רבי עובדיה מברטנורא היה יהודי שהגיע מאיטליה לירושלים בשנת 1488 והפך לאחד ממנהיגי הקהילה היהודית ונותר בעיר עד מותו בתחילת המאה ה-16. עובדיה כתב פירוש למשנה, הקים ישיבה ושימש כאישיות בולטת בהנהגת הקהילה היהודית בירושלים בסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16. מבחינת המחקר ההיסטורי משמשות איגרות שכתב כמקור חשוב אודות מצבה של הקהילה בתקופתו ובתקופה שקדמה לו. כך מספק עובדיה מידע אודות המשבר שפקד את הקהילה היהודית בעיר באמצע המאה ה-15 שכלל היטלים כבדים של השלטונות על היהודים בעיר וצמצם את אוכלוסיית היהודים מכ-300 בתי אב לכ-70 בלבד בשנות השמונים של המאה, לאחר מכן מתאר עובדיה את השיפור שחל במצב הקהילה ומייחס אותו לשינוי בשיטת המיסוי. כמו כן מספקות איגרותיו גם מידע אודות אירועים נוספים כגון "גזירת הים" במסגרתה הוטל חרם על נוסעים יהודים שביקשו להגיע בדרך הים לישראל על רקע מאבקים בין יהודים ונוצרים על אתר "קבר דוד" בירושלים, וכן סכסוך בין יהודים ומוסלמים סביב בית-כנסת שאירע ב-1474. איגרותיו של עובדיה מספקות גם מידע כללי אודות היחס הסובלני על פי רוב של האוכלוסייה והשלטונות המוסלמים כלפי היהודים וכן הדגמה לכך שמקורות ההכנסה של יהודי ירושלים כללו גם תרומות מחו"ל.
