שתי דוגמות של האמפיריציזם – סיכום

סיכום והערות למאמר: שתי הדוגמות של האמפיריציזם של וילארד קווין:

Quine/ two dogmas of empiricism

-האמפיריציזם המודרני מושת על שתי דוגמות.

דוגמה 1: האמונה בהבחנה בין אמיתות אנליטיות לאמיתות סינטתיות

משפט אנליטי: משמעותם חופשית מעובדות

משפט סינתטי: מבוסס על עובדות.

דוגמה 2: רדוקציוניזם: האמונה שכל הצהרה ברת משמעות שווה למבנה לוגי בתנאים המתייחסים לניסיון. (20)

רקע לאנליטיות

משפטים אנליטיים מוגדרים כמשפטים ששלילתם היא סתירה עצמית (self contradictory) – אך קווין טוען שגם "סתירה עצמית" אינה מוגדרת דיה (20)

ניסוחו של קאנט למשפט אנליטי: כזה שמייחס לנושא שלו מה שכבר מוכל בו, או כזה שהנשוא מוכל בנושא. הבעיות: מוגבל רק למבנה נשוא-מושא והגדרת ההכלה אינה ברורה (21) לכן מציע קווין את הניסוח של אנליטי, ברוח קאנט, כמשפט שהוא נכון בשל משמעותו וללא קשר לעובדות.

קווין מצביע על ההבחנה בין אקסטנציה- הדברים שעליו חל המונח, לאינטנזיה- משמעות המונח. המשמעות לפיכך היא מהות ש"מתגרשת מאובייקט רפרנציאלי ונישאת למילה" (22)

הצהרות אנליטיות מתחלקות לשני סוגים:

1.נכונות לוגית: אין גבר שאינו נשוי שהוא נשוי. (הצהרה זו נכונה גם אם משנים את המשמעות של 'גבר' ו'נשוי' – כל עוד המשמעות של 'אין', 'לא' וכו' נשארת)

2.נכונות בשל העובדה שניתן להפוך אותן להצהרות לוגיות דרך החלפה סינונימית של הצהרות בהן: אין רווק שהוא נשוי.

כך אפשר להפוך את 2 ל-1 ע"י החלפה של "רווק" ב"גבר שאינו נשוי". (23). הבעיה עכשיו היא הסינונימיות.

עמ' 23: קרנפ ניסה להסביר אנליטיות דרך "state descriptions": הקנייה ממצה של ערכי אמת להצהרות אטומיות, או לא מורכבות, של השפה.

הגדרה

דרך אחת להעמיד משפט מסוג 2 על משפט מסוג 1 הוא לטעון ש"רווק" מוגדר כ"גבר לא נשוי". אך מי הגדיר את זה? המילון רק מתעד שימושים בשפה, וכך הגדרה אינה יכולה להוות סינונימיות (24). גם הגדרות מדעיות למעשה נשענות מראש על מושג של סינונימיות שעדיין אינו מוגדר, שכן הגדרות הן דיווח על שימוש ואין תנאי הכרחי ומספיק ליחס הסינונימיות בין שני מושגים.

סוג אחר של הגדרה שאינו מוגבל לדיווח של נרדפות קודמת היא מה שקרנפ מכנה "אקספליקציה"- לא רק ניסוח במילים אחרות של משמעות אלא השלמתה וליטושה – אך גם פעולה זו, לטענת קווין, נשענת על יחס מוקדם קיים של נרדפות (25 – פירוט בסוף הפסקה). היוצא מן הכלל הוא מונחים שנוסחו בכדי לציין משמעות מסוימת והם אינם נשענים על נרדפות מוקדמת (26).

הלוגיקה והמתמטיקה יכולות לשאוף לשני סוגים שונים של חיסכון. האחד הוא חיסכון מעשי עם נוחות וקיצור בביטוי של מערכות רבות-פנים וכוללת פירוט תמציתי של מושגים רבים. הדרך השנייה היא תחבירית וחותרת לכך שמרגע שמינימום מושגי יסוד הוגדרו ניתן יהיה לבטא כל מושג נוסף דרך שילוב ואיטרציה של מושגי היסוד (26) קווין טוען שלשתי המערכות השונות יש ערך והם למעשה משולבות זו בזו – מושגים מורכבים (שאינם "פרימיטיביים") מקבלים שם בשפה אחת וביטוי דרך מערכת תחבירית במונחים של מונחים פרימיטיביים במערכת השנייה – וכך נוצר מושג של נרדפות. אלו שתי שפות שמשולבות זו בזו (26-27).

