אפלטון – המדינה- חלק ב

המדינה ב' 358-361

סוקרטס שואל את גלאוקון מהו הצדק והם מתייחסים לדבריו של תראסימאכוס שטוען כי החזק מנצח בטבע ועל כן המדינה היא תוצאה של קונפליקט בו השליטים ניצחו.  גלאוקון גם כן טוען כי המדינה הוקמה כתוצאה מקונפליקט בין הפרטים כי כל אחד רוצה יותר על חשבון האחר. על כן המדינה היא מעין הסכם הדדי שנוצר בין הפרטים בחברה – אתה לא תפגע בי ואני לא אפגע בך. הצדק הוא אם כן, לתועלתו של האדם ואינו משקף את הטוב או את הרע אלא מעין פשרה ביניהם. זאת כמובן בניגוד לדעותיו של סוקרטס שמאמין כי המעשה הטוב הוא טוב כשלעצמו ללא תלות בתוצאותיו ותועלתו לאדם. אך טוען גלאוקון כי המדינה לא משנה את טבע האדם ומספר הוא את –

משל טבעת גיגס:

גיגס רועה את צאנו ולפתע נפער סדק באדמה ונתגלית לעיניו מערה. הוא נכנס אליה ומוצא מיני דברים טובים ולא לוקח דבר. הוא מוצא שם אדם רחב מימדים נראה מת וטבעת על אצבעו. הוא לוקח את הטבעת ועונד אותה. במפגש בני עירו הוא יושב ביניהם ומשחק עם הטבעת. הוא מסובב אותה על אצבעו ומגלה כי הוא רואה ואינו נראה. עד מהרה הוא מנצל את כוחו ואונס את אשת המלך והורגו ומשתלט על העיר.

טוען גלאוקון במשל זה  כי כל עוד אדם אינו מתמודד עם השלכות מעשיו לא ניתן להבחין בין צדיק ורשע. שוב, בניגוד לס' שטוען כי האדם אינו עושה עוול מרצונו. הצדק אם כן, לפי גלאוקון נועד למנוע מהאדם להפוך למעין גיגס… הוא פחות קיצוני מתראסימאכוס אך שניהם טוענים כי המדינה מושתתת על קונפליקט. אבל בה-מדינה ד' 436-441 טוען אפלטון שאם נמצא את הצדק במדינה אזי נמצא את הצדק באדם. אם נגדיר את מבנה החברה אזי נמצא את מבנה הנשמה.

המעבר מספר ב' ל-ג': בניגוד לתפיסה של תראסימאכוס שכול אדם בעד עצמו ואחראי על עצמו טוען אפלטון כי אנשים תלויים זה בזה. האדם בלתי שלם (המשתה…) ואנשים זקוקים לחברה כדי להשלים זה את זה. האיכר עובד בשדה והוא זקוק למחרשה. הוא לא יכול לבנות אחת אלא חייב לפנות לאדם אחר שזהו מקצועו. המדינה אם כן, אינה תוצאה של קונפליקט אלא קונסנזוס. במדינה האפלטונית כולם רוצים את אותו הדבר – ומה רוצים? את המדינה, את החיים בצוותא. אינטרס אחד משותף לעומת אינטרסים שונים אצל תראסימאכוס. והצדק הוא שכל אחד עושה את תפקידו בחברה.  גלאוקון שואל – מה משמעותה של מדינה אם היא נועדה לספק רק את הקיום הפיזי של האדם (מה שונה ממדינת חזירים…)? המדינה קמה בשביל החיים אך מתקיימת בשביל החיים הראויים. תשובתו של סוקרטס לשאלה זו היא חלוקה: המדינה צריכה לספק מעבר לצרכים הפיזיים מחד, אבל מדינה שיש בה יופי, מסחר, תרבות ומותרות, יש בה גם מחלות ורעות מחד. המדינה אם כן, צריכה להיות מאורגנת כמו הנשמה – מודרכת ע"י התבונה ולא ע"י התאוות. יתרה מכך, ע"י הידיעה ולא הסברה.

ראה גם:

אפלטון – פוליטיאה א-ב

סוקרטס ואפלטון

המחשבה המדינית של אפלטון

פילוסופיה יוונית – המדריך המלא

פילוסופיה יוונית: מתאלס עד אריסטו

האם גם לבעלי חיים יש זכות לחיים?

הזכות לחיים היא הזכות הבסיסית ביותר שלנו, אך האם גם לחיות מגיעה להיות הבעלים של החיים שלהן? טיעונים פילוסופים לזכויות בעלי חיים

עוד דברים מעניינים:

יהדות ותרבות המחלוקת

האם האמונה של היהדות באמת אחת היא האמונה שכדי להגיע אליה צריך לעמת בין אמיתות מנוגדות? על תרבות של מחלוקת מאברהם אבינו עד חכמי ימינו