סעיף הנכד בחוק השבות – סיכום

סעיף הנכד הוא אחד הסעיפים המרכזיים והמעוררי מחלוקת בחוק השבות, והוא מהווה נדבך חשוב בהבנת מדיניות ההגירה, הזהות והלאומיות במדינת ישראל. חוק השבות שנחקק בשנת 1950 קובע את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות באופן מיידי. אולם בשנת 1970 נוסף לחוק תיקון שמרחיב את תחולת החוק גם לבני משפחה של יהודים, כולל נכדים של יהודים, גם אם אינם יהודים על פי ההלכה.

מה קובע סעיף הנכד בחוק השבות?

לפי התיקון לחוק השבות משנת 1970, "יהודי" הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר ואינו בן דת אחרת. עם זאת, הזכות לעלות לישראל מוקנית גם ל:

• ילד של יהודי

• נכד של יהודי

• בן זוג של יהודי

• בן זוג של ילד או נכד של יהודי

משמעות הדבר היא שגם מי שאינו יהודי לפי ההלכה, אך יש לו קשר משפחתי מדרגה שנייה ליהדות, זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות.

הרקע להרחבת חוק השבות

הרחבת החוק נבעה בין השאר מהצורך להגן על יהודים ובני משפחותיהם בעקבות חוויות הרדיפה בשואה. הנאצים רדפו גם את מי שהיו בעלי "דם יהודי" – אפילו אם רק אחד מסביהם היה יהודי – ולכן החוק ביקש לכלול גם את צאצאיהם, מתוך תפיסה מוסרית והיסטורית שמדינת ישראל היא מקלט לכל מי שעלול להירדף כיהודי.

החוק נועד גם לעודד עלייה של משפחות מעורבות ולמנוע את פירוקן, מתוך מדיניות מכילה כלפי יהדות התפוצות וקהילות שבהן הזהות היהודית "דלילה" או מעורבת.

השלכות דמוגרפיות וזהותיות של סעיף הנכד

במהלך השנים, ובמיוחד עם גל העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, התברר שסעיף הנכד מאפשר הגעת מאות אלפי עולים שאינם יהודים לפי ההלכה. לפי הערכות שונות, בין רבע לשליש מהעולים ממדינות חבר העמים אינם מוכרים כיהודים על ידי הרבנות, ולכן אינם יכולים להינשא בישראל בטקס דתי, לעיתים סובלים מאפליה, ואף מהדרה חברתית.

מצב זה עורר מתח בין רשויות המדינה לבין מוסדות הדת האורתודוקסיים, והציף דיונים עקרוניים בדבר ההבחנה בין זהות יהודית הלכתית לבין זהות יהודית אזרחית או תרבותית.

ביקורת וניסיונות לשינוי

בשנים האחרונות גברו הקריאות מצד גורמים דתיים ופוליטיים לצמצם או לבטל את סעיף הנכד. הטיעון המרכזי הוא שהסעיף משנה את אופייה היהודי של המדינה ומעודד הגירה לא-יהודית. מנגד, תומכי הסעיף רואים בו ביטוי לחזון ציוני פתוח ורחב, שמבקש להכיל את כלל המורשת היהודית על גווניה.

ב-2023 הועלו יוזמות לשנות את הסעיף כך שיחול רק על ילדים של יהודים, אך טרם הושגה הסכמה רחבה.

סיכום

סעיף הנכד בחוק השבות מבטא מתח עמוק בין ערכים שונים: היסטוריה של רדיפה מול שיקולים דמוגרפיים, הגדרה הלכתית מול הגדרה אזרחית, מדינה יהודית מול מדינה דמוקרטית. הוא ממשיך להיות מוקד לוויכוח ציבורי וערכי בישראל, וממחיש כיצד שאלות של זהות, שייכות וזכות שיבה עדיין פתוחות לפרשנות ולמאבק.

ראו גם: חוק השבות – הגדרה ותוכן

חזרה אל: סיכומים לבגרות באזרחות