרולטריון (שתלויים בבורגנות שתספק להם עבודה. ואכן מסופקת להם עבודה כל עוד ההון גדל בעקבותיה.
עם התפתחות מערכת המכונות וחלוקת העבודה נעלם הביטוי האישי של הפועל מעבודתו, התעשיה המודרנית הפכה את בית המלאכה הקטן של האומן הפטריארכאלי לבית חרושת גדול שבו כל הפעולים הם חיילים המנוכרים לעבודתם ומשועבדים למכונות ולמעמד הבורגנות.
הפרולטריון מורכב מבני מעמדות שונים באוכלוסיה לשעבר: שכבות הביניים הזעירות שהיו קיימות עד כאן (בעלי מלאכה, איכרים, בעלי תעשיה זעירים וכו') יורדים לשפל מדרגת הפרולטריון בעיקר מפני שהונם המועט לא מספיק לקיבולת התעשייה הגדולה ומוכרע ע"י השתלטות בעלי ההון על התעשייה הגדולה וגם בגלל שהכשרתם חסרת ערך לעומת צורות הייצור החדשות.
המלחמה של הפרולטריון בבורגנות הם נלחמים ביחסי הייצור הבורגניים וגם במכשירי הייצור החדשים- משמידים מכונות, מעלים באש בתי חרושת. הם מנסים לכבוש חזרה את מעמד הפועל של ימי הביניים.
הפועלים המפוזרים בל העולם אינם מנסים להתאחד לכדי ארגון או תנועה בעלת השפעה נגד הבורגנות. עם התפתחות התעשייה הפרולטריון מתרבה, כוחו הולך וגדל, תנאי החיים של בני המעמד משתווים.
ישנה מלחמה תמידית בתוך מעמד הבורגנות – 1) נגד האצולה 2) נגד בורגנים שהאינטרסים שלהם מנוגדים לקידום התעשייה 3) נגד הבורגנות של ארצות החוץ.
מהפכה היא בלתי נמנעת: כשמתקרבת ההכרעה במלחמת המעמדות המצב של המעמד העליון הוא של התפוררות קשה, עד כדי כך שחלק מבני המעמד השליט מצטרפים מיוזמתם למעמד המהפכני, הבורגני. חלק מהאצולה עובר אל הבורגנות וחלק מהבורגנות יורד לפרולטריון שעל פי מרקס הוא המעמד המהפכני באמת, שאר המעמדות שוקעים ונעלמים בגלל התעשיה הגדולה והפרולטריון הוא יציר כפיה.
