הוגים סוציאליסטים אוטופיסטים: פורייר, אואן וסנט סימון
הסיכום להלן הינו חלק מסיכום הקורס "אידיאולוגיות מודרניות" מתוך מאגר הסיכומים במדעי המדינה
את הסוציאליזם המרקסיסטי הקדימו מספר הוגים שמשתייכים לזרם של הסוציאליזם האוטופי. מרקס אמנם בז להם, וחשב שאין עומק להגותם, כי הם לא מסתכלים על איך העולם פועל ואז מושכים לחברה אידיאלית טובה.
1. פורייר – היה הוגה קצת משוגע שנפטר ב-1837, כלומר הקדים את מרקס מבחינת הגות (שנולד ב-1818). הוא טען טענה אחת מרכזית שהיא: לעומת הדעה המקובלת, שעבודה היא משהו שבני אדם לא רוצים לעשות, אלא רוצים לחיות בנוח ולא לעבוד, אז בני אדם הם יצורים שרוצים לעצב את העולם לפי תודעתם, הם כן רוצים לעבוד.
איך קרה שאנו נרתעים מהעבודה? מכיוון שעבודה שלנו היא עבודה על כורחנו, יש כאן חזרה על אותה פעולה הרבה מאוד פעמים וזה משעמם ומתיש אותנו. בני אדם אבל רוצים לעבוד לדוגמא: מישהו שהולך לדוג נהנה, אך לעומת זאת ניקח דייג שאומר למה לי ללכת לעבודה?! כלומר, זה תלוי בזמן ובהקשר וכו'. כלומר בגדול, בני-אדם הם יצורים שרוצים ליצור.
פורייר ישב באותו בית קפה בפריז ורשם כל חייו תמונות של עולם יפה שבני אדם ירצו לעבוד, ולא שיהיה כמו היום. הוא הוציא כל יום פרסום בעיתון, שמי שעשיר ורוצה לתמוך בעבודתו, אז שיבוא לבית הקפה וידברו על תנאים. בעבודותיו הוא מנסה לעשות רשימה של היכולות, הרצונות וכו' של בני אדם. הוא טוען שאם נוכל לתת לבני אדם לעבוד בעבודות שהם אוהבים, אז העבודה לא תהיה מעמסה. למשל, מי שאוהב את הטבע, אז שיהיה שומר יערות. כלומר, יש גוון מסוים של רצונות ויכולות של בני אדם למלא את כל החסר.
בנוסף, פורייר האמין במתירנות, בכך שטען אותו דבר לגבי בעל ואישה, הרי אין דבר משעמם כמו יחסים של עשרות שנים, ולכן הוא מדבר גם כאן על החלפות. בגדול טענתו היא: אין צורך לבטל עבודה כדי להגיע לחברה אידיאלית. הוא קורא לקומונות האלו שהוא מדבר עליהם: "פלנגות", זו מילה שבאה מהיוונית.
2. רוברט אואן – הוא טען שהוא שונה מפורייר בכך, שהוא לא חיכה עד שעשיר יממן לו את החזון, אלא הוא בעצמו היה עשיר. היו לו רעיונות בסיסים שגם ממנו מרקס לקח. טענתו היא: שבני אדם נוטים לפשע ושכרות כי זה משקף את המציאות הכלכלית והחברתית שבה אנו חיים. טענה שהפכה להיות מוכרת אחרי אואן היא: שמציאות מעצבת את האדם. אם נשים אדם במקום שבו אין רע אז נצליח ליצור חברה אחרת.
אואן טען, שצריך להקים חברה, שבה הסממנים האלו (של ברוטאליות ורדיפת בצע) אינם קיימים, אלא חברה נאורה שמטיבה עם בני אדם, ואז נראה שהתוצאה תהיה: חברה של בני אדם מאושרים, בריאים ורוצים לעבוד.
אואן קנה קרקע בסקוטלנד במקום שנקרא ניו-לנארק, ובנה שם עיר לדוגמא. הוא הביא פועלים שהם כחלק מבואם היו תחת שרביטו של אואן כפילנתרופ שכתב את החוקים: אין שכרות, ילדים לא יעבדו עד שהם לא ילכו לבי"ס, כל כמה חודשים צריך לנקות את הרחובות וכו'. כלומר, הוא רצה שתהיה להם תחושה שהמקום הזה שייך להם ואכפת להם ממנו. האומנם הרעיון הצליח לו, והחברה הזו פעלה עשרות שנים כמו קיבוץ כזה נאור מאוד.
