ישראל אחרי מלחמת ששת הימים
אחרי המלחמה – אופוריה
- ישראל הבלתי מנוצחת: 24 להקות צבאיות התחילו לקום אחרי המלחמה.
- ספר שהוציא אפרים קישון מתוך הטור של מעריב בו היה אוסף של הטורים שלו: "סליחה שניצחנו". ספר עם עודף פטריוטיות. הוצאת שוקן מוציאה אחרי זה את אותו ספר, עם אותו שם, רק עם מאתר שונה. רב הבתים קנו את שני הספרים.
- המח"טים ומפקדי צה"ל הם הדור החדש והישראלי המנצח: גורודיש, שרון, מוטה גור.
- מוטה גור: "בן-צור סע" שאמר לו לסוע לעיר העתיקה. הפך להיות אתוס.
- · יצחק רבין: נאום הר הצופים המשוחרר => פרשנות חילונית מודרנית השכלתית לניצחון
– צה"ל צבא העם. תפקידו המחנך של צה"ל, גילויי הקרבה, מעטים מול רבים, המחיר שמשלם האויב: אין שמחה לעד. הם מסכנים. האמונה השלמה בצדקת הדרך, האדם והטכנולוגיה. השליחות, מזכיר בשוליים בשוליים: הנגיעה בליבה של ההיסטוריה היהודית.
- בגין בכותל המשוחרר – פרשנות אתנית-היסטורית ללאומיות מדבר על שחרור ירושלים. מדבר על החרבת ירושלים ע"י טיטוס: סוגר חשבון עם טיטוס (ולא עם נאצר, ולא עם חוסיין, ולא הבריטים) (בדומה לעגנון: בדצמבר 63 שי עגנון בפרס נובל: "כשהחריב טיטוס את ירושלים, אני נולדתי בגולה". מופיע על שטר 20 ₪.)
- חיים חפר (בצד של רבין): "הכותל לא ראה צנחנים בוכים". יש רקע היסטורי, אבל מדובר במהלך מודרני. חדש.
ניצוצות קטנים של הטלת ספק – לצד האופוריה:
- ישעיהו לייבוביץ: צריך להחזיר את השטחים.
- מאיר אריאל: שנת 67 "הצנחן המזמר". היה קיבוצניק חייל מילואים ששר שיר על השכול, ההרוגים. "ירושלים של ברזל ושל עופרת ושל דרור, הלא לחומותייך קראתי דרור" עדיין בשוליים
- יגאל אלון: תוכנית אלון => נתפסת כתבוסתנות מוחלטת, קו הגנה המשאיר הרבה שטח בחוץ.
מלחמת ההתשה (1969)
- תפיסת הביטחון של מדינת ישראל: צריך מלחמות קצרות (בגלל חיל מילואים, סד"כ).
- במלחמת ההתשה התקשורת מדווחת: הרוג פה, הרוג פה.
- גל מחאה ציבורית: בגלל שהמלחמה לא מתאימה לאתוס של מלחמת ששת הימים מתחילה מחאה ציבורית.
- משא ומתן לשלום.
- אחרי המלחמה – משמעויות: ויכוח נוקב סביב מהותה של מדינת ישראל והאופן בו ישראל מכירה את עצמה.
מלכת האמבטיה
- "מלכת האמבטיה" של חנוך לוין: שבירת האתוס. שכול.
- ב-1970 הקמארי מעלה את "מלכת אמבטיה – רווי סטירי על שבט אחים בצל תותחים".
- · הביקורות:
– חברה הדבקה להישאר מליטיריסטית.
– תיקי דיין היא מלכת האמבטיה שלא נותנת לאף אחד להיכנס: גולדה מאיר לא נותנת לאף אחד להיכנס.
– הדגשת השכול, המוות והעצב.
– השיר הפרובוקטיבי ביותר: "אבי היקר, כשתעמוד על קברי, זקן ועייף ומאוד ערירי". שיר השכול. אל תהיו גאים בילד שהקרבתם, ההקרבה היא בזיון.
– סגנון גס, וולגרי.
- הביקורת הקשה על ההצגה:
– תיקי דיין מקבלת מכתב נעצה על נייר טואלט: "לא ראוי שזה יכתב על נייר שהוא לא טואלט"
– בקורת ראובן ינאי במעריב: "הפרשות פיזיולוגיות", "מחזאות אוונגרדית", "נוכל", "מעשה נבלה", פגיעה ברוח העם, החמורה מפצצה בסופר מראקט (בהתייחסות לבאדר מיינוף)", לקחת את המחבר ולהשקיע אותו בשירותים.
- אחרי 15 הופעות ההצגה יורדת. היא אף פעם לא הוצגה עד הסוף בגלל שהרסו אותה באמצע.
- חנוך לווין יפרסם בעיתון התייחסות: צינית בטירוף שהוא לכאורה חוזר בו מהכל.
הויכוח "על אתונה וספרטה"
- · אתונה: עיר דמוקרטית, תיאטרון, פילוסופיה, רוח וכד'.
- · ספרטה: העיר המיליטריסטית.
- ויכוח בשנות ה-50, שצבר תאוצה אחרי מלחמת 67. ב-67 הויכוח חודר לכל החברה.
– האם החינוך צריך להיות מיליטריסטי?
– עד כמה הצבא מכתיב דברים בחברה הישראלית?
- · הכניסה המסיבית של הצבא לתוך המערכת האזרחית והפוליטית הייתה אחרי 67: התפקדות של קציני צבא מכל הקשת הפוליטית למפלגות (שמגר מהאצ"ל, שרון לחירות וכד'). "איש צבא" הפך למותג מנצח. המפלגות מתחילות לחזר אחרי אנשי צבא. סגל דיפלומטי מתחיל לכלול קצינים.
- מלחמת ההתשה הייתה ארוכה והיה זמן להתייחס אליה בתקשורת גם לצדדים אחרים.
- משה דיין: לא יכולה להיות הצגה מעודדת יותר לערבים מאשר "מלכת האמבטיה": המחזה משרת את ערביי ישראל.
- בני פלד (מפקד חיל האוויר): אין זכות להעלות את ההצגה, בטח לא בת"א, בזמן כשהחיילים מחרפים נפשם בתעלה.
- אלעד פלד (לימים מנכ"ל משרד החינוך): היותה של ישראל מדינה דמוקרטית-ליברלית, הופכת את המטרה של החיילים הנלחמים בתעלה, לכך שיוכלו להעלות איזה הצגות שרוצים בת"א.
- מצד אחד: מדינה מגובשת סביב אתוס אחד: אתוס לאומי, מיליטריסטי.
- · מצד שני: מדינה דמוקרטית שיכולה להכיל כמה אתוסים.
מרד הסטודנטים
- דור ה"סוונטיס": הביבי בומרס: סמים, מתירנות. בצרפת: מרד הסטודנטים – לא היה מקום באוניברסיטה, ובמעונות. העדר מתירנות מינית. מלחמת ויאטנם. הביקורת על דה-גול. הסטודנטים הופכים לגורם פוליטי מתסיס ומשמעותי.
- איפה מתקיים מרד הסטודנטים: סורבון בפריז, עורקים משמעותיים ביותר. (טענת עדו: האוניברסיטה הפוליטית ביותר היא בר-אילן בגלל שכשהם חוסמים את הכביש זה עוצר את מדינת ישראל).
- ואדי סליב: הואדי יושב ליד בית ההסתדרות וכו' => מאורעות ואדי סליב קרו בגלל הגיאוגרפיה של המיקום שלהם.
