סיכום בספרות: תיירים / יהודה עמיחי
ראה: סיכומים לבגרות בספרות– פרק שירה
תיירים / יהודה עמיחי:
"פעם ישבתי על מדרגות ליד שער במצודת דוד, את שני
הסלים הכבדים שמתי לידי. עמדה שם קבוצת תיירים
סביב המדריך ושמשתי להם נקודת ציון. "אתם רואים
את האיש הזה עם הסלים? קצת ימינה מראשו נמצאת
קשת מן התקופה הרומית. קצת ימינה מראשו". אבל
הוא זז, הוא זז! אמרתי בלבי: הגאולה תבוא רק אם יגידו
להם: אתם רואים שם את הקשת מן התקופה הרומית?
לא חשוב: אבל לידה, קצת שמאלה ולמטה ממנה, יושב
אדם שקנה פֵּרות וירקות לביתו."
השיר "תיירים" של יהודה עמיחי עוסק בתיירים המבקרים בארץ. הרעיון המרכזי בשיר בא ליידי ביטוי בשורות האחרונות של הבית השלישי "הגאולה תבוא רק אם יגידו להם, אתם רואים שם את הקשת מן התקופה הרומית? לא חשוב: אבל לידה, קצת שמאלה ולמטה ממנה, חןשב אדם שקנה פירות וירקות לביתו". האדם הפשוט הוא זה שצריך להיות במרכז. האדם החי צריך להיות במרכז, ולא השרידים הארכיאולוגיים והמתים שאנו פורסים בפני התיירים שבאו לנפוש ולהכיר את הארץ. "ביקורי אבלים הם עורכים אצלנו" כל האתרים שאנו מציגים בפניהם קשורים למוות ולגבורה- יד ושם, הכותל המערבי, קבר רחל, קבר הרצל וגבעת התחמושת. כבר בבית הראשון אנו, ולא התיירים, מוצגים באור אירוני. אנחנו מצפים שהתיירים יזדהו עם הדברים החשובים לנו כ"כ מבחינה לאומית וריגשית, אבל גם שוכחים שהם בסה"כ תיירים שבאו להנות.
התיירים נמצאים בטיול והתיירות באה ליידי ביטוי בתיאור בית המלון. התיאור שמתאר עמיחי הוא תיאור של מעשים יומיומיים שמאפיינים כל תייר.
כאמור, עמיחי אומר שהאדם הפשוט הוא זה שצריך להיות במרכז, הוא יושב ומסתכל בקבוצת התיירים ובמדריך שנותן להם הסבר היסטורי. בעוד הוא יושב ומתבונן, הוא משתף אותנו במחשבותיו- שבני האדם לא יודעים באמת מה חשוב בחיים: לא העבר, ההיסטוריה והמתים, אלא האדם שחי כאן ועכשיו.
ניגודים: 1. ניגודים בין פעלים המבטאים רגשות ותחושות: מרצינים ובוכים לעומת צוחקים וחושקים. 2. ניגוד בין הנשגב וההרואי לבין חדרי המלון- הדבר היומיומי. הקברים והגיבורים המתים לעומת התחתונים שתלויים באמבטיה הכחולה. 3. הניגוד בין המתים לחיים, בין העבר להווה. 4. הניגוד בין "הם" ל"אנחנו". אצלנו ייפי גבורת נערנו וקשיחות נערותינו, והם מרצינים, צוחקים, בוכים וחושקים.