אואן השתכר מההצלחה שלו ואמר שצריך לפתוח סניפים אחרים. איפה ראוי להקים חברה חדשה בעלת חזון? בארה"ב. הוא קורא לזה "הרמוניה חדשה", ושם הוא מנסה זאת. לעומת הניסיון הראשון, הניסיון השני כשל. מרקס כאמור בז לאואן כיוון שהוא רצה ללכת מאחורי גבה של ההיסטוריה, כלומר, לעקוף את הבעיות הכלכליות ולנסות להקים חברה מהתחלה.
3. סנט סימון – הוא גם היה על הקצה של שפיות. אבל אחד מרעיונותיו החזיק הרבה לאחר מכן. לדידו של סימון, ההיסטוריה עוברת ומתקדמת בשלבים ברורים, כל שלב עם הייחוד שלו. אירופה של ימי הביניים למשל, הייתה חברה סטאטית, שבה גם עוצמתם של האריסטוקרטיה והכמורה הייתה סטאטית. הייתה התאמה בין אופי החברה לאופי המנהיגות (סטאטיים). העולם התיאולוגי הזה יצר חברה עם מנהיגים ואפיונים דומים וכו'.
מה שינה את העולם המודרני? זו העבודה, היצירה והחברה הדינאמית. חברה שבה מדענים ותעשיינים הם אלו שמנהיגים. כל דור ודור יש לו את הייחוד החברתי שלו עם אותו ייחוד של מנהיגות. מה יוצא מזה? שבימינו בתקופה המדעית, צריכה להיות סוג מנהיגות אחרת ותכנון חברתי ע"י תכנו-קרטיים, מדענים ותעשיינים. לא עוד אנשי פוליטיקה שנלחמים על מקומם, שאין להם את הידע לתכנן חברה, אלא תכנון מתוך ידע!
לכן, אם רק נבין שהחברה מתקדמת והגענו לעידן חדש, אז אפשר לבנות חברה מתוכננת היטב שתספק את התשובה לשאלות הקשות שעמדו בפני חברות לפני כן.
סיכום הרעיונות של הסוציאליסטים האוטופיסטים:
למרות הבוז של מרקס היו רעיונות שבכל זאת חלחלו לאווירה של מרקס והסוציאליזם:
- עבודה היא חלק מהגשמה עצמית של בני-אדם – היא אינה חסרת תכלית.
- הטבע האנושי לא קבוע – זהו רעיון מאוד חדשני (לא כמו הנצרות), טבע האדם הוא דינאמי, מה שמשנה אותו זה המצב החברתי שממנו הוא צומח. אם זה כך, אז אפשר לשנות את טבע האדם כדי לעשות מהפכה בנשמתו של האדם, שיהיו בני אדם לגמרי שונים בעתיד.
- עולם של רעיונות – אי-אפשר לנתק אדם מעולם כלכלי, חברתי ופוליטי שבו הוא נולד.
- היסטוריה מתקדמת בשלבים – יש התקדמות היסטורית לקראת חברה טובה יותר.
- שליטה רציונאלית עדיפה על עולם פוליטי רנדומאלי של החלטות אינדיבידואליות של פוליטיקאים. חברה יכולה להיות נאורה ע"י מדע של הסוציולוגיה שיבנה עולם חדש.
מעניין איך לאוטופיסטים האלו, כיוון שפעלו מחוץ לחברה, היה קל לגלגל רעיונות כאלו גבוהים. מרקס לקח את הרעיונות האלו והפך אותם לחלק מהרעיונות הבסיסיים ביותר שלו.
מרקס ביקר את הסוציאליסטים האוטופיסטים בכך שהם קופצים לעתיד ולא מעבירים את המחרשה הסוציאליסטית דרך האדמה הקשה של היום. כלומר, שהם קופצים לעתיד מבלי להראות דרך מהיום עד מחר. לעומת הביקורת הזאת על האוטופיסטים, מרקס חשב שהגל, הפילוסוף הגדול של תחילת המאה ה-19, מסתכל יותר מידי על העבר.
