האינטראקציה הסימבולית היא גישה סוציולוגית המתמקדת באופן שבו אנשים מעניקים משמעות לעולם החברתי דרך סמלים, שפה ויחסי גומלין. בניגוד לתיאוריות מקרו המתמקדות במבנים חברתיים, גישה זו חוקרת את הרמה המיקרו-חברתית – את הסיטואציות היומיומיות שבהן משמעות נבנית ומתפרשת מחדש. המציאות נתפסת כתהליך דינמי של משא ומתן על משמעות, שבו פרטים יוצרים ומעצבים את החברה דרך אינטראקציות חוזרות. מושגים מרכזיים בגישת האינטראקציה הסימבולית כוללים סמלים, פרשנות, העצמי המשתקף, ניהול רושם, הגדרת מצב ולקיחת תפקיד. גישה זו, שמקורה באסכולת שיקגו, ממשיכה להשפיע רבות על חקר זהות, תקשורת והתנהגות חברתית.
מושגים באינטראקציה סימבולית
סמל (Symbol) – משמעות משותפת המוקנית לאובייקטים, מילים, או מחוות במסגרת חברתית. סמלים מאפשרים תקשורת ומשפיעים על הבנת המציאות החברתית.
משמעות (Meaning) – הפרשנות שאנשים מעניקים לחוויות, חפצים או אירועים. משמעות זו אינה מובנית מאליה אלא נוצרת ומתקבעת באמצעות אינטראקציה חברתית.
עצמי (Self) – הזהות של האדם כפי שהיא מתעצבת באמצעות אינטראקציות חברתיות, לרבות יכולת ההתבוננות העצמית דרך עיניהם של אחרים.
אני משתקף (Looking-Glass Self) – רעיון של צ'ארלס הורטון קולי לפיו זהותנו מתפתחת מתוך האופן שבו אנו מאמינים שאחרים רואים אותנו.
אני כעצם ואני כסובייקט (I and Me) – מושג שטבע ג'ורג' הרברט מיד, המתאר את הדינמיקה בין החלק הסpontני והיצירתי של העצמי (I) לבין החלק המושפע מנורמות חברתיות ומציפיות של אחרים (Me).
תפקיד (Role) – מכלול ההתנהגויות והציפיות הקשורות למעמד חברתי מסוים, שהאדם מאמץ במסגרת אינטראקציות עם אחרים.
לקיחת תפקיד (Role-Taking) – היכולת להעמיד את עצמנו בנעליו של האחר ולראות את המציאות מנקודת מבטו, מה שמסייע להבנת תגובותיהם של אחרים.
הגדרת מצב (Definition of the Situation) – האופן שבו אנשים מפרשים מצב חברתי מסוים, מה שמכוון את התנהגותם בהתאם למשמעויות שהם מעניקים לו.
אינטראקציה פנים-אל-פנים (Face-to-Face Interaction) – צורת תקשורת ישירה שבה המשמעות נבנית ומובנת באמצעות שפה מילולית ושפת גוף.
סטיגמה (Stigma) – מונח של ארווינג גופמן המתאר סימון שלילי המוצמד לפרט בשל תכונה או מאפיין חברתי הנתפסים כשליליים.
ניהול רושם (Impression Management) – תהליך שבו אנשים מנסים לשלוט בתדמית שהם מקרינים לאחרים כדי להשיג תוצאות רצויות באינטראקציה.
חזית ובמה אחורית (Front Stage and Back Stage) – מושג מתוך תאוריית הדרמטורגיה של גופמן, המתאר את האופן שבו אנשים מציגים את עצמם באופן שונה בהתאם לסביבה החברתית – "חזית" כאשר הם פועלים מול אחרים, ו"מאחורי הקלעים" כאשר הם יכולים להרפות מהתפקידים החברתיים שלהם.
מסגרת (Frame) – הקשר חברתי או קוגניטיבי שבאמצעותו אנשים מפרשים את המציאות. מסגור משפיע על האופן שבו אנו מבינים מצבים ומגיבים אליהם.
שפה ותקשורת סימבולית (Symbolic Communication) – מערכת של סמלים (כגון מילים, מחוות, שפת גוף) שבאמצעותה אנשים מבטאים רעיונות, רגשות ומשמעויות באינטראקציה.
משא ומתן על מציאות (Negotiation of Reality) – התהליך שבאמצעותו אנשים מעצבים ומגדירים יחד את משמעות המציאות החברתית באמצעות אינטראקציה.
