קו, צבע, צורה, עומק ותנועה.
v התגובות שלנו למרכיבים הגרפיים הפשוטים (ביניהם קומפוזיציה, פורמט, חומר וגודל) הן אינטואיטיביות = חושיות ומיידיות.
v לסטר– קורא למרכיבים הצורניים הפשוטים הללו אותות חזותיים בסיסיים.
v הבנת צורות אלו תסייע לנו להבין טוב יותר מה אנו רואים? איך אנו רואים? ומדוע? ובהתאם, ליצור במודע את מה שהצופה אמור להגיב אליו באופן לא מודע.
v מרכיבים אלו יכולים גם לשאת משמעות המועברת/ מובנית רק בהדגשה, באמצעות היכרות מלומדת של שני "הצדדיים" עם משתנים תרבותיים.
v הצופה חייב לתת את הדעת לכך שאפשר ותפיסת המסר טמונה גם, ואולי בעיקר, באותם מרכיבים פנימיים "שכל ילד מזהה".
– בתקשורת קשה לבנות רק על קליטה חושית.
– המוען יודע שאם לא יעשה שימוש בקוד שמובן לכלל, המסר פשוט לא יובן.
הצורה
v ניתן להבחין בין צורה סגורה– המוגדרת היטב ועוזרת לנו לתפוס אותה כשלמה, לבין צורה פתוחה– הנותנת תחושת זרימה.
לדוגמא: בציורים מופשטים– בהם הצופים לא יכולים לתפוס בבירור היכן מתחילה צורה והיכן היא מסתיימת, נוצרת תחושת אמביוולנטיות– נוצרת צורה חיובית (הדמות) למול צורה שלילית (הרקע).
