היסטוריה פוליטית של זמננו: סוציאליזם אוטופי
סוציאליזם אוטופי – המושג של סוציאליזם אוטופי לא הוגדר על ידי אותם הסוציאליסטים עצמם, הם לא קראו לעצמם אוטופים. הגדירו אותם כך מרקס ואנגלס. הם תרמו לו חלק מהרעיונות. האנשים הללו חשבו שהסוציאליזם שלהם מציאותי, ואף יותר מכך – חלק מהכינוי ,סוציאליזם אוטופי, היה כי הם ניסוי להקים קומונות סוציאליסטיות. במיוחד אוון בסקוטלנד, ניסה להקים מבנה חברתי סוציאליסטי על בסיס תעשייה מודרנית, ובו התכנים הסוציאליסטים היו שעות עבודה מוגדרות, לא לתת לילדים לעבוד. אוון עצמו, כתעשיין עשיר – דאג לרווחת הפועלים. אפשר להבין מייד למה מרקס מתנגד לסוג כזה של הסוציאליזם – איך יתכן שבעל העסק ידאג לרווחת הפועלים, אם הם שייכים למעמדות מנוגדים היסטוריים, בעלי אינטרסים שמגיעים לידי התנגשות (שעל פי התיאוריה הדיאלקטית תביא למהפכה ולפתרון הבעיה – סוף ההיסטוריה, חברת היצרנים החופשית).
מרקס טען שזה אוטופי משני הצדדים – א, כי אי אפשר להגשים זאת. עובדה שכל הניסיונות (גם של אוון וגם של פורייה) נכשלו בסופו של דבר (פורייה טען שהחיים המשותפים והעבודה יכולים להפוך לחדווה, מעין ציווי מוסרי על כולם לחיות ביחד – מנוגד בתכלית לבעיית הניכור אצל מרקס כפי שהוא מתאר אותה, שעליה אפשר להתגבר רק בעזרת מהפכה). לכן, מרקס לוקח את הרעיונות שלהם, אך הוא טוען שהם אוטופיים – לא ניתנים ליישום, ולכן משנה את התורה.
