פרשת קסטנר – סיכום

פרשת קסטנר:

מלחמות תרבות בישראל

  • אנקדוטה: גרמניה משחקת תפקיד משמעותי אחרי קום המדינה: המדענים הגרמנים, השילומים, קסטנר וכו'.
  • קסטנר – כללי: נולד בקלוז' הונגריה-רומניה. היה משפטן, היה לא משרה פוליטית כמזכיר הסיעה היהודית בפרלמנט ההונגרי. היה עיתונאי.
  • ·         ברקע (1944): שואת יהודי הונגריה.
  • ·         קסטנר עמד בראש "ועדת העזרה וההצלה": ועדה שנועדה להציל יהודים תוך קשר עם הנאצים, בינהם אייכמן.
  • חילוקי דעות על משמעות ההצלחה: התוכנית בפועל, הוציאה רכבת אחת עם 1700 איש מהונגריה. יש חילוקי דעות אדירים על משמעות ההצלחה.
  • התוכנית :סחורה תמורת דם – האמריקאים יתנו סחורות לגרמנים, הגרמנים יוציאו יהודים.
  • חילוקי דעות לגבי הנוסעים ברכבת: אחד האנשים שהוצלו הוא הרבי סאטמר, שהיה מנוגד לחלוטין לתפיסותיו.
  • במשפטי נירנברג העיד קסטנר לטובת קורט בכר בהקשר הזה.
  • קסטנר החל את תפקידו הפוליטי בארץ ונראה שהיה לו עתיד מבטיח.
  • פרשת קסטנר מתחילה כאשר בשנת 1953 מתפרסם בעיתון דל תפוצה ופיצפון של "מלכיאל גרינוולד" ושם הוא מספר על זה שמנהיגי היישוב שיתפו פעולה עם הנאצים בזמן המלחמה.
  • החליטו לתבוע את המפרסם משפט דיבה: הגן על מלכיאל גרינוולד העו"ד שמואל תמיר שהיה שפיץ.
  • שמואל תמיר 'הפך' את המשפט: לא משפט 'גרינוולד' אלא משפט 'קסטנר'. קסטנר מתובע הפך לנאשם. הכל דרך השתמשות בתקשורת, שינוי תדמיתי, ותקיפה של המאשים.
  • תמיר מאשים את קסטנר בהפקרת יהודי הונגריה, בהעלמת מידע מהם, בהפקרת השליחים שהגיעו להונגריה.
  • דוגמא דומה: יורם שפטר במשפט דמניוק. בגין רצה שיהיה משפט ראווה. העו"ד של הנתבע הפך את הדיון לדיון על ראיות ולא על עדויות: היה קשה להאשים את דמניוק. הצליח להראות שאין ראיות להאשמת דמניוק.
  • התוצאות: פסק הדין מוצא את גרינוולד חייב בדין: גרינוולד חייב לירה אחת.
  • מה שזכור מפסק הדין זה המשפט הבא של השופט בנימין הלוי: "קסטנר מכר את נפשו לשטן". לימים יפגשו שפטר ותמיר באותה תנועה פוליטית.
  • ·         1957: קסטנר נרצח
  • ·         שורת המתנדבים – שמואל תמיר:

–          שמואל תמיר: חלק מארגון "שמורת המתנדבים". הארגון הוקם במקור כתא סטודנטים של מפא"י באוניברסיטה העברית עם מטרות חברתיות ויושר ציבורי.

–          ב-51 היושר הציבורי מתכוון לעיסוק בשוק השחור. בתקופת הצנע ניתן היה להשיג הכל בשוק השחור.

–          המאבק נגד השוק השחור הוא תמיכה בממסד => במובן הזה שורת המתנדבים היא ממסדית מאוד.

–          בתום תקופת הצנע, השחיתות עוברת יותר למוסדות השלטון.

–          משפט עמוס בן-גוריון: בשנת 55 מתפרסם ספר בו תוקפים את הבן של בן-גוריון, שהיה מפכ"ל המשטרה, כמושחת ועושה מעשים שלא יעשו. היה משפט של תביעה להוצאת דיבה. כאן שורת המתנדבים הייתה נגד הממסד. בשורה התחתונה, למרות שבן-גוריון יוצא נזכה, הוא יוצא לא טוב פומבית.

–          אישים עיקריים בתנועת "שורת המתנדבים": חנן אפלבאום, שמואל תמיר, עו"ד אליקים האצני, ישעיהו לייבוביץ.

–          בסוף שנות ה-50 התנועה תתפרק.

חוזרים לתפקיד ה"עולם הזה" של אורי אבנרי

  • תפקיד חדש שנטל על עצמו: לעצב מחדש את ה"צבר" החדש.

–          תחרות "צברית השנה".

–          עיסוק בילידיות של הצבר: הדגשה של סוגים חדשים של הצבר הראוי => צבר הוא גם מי שלא נולד בארץ.

  • עיסוק בגבורה של חטיבת גבעתי ולא בגבורה של היחידות של הפלמ"ח.
  • השואה והגרמנים כנושא מרכזי של העולם הזה.

הצגת משפט קסטנר ב"עולם הזה"

  • טרם המשפט היה הצגה חיובית של תמיר.
  • ·         בשנת 1956 בוחר העולם הזה את שמואל תמיר ל"איש השנה".
  • הדיכוטומיה שהעיתון מעמיד – תמיר מול קסטנר: קסטנר הוא היהודי הגלותי, ותמיר הוא הצבר החדש.

–          קסטנר מייצג את היהדות הגלותית המתרפסת (בפני הגרמנים באופן ספציפי) שמנסה לסחור ולא להיאבק. פסיביות, דיפלומטיה.

–          מצד שני: תמיר, המייצג את הפרטיזנים, את הרעיון של הצנחת צנחנים בהונגריה כדי למרוד בגרמנים. אקטיביות, מלחמה.

  • ברקע הפוליטיקאים של היום: שרת, הדרך הדיפלומטית מול דיין, האיש הצבאי.
  • מושג ה"קסטנריזם": היודנראט, היהודי הגלותי.
  • 10 שנים לאחר מכן, ההדים לאותה דיכוטומיה באים לידי ביטוי במערכת הבחירות של 65.
  • ערב הבחירות של 65: המערך (הקטן) יוצא עם הכותרת=> לוי אשכול, האיש הנכון, במקום הנכון. מהמתח האידיאולוגי של בן-גוריון, ללוי אשכול הרגוע, שנתפס אינו החלטי, וכו'.
  • ב-67 לוי אשכול לא נתפס כאיש שיכול להוביל את הצבא: האיש הלא נכון, במקום הלא נכון. הספד של שלונסקי על לוי אשכול: בלתי כריזמטי, מהסס, בלתי החלטי. משה דיין נקרא להגיע למשרד הביטחון.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: