ישראל לאחר מלחמת ששת הימים – סיכום

ישראל אחרי מלחמת ששת הימים

מלחמות תרבות בישראל

אחרי המלחמה – אופוריה

  • ישראל הבלתי מנוצחת: 24 להקות צבאיות התחילו לקום אחרי המלחמה.
  • ספר שהוציא אפרים קישון מתוך הטור של מעריב בו היה אוסף של הטורים שלו: "סליחה שניצחנו". ספר עם עודף פטריוטיות. הוצאת שוקן מוציאה אחרי זה את אותו ספר, עם אותו שם, רק עם מאתר שונה. רב הבתים קנו את שני הספרים.
  • המח"טים ומפקדי צה"ל הם הדור החדש והישראלי המנצח: גורודיש, שרון, מוטה גור.
  • מוטה גור: "בן-צור סע" שאמר לו לסוע לעיר העתיקה. הפך להיות אתוס.
  • ·         יצחק רבין: נאום הר הצופים המשוחרר => פרשנות חילונית מודרנית השכלתית לניצחון

–          צה"ל צבא העם. תפקידו המחנך של צה"ל, גילויי הקרבה, מעטים מול רבים, המחיר שמשלם האויב: אין שמחה לעד. הם מסכנים. האמונה השלמה בצדקת הדרך, האדם והטכנולוגיה. השליחות, מזכיר בשוליים בשוליים: הנגיעה בליבה של ההיסטוריה היהודית.

  • בגין בכותל המשוחרר – פרשנות אתנית-היסטורית ללאומיות מדבר על שחרור ירושלים. מדבר על החרבת ירושלים ע"י טיטוס: סוגר חשבון עם טיטוס (ולא עם נאצר, ולא עם חוסיין, ולא הבריטים) (בדומה לעגנון: בדצמבר 63 שי עגנון בפרס נובל: "כשהחריב טיטוס את ירושלים, אני נולדתי בגולה". מופיע על שטר 20 ₪.)
  • חיים חפר (בצד של רבין): "הכותל לא ראה צנחנים בוכים". יש רקע היסטורי, אבל מדובר במהלך מודרני. חדש.

ניצוצות קטנים של הטלת ספק – לצד האופוריה:

  • ישעיהו לייבוביץ: צריך להחזיר את השטחים.
  • מאיר אריאל: שנת 67 "הצנחן המזמר". היה קיבוצניק חייל מילואים ששר שיר על השכול, ההרוגים. "ירושלים של ברזל ושל עופרת ושל דרור, הלא לחומותייך קראתי דרור" עדיין בשוליים
  • יגאל אלון: תוכנית אלון => נתפסת כתבוסתנות מוחלטת, קו הגנה המשאיר הרבה שטח בחוץ.

מלחמת ההתשה (1969)

  • תפיסת הביטחון של מדינת ישראל: צריך מלחמות קצרות (בגלל חיל מילואים, סד"כ).
  • במלחמת ההתשה התקשורת מדווחת: הרוג פה, הרוג פה.
  • גל מחאה ציבורית: בגלל שהמלחמה לא מתאימה לאתוס של מלחמת ששת הימים מתחילה מחאה ציבורית.
  • משא ומתן לשלום.
  • אחרי המלחמה – משמעויות: ויכוח נוקב סביב מהותה של מדינת ישראל והאופן בו ישראל מכירה את עצמה.

מלכת האמבטיה

  • "מלכת האמבטיה" של חנוך לוין: שבירת האתוס. שכול.
  • ב-1970 הקמארי מעלה את "מלכת אמבטיה – רווי סטירי על שבט אחים בצל תותחים".
  • ·         הביקורות:

–          חברה הדבקה להישאר מליטיריסטית.

–          תיקי דיין היא מלכת האמבטיה שלא נותנת לאף אחד להיכנס: גולדה מאיר לא נותנת לאף אחד להיכנס.

–          הדגשת השכול, המוות והעצב.

–          השיר הפרובוקטיבי ביותר: "אבי היקר, כשתעמוד על קברי, זקן ועייף ומאוד ערירי". שיר השכול. אל תהיו גאים בילד שהקרבתם, ההקרבה היא בזיון.

