הגדרות אופרציוניות במובן האינטואיטיבי, קרי הגדרת מונחים תיאורטיים בצורה מדויקת על ידי סטיפולציה של דרישות תצפיתיות שהן תנאי הכרחי ומספיק לתחולתם, מעוררת בעיה עליה מצביע קרנפ. לטענתו, הבעיה בהגדרת מושגים דרך משפטי תנאי בצורת "אם… אז…" היא שהגדרות כאלו נדחות רק במצב בו ה"אם" נכון וה"אז" אינו נכון, והן מתקבלות בכל מצב אחר. לפיכך מציע קרנפ פתרון בצורת הגדרה אופרציונית חלקית בלבד שלמעשה מתנה את האפשרות להחיל הגדרה על מונח מסוים בכך שיתקיים תנאי מסוים. ההגדרה החלקית דרך משפטי רדוקציה שמציע קרנפ למעשה מנסה לפתור את הדילמה על ידי אופציה שלישית בה השאלה האם ניתן להגדיר מונחים תיאורטיים דרך קריטריונים תצפיתיים מקבלת את התשובה "כן, אבל באופן חלקי". אולם תשובה זו אינה פותרת את הדילמה מכיוון שראשית, כפי שמציין המפל, פתרון זה של הגדרה חלקית עדיין אינו מוציא את האפשרות של הגדרה מלאה. שנית, גם הגדרות חלקיות אינן יוצאות ממסגרת הדילמה משום שאם ניתן לבטא מונח תיאורטי, אפילו באופן חלקי ו"פתוח", דרך קריטריונים תצפיתיים, אזי עדיין נותרת השאלה מדוע להידרש למונחים התיאורטיים ולא להסתפק פשוט בקריטריונים התצפיתיים.
