ב"התפסן בשדה השיפון" מאת ג'. ד. סלינג'ר, הבדידות מהווה ציר מרכזי בעיצוב דמותו של הולדן קולפילד, גיבור הרומן. לאורך המסע הרגשי והפיזי שהוא עובר, הולדן חווה תחושת ניכור עמוקה מהחברה סביבו, המובילה אותו למצב של בדידות קיומית. ניתוח מעמיק של דמותו חושף את הקשר ההדוק בין תחושת הבדידות העזה שלו לבין הקשיים שהוא חווה בניסיונותיו להשתלב בעולם המבוגרים.
הולדן, נער בן 16 המתמודד עם אובדן וטראומות, מגלה קושי ניכר ביצירת קשרים משמעותיים עם סביבתו. בדידותו באה לידי ביטוי במגוון אופנים לאורך הספר: בשיחותיו המאולצות עם זרים, ביחסיו המרוחקים עם עמיתיו ללימודים, ובקשריו הרופפים עם בני משפחתו. למרות כמיהתו העזה לקשר אנושי אמיתי וחיפושו אחר קרבה, הולדן מוצא את עצמו דוחה שוב ושוב הזדמנויות ליצירת קשרים, לעתים במודע ולעתים שלא במודע.
אחד ההיבטים המרכזיים של בדידותו של הולדן ב"התפסן בשדה השיפון" הוא תחושת הניכור העמוקה שלו מהעולם הסובב אותו. הוא תופס את החברה כמלאה בשקרים ובאנשים "מזויפים", תפיסה המקשה עליו לפתח אמון באחרים. הולדן מביע סלידה עזה כלפי מה שהוא רואה כהתנהגות "מבוגרת" מלאכותית, ומזהה בה חוסר כנות מהותי. כתוצאה מכך, הוא חש כמו זר בחברה שאינו מסוגל להזדהות עמה או להשתייך אליה. אפילו כשהוא מוקף באנשים, הולדן חווה ניתוק רגשי עמוק המעמיק את בידודו.
בדידותו של הולדן קשורה באופן הדוק לאובדן הטראגי של אחיו הצעיר, אלי, שנפטר ממחלה קשה. מותו של אלי מהווה נקודת שבר משמעותית בחייו של הולדן, מותירה אותו עם תחושת אובדן בלתי נסבלת ומקשה עליו ליצור קשרים קרובים עם אחרים. עבור הולדן, אובדנו של אלי מסמל את אובדן התמימות והטוהר, נושא המהדהד לאורך כל הרומן. תחושה זו מעמיקה את רצונו העז של הולדן להגן על ילדים ועל תמימותם – מוטיב מרכזי בספר. הפחד שלו מהעולם המבוגר, שנתפס בעיניו כמלא בהתנהגויות מלאכותיות וחסרות כנות, מהווה גורם נוסף המניע אותו לשמור על מרחק רגשי מאחרים.
למרות בדידותו העמוקה, הולדן מבטא לעתים קרובות צורך נואש בקשר אנושי. דוגמה בולטת לכך היא הסצנה שבה הוא יושב לבד בניו יורק, מנסה שוב ושוב ליזום שיחות עם זרים, כמו הנזירה במסעדה או הנשים שהוא פוגש במועדון. ניסיונות אלה, למרות כנותם, נידונים לכישלון ברוב המקרים, כאשר הולדן מתקשה למצוא הבנה או קשר אמיתי עם בני שיחו.
הפרדוקס המרכזי בדמותו של הולדן הוא המתח המתמיד בין דחייתו את החברה לבין השתוקקותו לתקשורת ולקרבה. תחושת הניכור שלו מובילה אותו לבדידות, והבדידות בתורה מעמיקה את תחושת הניכור – יוצרת מעגל קסמים שמעצים את תסכולו ואת רגשותיו השליליים. מצב זה משקף את המאבק הפנימי העמוק שהולדן חווה בין הרצון לשמור על תמימותו ואותנטיותו לבין הצורך להשתלב בעולם המבוגרים שהוא מתקשה לקבל.
לסיכום, בדידותו של הולדן קולפילד היא לא רק תכונה של דמותו, אלא מרכיב מהותי המניע את העלילה ומעצב את חוויית הקריאה כולה. היא משמשת כמראה לחברה המודרנית, משקפת את הקשיים של מתבגרים בחיפושם אחר זהות ומשמעות, ומדגישה את המתח בין אידיאליזם לבין המציאות החברתית. דרך דמותו של הולדן, סלינג'ר מצליח לגעת בנימים עמוקים של החוויה האנושית, ולהציג תמונה מורכבת ורגישה של התבגרות, זהות, ובדידות בעולם מודרני ומנוכר.