3 דרכי ההגדרה: המגדיר יכול להיות ניסוח מחדש של המוגדר לכדי מושג צר יותר ובכך לשמר מושג קודם של נרדפות ישירה, ההגדרה יכולה להיות אקספליקציה שמשפרת את ההגדרה הקודמת או שהיא יכולה להיות יצירה חדשה לגמרי לציון משמעות שלא הייתה קיימת קודם לכן (27) – בכל המקרים, זולת המצאה מחדש, הגדרה נשענת על מושג קודם של סינונימיות ולכן לא יכולה להעלים אותה.

Interchangeability

הצעה אחרת לסינונימיות היא ההינתנות להחלפה בין שני מושגים ללא שינוי בערכי אמת, salva veritate במינוחו של לייבניץ. במצב כזה אין צורך אפילו בהגדרה מדויקת, כל עוד המעורפלות תואמת (27)

אך לא ניתן לטעון כי "רווק" ו"לא נשוי" הם תמיד ברי החלפה, כמו במקרה של "לרווק יש ארבע אותיות"

בכדי לטעון שרווק ולא נשוי הם סינונימים ("קוגניטיביים") הוא לטעון שהמשפט : "כל ורק הרווקים הם גברים לא נשואים" הוא אנליטי. אך לנו דרושה הגדרה של סינונימיות ללא הנחה מוקדמת של אנליטיות.

גם מהלך החלפה שיוצא מ:

בהכרח כל הרווקים ורק הרווקים הם רווקים.

ל-

בהכרח כל הרווקים ורק הרווקים הם גברים לא נשואים.

בהכרח קובע כי "כל ורק והרווקים הם גברים לא נשואים" הוא אנליטי.

גם אם האקסטנזיה של "רווק" ו"לא נשוי" היא זהה, זה לא בהכרח אומר שהמשמעות שלהם היא זהה, כמו ש"יצור עם לב" ו"יצור עם כליות" חלים על אותם פרדיקטים אך אינם זהים ואינם ברי החלפה. הסכמה אקסטנסיונית אינה מבטיחה הסכמה קוגניטיבית שנדרשת לנו בכדי לקבל את האנליטיות. כלומר לא צריך להראות שרווק ולא נשוי הם זהים במציאות, אלא שהם זהים קודם לה וללא קשר אליה (31).

לעיל: אם שפה מכילה תואר "בהכרח" אזי ההינתנות להחלפה יכולה להיות אנליטית, אבל "בהכרח" מצריך קודם אנליטיות (31).

חוקים סמנטיים

אחרי שניסינו להגדיר אנליטיות משמעות מצאנו עצמנו עוסקים בנרדפות או הגדרה, אך אלו מצריכות הגדרה מוקדמת של אנליטיות וכך חוזרים לנקודת ההתחלה (32)

הטענה היא שהבעיה של הבחנה בין משפטים סינתטיים ואנליטיים נובעת מהערפול של שפה טבעיות אך בשפה מלאכותית עם סמנטיקה מוגדרת היטב הבעיה תעלם.

הבעיה היא כיצד אנו טוענים שהצהרה S היא אנליטית לשפה L, ובמובן הזה אין הבדל בין שפה טבעית ומלאכותית. אבל אנחנו עדיין לא יודעים מה זה אומר כי אנחנו לא יודעים מה זה אנליטיות!!! (33)

עוד מעגליות: אפשר לטעון כי משפטים בשפה מסוימת הם אמת במסגרת שפה מסוימת, אך למעשה כך החלפנו "אנליטיות" ב"חוק סמנטי" שגם הוא אינו מוגדר דיו. (34)

תורת האישוש ורדוקציוניזם

משמעותה של אמירה היא השיטה של הוכחתה או הפרכתה האמפיריות. אמירה אנליטית היא המקרה המיוחד בו האמירה מוכחת לא משנה מה (peirce). לפיכך נרדפות בין שתי אמירות משמעה שהן דומות במובן של הוכחה או הפרכה אמפירית. כך כל שתי צורות הן נרדפות אם ניתן להציב אחת בעבור האחרת באופן שיניב הצהרות נרדפות. (37). הצהרה יכולה להחשב לאנליטית אם היא נרדפת להצהרה אמיתית מבחינה לוגית (38).

-רדוקציוניזם קיצוני: כל הצהרה בעלת משמעות נחשבת כברת תרגום להצהרה אודות הניסיון המיידי.

-קרנפ לקח על עצמו להרחיב את הרדוקציוניזם כדי שלא יעמוד רק על הניסיון המיידי (39)

– קווין טוען (הוליזם:) שטענות אודות העולם החיצוני עומדות במבחן עדות החושים לא במבודד אלא יחדיו (41).

מדע בלי דוגמות

מכלול הידע האנושי היא "מארג מעשה ידי-אדם" שמפגשו עם עולם הניסיון האמפירי מתקיים רק בשוליו. המדע בכללותו הוא מערך אחיד שגבולותיו תחומים בידי הניסיון. המדע מתפקד כמערכת כמו-אורגנית שאינה ניתנת לפירוק לחלקיה האטומיים ולהמשיך לתפקד. שינויים בידע האנושי אכן נגרמים ע"י מפגש עם הניסיון ובכך קווין הוא אמפריציסט גמור. אך שינויים אלו, הוא טוען, אינם מבודדים ליחס שבין משפט מסוים לעדות אלא מתחוללים בשל הערכה מחדש של כל המערכת כנגד עדות אמפירית מסוימת.

ההבחנה בין סינתטיות ואנליטיות במערכת של קווין היא מיותרת משום שכל משפט יכול להחשב כאמיתי תמיד אם משנים את המערכת בצורה כזו (גם ראייה חושית יכולה להפטר כהזייה, למשל). כך גם אין משפט שהוא חסין מפני ריוויזיה, בכלל זה פסוקי הלוגיקה.

המדע, הישים הפיזיקליים וכו' הם לחלוטין – התפיסה של קווין היא של פיקציונליזם אינסטרומנטלי

הידע האנושי הוא מערכת אפיסטמולוגית שמארגנת את עצמה בתוך הגבולות שמכתיב הניסיון האמפירי, במובן זה הישים התיאורטיים של המדע האמפירי כהנחות שמתפקדות בתוך המערכת עדיפים על האלים היווניים או על כל מטפיזיקה ספקולטיבית רק במידה שבה הם הוכיחו עצמם כיעילים בהסדרת המערכת ביחס לרשמי החושים.

2]  משפטים סינתטיים ואנליטיים: נהוג לומר כי אמת אנליטית היא טענה הנכונה בשל משמעותה בלבד, בלא תלות בעובדות, ואילו אמת סינתטית היא אמת התלויה במצב העובדות הקונטינגנטי. מקור ההבחנה בין סינתטי לאנליטי בפילוסופיה של קאנט, אשר בהתאם ללוגיקה האריסטוטלית שרווחה בזמנו, הגדיר אמת אנליטית כטענה שבה הנשוא של המשפט כבר כלול או חבוי בתוך מושגו של הנושא, ולעומתה אמת סינתטית היא טענה אשר בה הנשוא מרחיב ומוסיף על תוכנו של הנושא.

בכדי להבחין בין משפטים בעלי משמעות לבין משפטים נעדרי משמעות, תבעו הפוזיטיביסטים את קריטריון האימות של המשמעות, ולפיו משפט הינו בעל משמעות רק במידה והוא אנליטי[2], או שניתן להצביע על דרך האימות האמפירית שלו. משפט שאינו אנליטי ושלא ניתן לומר לגביו איזה מצב עניינים אמפירי או אילו התרחשויות יאמתו אותו, הינו יציר לשוני שאינו מביע כל טענה, ולכן מחוסר כל משמעות. היו אף שהקצינו קריטריון זה וטענו כי משמעותו של משפט היא-היא המתודה של אימותו, דהיינו, שמשמעות המשפט מתמצַא לחלוטין באוסף פסוקי התצפית הנגזרים ממנו לוגית, אשר בהם הוא מתיימר להיות אמיתי (כך, למשל, משמעותה של תורת היחסות אינה אלא אוסף התצפיות והתחזיות הנגזרות ממנה לוגית).

ראה עוד: פילוסופיה של המדע – מאגר מידע וסיכומים

שפרה ופועה מורדות בפרעה וגם בעמרם

מי היו שפרה ופועה כוכבות שמות פרק א'? מה משמעויות השמות שלהן וכיצד הן קראו תיגר (פמיניסטי) גם על המלך פרעה וגם על הבעל/אבא עמרם.

עוד דברים מעניינים: