היבטים במדיניות חברתית- סיכום: שיעור 5- זכויות

זכויות נמצאות על הרצף של עוני, הדרה.

לאחר שהעוני הורחב למשהו יחסי ועזב את המוחלט, עברנו להדרה. לאחר מכן עוברים לזכויות.

האם מדינה יכולה להרשות לעצמה אזרחים מודרים?

אנחנו עוברים לשיח של זכויות  – זכות היא יותר מחייבת.

זכות היא חלק מתפיסה של citizenship.

התפתחות של זכויות:

במאה ה-18 עוגנו הזכויות האזרחיות. בעיקר הזכות על הרכוש. Civil rights.

מרשל אמר שהמאה ה-18 עיגנה את הזכות על הרכוש. אם המדינה לוקחת מן הרכוש, זו גניבה. המאה ה-19 היא המאה של הזכויות הפוליטיות. יש התפשטות של דמוקרטיות – נשים קיבלו זכויות הצבעה.

המאה ה-20 היא המאה של הזכויות החברתיות.

נעשה הפרדה:

זכויות אדם וזכויות אזרח

מרחבי הזכויות:

זכויות אזרחיות/רכוש

זכויות פוליטיות

זכויות חברתיות

על פי גל, הזכויות באות אחת על חשבון השנייה. הקניית זכות היא ויתור על זכות.

במאה ה-20 יש התרחבות של התפישה של מה שהיה קודם, בגלל שינוי של התפישה של האדם והמדינה.

מהן זכויות אוניברסאליות?

זכות אזרח שונה מזכות אדם. זכות חינוך, על פי האו"ם, היא זכות אדם. אך מדינות אחרות מפרשות זאת כזכות אזרח.

התפישה האגליטריאנית ראתה את הזכות כדבר מוחלט. זו זכות ללא חובה.

בתקופה שלאחר תאצ'ר, התפישה של זכות מוחלטת הולכת ומאבדת מעוצמתה. יותר זכויות הופכות לזכויות מותנות, ופחות נשארו כזכויות מוחלטות.

הליברלים יגידו שהזכות המוחלטת הפכה לניצול המדינה, והאגליטריאנים יטענו שהמדינה מסירה את אחריותה.

אין זכויות ללא חובות – תפישה שמעלה את הלייבור לשלטון. המדינה אומרת שגם אם היחיד רוצה משהו, זה מותנה. (ראה גם: הקשר בין חובות לזכויות)

לבדוק דו"ח בוורידג'.

אם אתה סוציאל דמוקרט ואתה מגלה שאנשים לא רוצים לעבוד. הנחת שיש סולידריות ואנשים רוצים לעבוד ולתרום לקולקטיב. אם הנחה זו נשברת אפשר לעשות שלושה דברים:

1. להקטין את מה שנותנים
2. להגדיל את מה שלוקחים
3. או לזוז ימינה, ולעבור לזכויות מותנות בחובות. (הדרך השלישית)

הזכויות הופכות למותנות.

האם הזכויות תלויות אחת בשנייה:

זכות פורמלית – על פי חוק.

זכות מהותית (substantive) – האם מבחינת תשתיות אתה שווה?

האם זכויות חברתיות הן דרישות-קדם לזכויות פוליטיות?

בג"צ הזכות לחיות בכבוד: האם יש סכום מינימלי לקצבה?

הבטחת הכנסה – קיום מינימלי.

בשלושים השנה האחרונות, מידת התמיכה בקצבאות משתנה בהתאם לקצבה. אנשים בעד קצבת נכות ופחות בעד קצבאות תעסוקה. השינוי הוא במובן של על מה מוכנים האזרחים לשלם ממערכת הביטוח שלה.

De-commodification

"הזכות לצאת מהשוק" – אתה לא רוצה לשחק יותר, לא רוצה להיות סחורה.  אספינג אנדרסן אמר שהפכנו לסחורה בשוק. המסגרת שאנחנו חיים בה היא השוק. המדינה המודרנית נשפטת בין היתר על האם היא מאפשרת לאזרחים לצאת מהשוק הפרטי.

אפשר לבחון את זה על פי קצבת אבטלה. זו מדיניות שמחזקת את De-commodification  באופן זמני.

Three worlds of walfere capitalism – אספינג אנדרסן מאבחן שני מבחנים:

–          דה-קומודיפקציה

–          Stratification – תיוג/ריבוד  – קצבה לנזקקים. מבחן הכנסה. בעוד קצבה אוניברסאלית אותה מקבלים כולם, יוצרת היעדר אבחנה למעמדות. קצבה שמבוססת את מבחן הכנסה מצביעה על כך שהאדם הוא בתחתית הסולם.

השילוב בין שני הדברים האלה מבחין בין שלוש מדינות רווחה:

1. מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית – תאפשר דה-קומודיפקציה רחבה יחסית, ותמעיט בתיוג (השירותים יהיו בעיקר אוניברסלים). (שבדיה)
2. מדינת רווחה ניאו-ליברלית – התיוג יהיה מאוד גבוה. יהיה מבחני הכנסה ורכוש גבוהים. הדה-קומודיפקציה יהיה נמוך. התפישה היא שהמוטיבציה היא אגואיסטית ואם ניתן לאדם את הכסף הוא יעשה מה שצריך. התפישה היא של תמריצים כלכליים גרידא. (ארה"ב)
3. מדינה קואופרטיסטית – אם אתה חבר באיגוד, יהיה לך דה-קומודיפציה גבוה – תהיה קביעות. אבל זה יוצר תיוג גבוה – כי מי שלא באיגוד, לא במעגל. (גרמניה, צרפת)

היבטים במדיניות חברתית – סיכום

סיכומי קורסים אקדמיים