–          סגנון גס, וולגרי.

  • הביקורת הקשה על ההצגה:

–          תיקי דיין מקבלת מכתב נעצה על נייר טואלט: "לא ראוי שזה יכתב על נייר שהוא לא טואלט"

–          בקורת ראובן ינאי במעריב: "הפרשות פיזיולוגיות", "מחזאות אוונגרדית", "נוכל", "מעשה נבלה", פגיעה ברוח העם, החמורה מפצצה בסופר מראקט (בהתייחסות לבאדר מיינוף)", לקחת את המחבר ולהשקיע אותו בשירותים.

  • אחרי 15 הופעות ההצגה יורדת. היא אף פעם לא הוצגה עד הסוף בגלל שהרסו אותה באמצע.
  • חנוך לווין יפרסם בעיתון התייחסות: צינית בטירוף שהוא לכאורה חוזר בו מהכל.

הויכוח "על אתונה וספרטה"

  • ·         אתונה: עיר דמוקרטית, תיאטרון, פילוסופיה, רוח וכד'.
  • ·         ספרטה: העיר המיליטריסטית.
  • ויכוח בשנות ה-50, שצבר תאוצה אחרי מלחמת 67. ב-67 הויכוח חודר לכל החברה.

–          האם החינוך צריך להיות מיליטריסטי?

–          עד כמה הצבא מכתיב דברים בחברה הישראלית?

  • ·         הכניסה המסיבית של הצבא לתוך המערכת האזרחית והפוליטית הייתה אחרי 67: התפקדות של קציני צבא מכל הקשת הפוליטית למפלגות (שמגר מהאצ"ל, שרון לחירות וכד'). "איש צבא" הפך למותג מנצח. המפלגות מתחילות לחזר אחרי אנשי צבא. סגל דיפלומטי מתחיל לכלול קצינים.
  • מלחמת ההתשה הייתה ארוכה והיה זמן להתייחס אליה בתקשורת גם לצדדים אחרים.
  • משה דיין: לא יכולה להיות הצגה מעודדת יותר לערבים מאשר "מלכת האמבטיה": המחזה משרת את ערביי ישראל.
  • בני פלד (מפקד חיל האוויר): אין זכות להעלות את ההצגה, בטח לא בת"א, בזמן כשהחיילים מחרפים נפשם בתעלה.
  • אלעד פלד (לימים מנכ"ל משרד החינוך): היותה של ישראל מדינה דמוקרטית-ליברלית, הופכת את המטרה של החיילים הנלחמים בתעלה, לכך שיוכלו להעלות איזה הצגות שרוצים בת"א.
  • מצד אחד: מדינה מגובשת סביב אתוס אחד: אתוס לאומי, מיליטריסטי.
  • ·         מצד שני: מדינה דמוקרטית שיכולה להכיל כמה אתוסים.

מרד הסטודנטים

  • דור ה"סוונטיס": הביבי בומרס: סמים, מתירנות. בצרפת: מרד הסטודנטים – לא היה מקום באוניברסיטה, ובמעונות. העדר מתירנות מינית. מלחמת ויאטנם. הביקורת על דה-גול. הסטודנטים הופכים לגורם פוליטי מתסיס ומשמעותי.
  • איפה מתקיים מרד הסטודנטים: סורבון בפריז, עורקים משמעותיים ביותר. (טענת עדו: האוניברסיטה הפוליטית ביותר היא בר-אילן בגלל שכשהם חוסמים את הכביש זה עוצר את מדינת ישראל).
  • ואדי סליב: הואדי יושב ליד בית ההסתדרות וכו' => מאורעות ואדי סליב קרו בגלל הגיאוגרפיה של המיקום שלהם.

חמש תיאוריות מנהיגות קלאסיות

חמש תיאוריות קלאסיות שמנסות להסביר מהי מנהיגות ומה הופך אדם למנהיג. האם מנהיגות היא תכונה מיוחדת, הקשר מסוים, תלות או עניין של כוח?

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: