מדינה היא כביכול מושג שאנו מבינים באופן אינטואיטיבי והתשובה הנפוצה ביותר לשאלה מהי מדינה תהיה על פי רוב פשוט מתן דוגמה כמו ישראל, ארצות הברית, איראן, קונגו, ליכטנשטיין או הוותיקן. אך למעשה אנו רואים כי דווקא הדוגמאות האלו מצביעות על הקושי להגדיר מהי מדינה שכן כל הדוגמאות הללו מציינות תופעות אנושיות שונות למדי עם כמה מכנים משותפים.
מדינה במובן הבסיסי ביותר היא מסגרת הנוצרת בידי בני אדם. אך גם כאן חלוקות הדעות, או יותר נכון הזוויות, באשר לטיבה של המסגרת הזו וכך גם לשאלה מהי מדינה. מבחינתה של הסוציולוגיה מתוארת המדינה כמרחב חברתי המאפשר מחד ומווסת מאידך יחסי כוחות חברתיים. מבחינת המשפט המדינה היא ישות משפטית המקבלת מעמד ותוקף מכוח כזה או אחר. התיאולוגיה רואה במדינה תוצאה ושלוחה של רצון אלוהי וכן הלאה.
אולם, מרבית ההגדרות המנסות לענות על השאלה מהי מדינה כוללת בדרך כזו או אחרת ארבעה יסודות הכרחיים לקיומה של מדינה: שטח, אוכלוסייה, ממשל וריבונות.
בכדי להגדיר מהי מדינה חלה חובה להגדיר את גבולותיה, בוודאי הפיזיים אך גם גבולות אחרים בכדי שהיא תהיה דבר מה מובחן וממשי שניתן להצביע עליו ולומר שזוהי מדינה. כאמור מקובל לחשוב כי שטח היא תנאי הכרחי לקיומה של מדינה והוא כמובן זה שקובע את גבולותיה הגיאוגרפיים ואת התחומים בהם למשל יש לה חזקה, כוח ושבהם חוקיה תקפים. אוכלוסייה היא סוג אחר של גבול והוא מגדיר אילו בני-אדם שייכים למדינה ואילו אינם, וכך ישראל קיימת מכוח קיומם של ישראלים כפי שגרמניה קיימת מכוח קיומם של גרמנים. כמו מכן מגלם המושג של מדינה גם אלמנט של כוח ויכולת ביצועית כלשהי, אלמנט זה בא לידי ביטוי במרכיבי הריבונות והממשל. ממשל בדרך כלל מתייחס לקיומה של מערכת מוסדית שתפקידה לנהל את ענייני המדינה והיא חייבת להיות בעלת כוח ביצועי מסוים בכדי להיחשב כקיימת. ריבונות היא מחד במידה רבה הלגיטימיות של הממשל ומקור הכוח שלו כלפי פנים כמו גם, מאידך, זכותו לפעול באופן חופשי כלפי חוץ. ריבונות היא מושג חמקמק למדי, שכן אין ריבונות מוחלטת והיא תלויה תמיד בכעין משא-ומתן בין המדינה לבין אזרחיה ובין המדינה לבין מדינות אחרות, הכרתם ושיתוף הפעולה של אלו גם אלו הם שמקנים למדינה את הריבונות שלה.
