תיאוריית הלאומיות הפרימורדיאלית מציגה את הלאומיות כתופעה בסיסית, קדמונית ומושרשת בטבע האנושי. על פי גישה זו, הלאומיות אינה תוצר של מודרניות או של תהליכים היסטוריים ספציפיים, אלא נובעת ממרכיבים טבעיים וקבועים כגון שפה, דת, תרבות, ומוצא אתני. לתפיסה זו יש גרסאות שונות, הכוללות גישות ביולוגיות, תרבותיות והיסטוריות, אך כולן חולקות את ההנחה שהלאומיות נטועה עמוק במבנים טבעיים או היסטוריים שאינם משתנים במהותם לאורך זמן.
מאפייני הפרימורדיאליזם
הפרימורדיאליזם מבוסס על הרעיון שהקשר האתני הוא "טבעי" ומושרש בתחושות השתייכות ואחווה בסיסיות. היא רואה את הזהות הלאומית כתופעה אוניברסלית, המתגלה לאורך ההיסטוריה בצורה של קבוצות אתניות שהן בעצם אומות קדומות. למשל, חוקרים כמו אדוארד שיילס וקליפורד גירץ טוענים כי זהויות אתניות מבוססות על "נתונים ראשוניים" כמו שפה, תרבות, דת או ביולוגיה, אשר יוצרים קשרים חברתיים יציבים ומשמעותיים.
מנקודת מבט פרימורדיאלית, הלאומיות אינה זקוקה להסברים היסטוריים או פוליטיים; היא מתעוררת באופן טבעי כאשר קבוצות אתניות פועלות לשימור זהותן ולביסוס זכויותיהן. הרגשות הלאומיים נתפסים כאוניברסליים, ומקורם בחוויות קיומיות ובקשרים רגשיים עמוקים המשותפים לחברי הקבוצה.
גישות פרימורדיאליות ללאומיות
גישה ביולוגית
פייר ואן-דן-ברגה קידם גישה המבוססת על תיאוריית האבולוציה. לטענתו, נאמנות אתנית ולאומית היא תוצר של מנגנונים ביולוגיים, כמו נטייתם של פרטים לקדם את האינטרסים של קבוצת קרבה גנטית. קשרים אלו נתפסים כתוצר של אבולוציה חברתית, המכוונת להבטחת הישרדות.
גישה תרבותית
קליפורד גירץ הציע גישה תרבותית יותר, המתמקדת בקשרים תרבותיים וסמליים המהווים בסיס לזהות אתנית ולאומית. גירץ טען כי הזהות האתנית אינה תלויה רק בגורמים חומריים, אלא גם ברגשות ובמשמעויות סמליות המייחדות קבוצות מסוימות.
גישה היסטורית
הגישה ההיסטורית מדגישה את רציפות הזהות האתנית לאורך הדורות, וטוענת כי עמים מסוימים שימרו את ייחודם לאורך אלפי שנים, מה שהוביל לבסוף ליצירת אומות מודרניות.
ביקורת על הפרימורדיאליזם
הגישה הפרימורדיאלית זכתה לביקורת נרחבת מצד תיאורטיקנים מודרניסטיים ואתנו-סימבוליסטיים. הביקורת המרכזית נוגעת לרעיון שהתפיסות הפרימורדיאליות רואות בזהות האתנית תופעה "טבעית" ולא דינמית. מבקרים כמו אנדרסון וגלנר טענו כי לאומיות היא תוצר של מודרניזציה, והיא תלויה בתהליכים חברתיים וכלכליים שהתגבשו במאות האחרונות.
מבקר נוסף, פול בראס, טוען כי זהויות אתניות ולאומיות הן תוצאה של אינטרסים פוליטיים ואינן נתונות מראש. לפי גישה זו, זהות לאומית נוצרת, נבנית ומובנית על ידי אליטות שמבקשות להשתמש בה למטרות פוליטיות.
תיאוריית הלאומיות הפרימורדיאלית מציעה גישה שמדגישה את הטבעיות והקדמוניות של זהות אתנית ולאומית. עם זאת, גישה זו סובלת ממגבלות משמעותיות, במיוחד בקושי להסביר את הדינמיות ואת השינויים החברתיים-פוליטיים של הלאומיות. הדיון התיאורטי סביב פרימורדיאליזם ממשיך להוות בסיס להבנת הלאומיות, תוך הצגת תובנות וביקורות המעשירות את השיח האקדמי בתחום.
