גרמניה הנאצית: הצבא והמהפכה השנייה: השלמת כיבוש השלטון
- ב-1933 הושלמה בגרמניה הנאצית ה"גלייכשלטונג" – שילוב כלל תחומי החיים של כלל האזרחים במישטר (חברה, תרבות, ערכים רוחניים).
- שני הגורמים היחידים שעלולים היו לשבש את השלמת השתלבות זאת היו: א. הביטחון העצמי של הצבא. ב. המשך חילוקי הדעות הסמויים בתוך המפלגה, ובין לבין הס"א.
- מעמדו של הצבא בין 1918-1945: שלב 1. הרחבת הפער בין הרשות הצבאית לבין הרשויות האזרחיות לאחר מלחמת העולם הראשונה. שלב 2. עומד בסימן נשיאותו של הינדנבורג והגנרל פון שלייכר. הרייכסווהר מעורב ישירות בניהול המדינה, עד 33. שלב 3. עד 38, מנסה המשטר החדש להגביל את סמכויות הווהרמכט לתחום הצבאי הצר. הצבא משתף פעולה עם המשטר. היטלר מבצר את בכורתו על הצבא. תחרות צבאית בין הווהרמכט לס"א. הס"ס מתחזקת. היטלר מורה להוציא להורג את הנהגת הס"א (ביניהם רייהם, שלייכר, פון ברדוב וגרגור שטרסר) לאחר שהופצו שמועות על הכוונה שלהם כביכול להפיל את הממשלה.(הטבח של 30 ביוני 1934) שלב 4. עד 45 מסתמנת התערבותו ההולכת וגוברת של היטלר בהנהגת הווהרמכט. בנסיבות המשטר הטוטאליטרי נאלץ הצבא לוותר על מעמדו העצמאי, והוא נשבע אמונים לפיהרר. אך היה הגורם יחיד שלא הופעלה עליו ה"גלייכשלטונג".
- לשלטון הטרור ניתנת ליגליזציה. היטלר מסלק את יריביו ללא כל חקירה ודיון משפטי.הרציחות מקבלות גושפנקה רשמית של מדיניות ומבוצעות ע"י גופים ממלכתיים. שפיטה עצמית של הממשלה וחקיקת חוקי דמה שהפכו את הלא חוקי לחוקי.הפיהרר ממנה עצמו לשופט העליון של העם הגרמני.
- יולי 34 – החלה עלייתם של הימלר והס"ס בפיקודו ומוענקת לה הזכות לגייס כוחות מזויינים. הרצח נהיה לנורמה שעתידה היתה לאפשר את חיסולם של היריבים הפוליטיים, היהודים וה"נחותים", והימלר ניהל מדיניות השמדה שיטתית זו במצוות המשטר.
- תיאוריות מלומדות (כמו של קרל שמיט) נתנו צידוק אידיאולוגי למשטר הדיקטטורי ונתנו גיבוי גס להתערבות השרירותית של המשטר הנאצי בכל תחומי החברה, המדינה והמשפט, ולהסתמכות המוחלטת לגברי על הפיהרר.
- 2 אוגוסט 1934 (יום מותו של הנשיא הינדנבורג), מחליטה הממשלה על חקיקת חוק לאיחוד משרות הנשיא והקאנצלר. בתאריך זה גם נשבעות כל יחידות הצבא לדיקטטור. חקיקות אלו סתרו את החוקה, אך נעשו עליהן "משאלי עם", כדי להשיג את האישור המפורש של העם הגרמני – מעשה שנתן להיטלר הסוואה דמוקרטית.(אך כמובן שנעשו תחת לחץ פסיכולוגי ותוצאותיהם לרוב זויפו)
- הפיכת גרמניה למדינת פיהרר טוטאליטארית לא היתה אפשרית אילולא הסיוע מצד הווהרמכט, תחילה על דרך ההשלמה השקטה ולאחר מכן – מתוך שיתוף פעולה אקטיבי. למרות שבועת האמונים בין היטלר לצבא, הוא חותר תחת הבטחת המונופולין לווהרמכט ומרחיב את הס"ס.
- המצע הנאצי לא היה ברור ועקבי. ושאיפות השלטון האמיתיות של היטלר היו מכוונות כלפי חוץ דווקא – למדיניות של גזענות ו"מרחב מחייה", ולהתפשטות טריטוריאלית. פעולותיה של התנועה הנאצית התאפיינו באקלקטיות, אופורטוניזם ומקיאבליזם. אך הקמת המשטר לא היה פרי של אלתור מוחלט. הייתה חתירה הגיונית ומונחית אידיאולוגית למטרה.
- בראשה של השקפת העולם עמדו האנטישמיות ואנטי-סלביזם, ושתי המטרות העיקריות היו השמדת היהודים וכיבוש מרחב מחיה במזרח.
חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים
כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:
מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו
כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים
