גרמניה הנאצית: העילית הנציונל-סוציאליסטית

גרמניה הנאצית: העילית הנציונל-סוציאליסטית

  •    השקפת העולם של האידיאולוגיה הנאצית הייתה אליטיסטית, והייתה חשיבות עליונה לבניית "אצולה חדשה", לעקרון המנהיג ולעיצוב החיים הפוליטיים והחברתיים לפי רעיון הצייתנות ולפי היררכיה של מפקדים ופקודים.
  • הטקטיקה של הנאצים בעלייתם לשלטון הייתה של בריתות ופשרות עם בעלי השפעה מקרב חוגים לא-נאציים. אמנם קומוניסטים ודמוקרטים רבים פוטרו ממשרותיהם אך ניתן לראות שכבר במימסד של ווימר היה קיים פוטנציאל אנטי-דמוקרטי.
  • ההנהגה העליונה של המפלגה חלשה ביד איתנה על העילית המסורתית, ששיתפה פעולה עם המשטר החדש ומיהרה להסתגל אליו.
  • ההבדל בין הנאציזם לפשיזם – מתן עדיפות לרעיון הלאומי על הרעיון המדיני. עקרון זה מסביר את השיעור הגבוה בעילית הנאצית שהגיעו מאזורים שוליים, כגון מחוזות הספר המזרחיים .
  • חלק הארי של מנהיגי המפלגה הנאצית היו בני הדור שצמח במלחמת העולם הראשונה ולאחריה. העילית הייתה משולבת מבחינת תולדות חייה וסולם הערכים שלהם בחוויות המלחמה והמהומות שלאחריה.
  • מרבית מהנהגת המפלגה באה משורות המעמד הבינוני שנעקר משורשיו, מרד נגד החברה הדמוקרטית-תעשייתית והונע ע"י חוסר הביטחון המקצועי.

  • בין בני העילית הנאצית היו הבדלים הן מבחינת הרקע הסוציאלי ממנו הגיעו והן מבחינת המעמד בהיררכיה מפלגתית. ניתן היה למצוא את "אנשי הרוח המנוכרים" – מעמד בינוני גבוה, בעלי השכלה גבוהה יותר אך מגיעים פחות גבוה בסמכויות המפלגתיות. את העילית המנהלית שמייצגת את הפלג המהפכני – מהבורגנות הזעירה העירונית והכפרית, השכלה נמוכה יותר אך מגיעים למעלה במנגנון המפלגה, אלו הם ה"אידיאליסטים" האמיתיים, אלו שחברו למפלגה מראשית דרכה ועד לאחרון ימיה.
  • המפלגה התאפיינה בהכשרה צבאית ממושכת.
  • עליית הנאצים לשלטון הייתה במידה רבה המהפכה הסוציאליסטית של בורגני זעיר, בעל הכשרה צבאית, שנבצר ממנו להשתלב במקצוע אזרחי ואשר רחש שנאה עמוקה לממסד השמאלי כמו לממסד והימני.
  • למשטר הנאצי היה היבט נגד-מהפכני הטמון ברצונו להשאיר על כנם את החוגים השמרניים-לאומיים של העילית המסורתית. זו והעילית הנאצית השתזרו זו בזו במהלך ה"גלייכשלטונג".
  • מכאן שאי אפשר למתוח קו הפרדה ברור בין המפלגה ובין המדינה, בין המהפכה ובין המסורת, לא מבחינת המבנה הפוליטי ולא מבחינת הריבוד החברתי.
  • בדיקטטורת המנהיג נודעה חשיבות לסימני ההיכר האישיים של קבוצת ההנהגה העליונה. גרינג הס, רונזברג, הימלר, פריק, גבלס וברומן.

 

חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים

כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:

היסטוריה פוליטית של זמננו

מבוא להיסטוריה פוליטית

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: