מורה צדק-עיונים בתורתו של רולס/ דניאל אטאס ודוד הד
רקע:
תיאוריה של רולס מהווה בסיס לקפיטליזם הליברלי ומציגה גישה שבבסיסה עומדים העקרונות ליצירת החברה הראויה. ניתן לראות כי רולס נטוע בהנחות יסוד של חברה קפיטליסטית אמריקאית, אשר דואגת רק לחלשים ביותר.
כנגד רולס יצאו ביקורות רבות. הויכוח הגדול היה בין תומכי רולס לבין הקהילתנים- אשר דיברו על סוגיות של זהות, הגדרה עצמית וערכים משותפים ואמרו שהם רוצים לראות חברה שיש בה ערכים משותפים ולא מינימליזם.
תמצית המאמר:
(*סקירה על פועלו ומהלך חייו של רולס והתפתחותה של הפילוסופיה הפוליטית)
סקירת התיאוריה של רולס:
קדימות הצודק לטוב– על פי רולס בני האדם הם יצורים נפרדים ועל כן אין מקום לקבץ אותם יחד סביב ערך מסוים (הנחת טבע האדם) אלא בצורה נייטרלית ביותר שהוא המצב של צדק כהוגנות. מצב שלא יגיד מהו הטוב אלא תהליך שבו כל תוצאה שתתקבל תהיה צודקת שיתקבל על ידי הסכמה נרחבת של אינדיבידואלים על אופן ניהול חייהם המשותפים .רולס לא פוסל את החתירה לטוב אלא רק כאשר היא עומדת באילוצים של הצודק.
ההחלטה המשותפת של האינדיבידואלים תהיה על שתי עקרונות צדק: עקרון החירות ועקרון ההפרשיות (כפי שמתואר הנ"ל).עקרונות אלו מהווים את הצידוק הנורמטיבי למבנה הבסיסי של החברה והמבנה החוקתי היסודי שלה. עם זאת הם אינם מקובעים ומשתנים על פי אינטואיציות מוסריות יסודיות של האדם בתהליך מתמשך שמכונה על פי רולס "שיווי משקל רפלקטיבי".
בנוסף, עקרונות אלו אינם מחלקים את הזכויות והחובות של הפרטים אלא רק את הראשוניים (חירות, כבוד עצמי, הכנסה כלכלית ועודד) ועל כל השאר יהיו אמונים שירותי הרווחה מערכות החינוך ועוד…
תיאוריה פוליטית ולא מטפיזית
רולס טוען כי התיאוריה של הצדק אינה מבוססת על עקרונות מטפיזיים, אפיסטמולוגית או נורמטיבית ומנסה לפסול כל הקשר הקושר את התיאוריה הליברלית שלו לדוקטרינה אחרת.
התיאוריה של רולס היא פוליטית בלבד משלוש סיבות:
- נושא הצדק מכוננן את המבנה הבסיסי של החברה אשר נדבך עיקרי הם המוסדות הפוליטיים, החברתיים והכלכליים של החברה.
- התיאוריה של הצדק מוצגת כלבתי תלויה בכל דוקטרינה אחרת לצורך צידוקה. הליברליזם הפוליטי אינו מוצג כהחלה של דוקטרינה מוסרית מקיפה על המבנה הבסיסי של החברה ואינו מוצדק על בסיס תפיסה זו.
- התיאוריה שלו נשאבת מבחינת החברה הדמוקרטית בארה"ב ובכך הוא מציג תיאוריה המציגה את התרבות הפוליטית המערבית בת זמננו.
שתי עובדות רקע המסבירות את הכרחיותה של תיאוריה פוליטית של צדק:
פלורליזם סביר– כאשר רולס מתייחס לקבלת השונות בין האנשים הוא לא מתייחס להבדלים הקיימים בהשקפות הפרטים בחברה הדמוקרטית המערבית המורכבת ממגוון השקפות המבטאים הבדלים בשאלות מטפיזיות ערכיות דתיות וכו'. לטענתו, במצב זה לא ניתן יהיה להגיע לתמימות דעים ועל כן כאשר הוא מדבר על הכרה בשונות שהיא תוצאה הכרחית של תבונה מעשית חופשית הפועלת בהקשר מוסדות חופשיים- כלומר, בני האדם צריך לקחת את מגוון השיפוטים הסבירים שאליהם הגיעו ולנסות לאחד אותם לאמיתות כלליות.
סכנת הדיכוי– ברגע שאנשים מנסים לקיים הבנה משותפת בתוך המדינה על בסיס דוקטרינה מוסרית או דתית אחת, על מנת ליצור יציבות, המדינה תצטרך להשתמש בדיכוי, על כן תיאוריה של ליברליזם פוליטי חייבת להיות מושתת אך ורק על בסיס פוליטי בלבד.
הפרקטיקה של התיאוריה
רולס מנסה להציג תורה של על פיה ניתן יהיה לקבוע מדיניות ומשטר חברתי כלכלי. החוקרים התמקדו בשלוש סוגיות מרכזיות שבהם מתבטאים ההשלכות של תורת הצדק: בריאות חינוך ומשטר קניין.
בריאות– במצב בו האדם חולה הוא אינו שותף מלא בחברה ואילו התיאוריה של הצדק מתבססת על מצב שבו כל האנשים הם שותפים מלאים בחברה, אך עם זאת מערכת הבריאות היא מוסד בסיסי בתוך החברה. על כן רולס טוען כי הבריאות היא זכות שיש לחלקה על פי עקרון ההפרשיות, כלומר, מצב בריאותו של האדם היא חלק מן הטובין שלו שאותו צריך למקסם. בנוסף, בבריאות ניתנת לאדם הזדמנות לחזור לחברה לאחר מוגבלות זמנית, ובכך מיושם עקרון החירות הפוליטיות והבטחת שיוון הזדמנויות הוגן לכולם.
חינוך– על מנת ליצור שוויון הזדמנויות לכול על המדינה לדאוג כי כל המשרות תהיינה פתוחות לכל ויהיו מאוישות על בסיס כישורים אישיים בלבד ושכול אחד יוכל לפתח את עצמו בהתאם למצב בשוק. בנוסף ישנה חשיבות גדולה לחינוך לאזרחות- פיתוח חוש הצדק, סובלנות וכובד הדדי המהווים בסיס ליציבות חברתית. (זוהי סוגיה שלמעשה סותרת את רולס כי יש פה כפייה לחינוך וכול הדוקטרינה שלו מבוססת על משהו פוליטי בלבד ולא על משהו מוסרי או ערכי).
משטר כלכלי חברתי– רולס מונה חמישה סוגים של משטרים:
1. קפיטליזם בלתי מרוסן- נדחה מכיוון שמפר את העיקרון הראשון ואינו מבטיח את החירויות הפוליטיות של האדם.
2. מדינת רווחה קפיטליסטית- נדחתה מכיוון שאינה מבטיחה ערך הוגן של חירויות פוליטיות אם כי נותנת רשת בטחון מינימאלית.
3. סוציאליזם ריכוזי עם משק מתוכנן- אינו מכבד את החירות הפוליטיות כלל.
4. דמוקרטיה של בעלי קניין- ממש את עקרונות הצדק ומותיר את אמצעי הייצור בבעלותם של בעליי קניין.
5. סוציאליזם ליברלי- דמוקרטי- ממש את עקרונות הצדק ומותיר את אמצעי הייצור בבעלות החברה.
בין המשטרים 4-5 רולס אינו קובע מה עדיף וטוען כי הבחירה תיעשה בהתאם למסורת הכלכלית חברתית באותה חברה ולנסיבות ההיסטוריות שלה.
הביקורות על רולס
שני כיווני ביקורות ראויים לציון: הביקורת החירותנית וה הביקורת הקהילתנית.
הביקורת החירותנית (רוברט נוזיק)- מבקר את המושג צדק חלוקתי וטוען כי התיאוריה שלו אינו מתייחסת מספיק אל האינדיבידואל. אין שום הבטחה לכך שאם ניטיב עם החזק הוא יפעל למען החלש ובמיוחד כאשר אין שום כפיה מצד המדינה. תיאוריה זו של צדק פוליטי על מנת שתמומש צריכה להגדיל את מרותה של המדינה. בנוסף, הניסיון של רולס לצאת כנגד התועלתנים ולהציג תפיסה אשר אינה טוענת כי האנשים צריכים להקריב את תועלתם לטובת תועלת כללית נכשלת פה מכיוון שבתיאוריה שלו נכפה על החזק לפעול למען החלש.
הביקורת הקהילתנית (סנדל)- על פי רולס כאשר האני ליברלי מגיע לבחור את העקרונות של צדק הוא צריך להיות נטול קשרים חברתיים ומחויבויות חברתיות ואישיות ועל פי הקהלתנים מצב זה אינו סביר מכיוון שהקשרים האישים משפחתיים לאומיים של האדם ישפיעו מאוד על קבלת ההחלטות והם חלק מזהותו ואנושיותו. בנוסף עפ"י הקיהלתנים אדם חייב להישען על המניע הקיהלתני בשלב יישום העקרונות הצדק בעולם הממשי- עקרון ההפרשיות של רולס מעודד אחווה מסוימת- אדם לא יטיב עם עצמו עד שלא יוטב גם לאחרים ועד לאחרון שבהם ועל כן על מנת שאדם יחויב לכך הוא לא יכול להסתמך רק על חוש הצדק שלו אלא גם על ההבנות המוסריות והקשרים החברתיים שלו.
ראה גם: ליברליזם של רווחה וג'ון רולס
