העלילה של "התפסן בשדה השיפון" מתרחשת במשך שלושה ימים, משבת ועד שני. שלושה ימים אלו הם בעלי משמעות מכיוון שהם חלים בסביבות חג המולד הנוצרי. חג זה הוא סמל לגאולה (זהו חג לידתו של ישו שלפי האמונה הנוצרית הגיע לעולם כדי לגאול את בני האדם מסבלם), זהו גם חג של התכנסות משפחתית דבר שמאיר באופן אירוני את מצבו של הולדן שמסתובב בעיר ניו יורק ללא קשר לידידים או למשפחה.
יום שבת (פרקים 1-14)
התפסן בשדה השיפון – פרק 1-2
"התפסן בשדה השיפון" נפתח בערב גמר הלימודים בבית-הספר 'פנסי' בפנסילבניה לפני חופשת חג המולד. זהו בית-הספר הרביעי בו לומד הולדן שנזרק כבר משלושה בתי ספר. גם פה הוא נכשל בארבעה מתוך חמישה מקצועות וקיבל הודעה שהוא לא יכול להמשיך שם את לימודיו. הוא לא יכול לשוב הביתה עד יום רביעי כדי שהוריו כבר יקבלו את ההודעה שהוא יגיע הביתה. הוא לא הולך למשחק הגמר של הבייסבול. הוא לא היה אמור להיות עד מאוחר בערב אחרי המשחק. הוא ראש קבוצת הסיף של בית הספר אך כשהם נסעו לתחרות הוא איבד את הציוד ברכבת התחתית וכולם חזרו מוקדם. הוא נפרד מהמורה שלו ספנסר שחולה בשפעת, שמנסה להרצות לו על הכישלון שלו בלימודים ואומר לו שהוא חייב ללמוד לשחק לפי החוקים ודוחק בו לחשוב על עתידו. הולדן מרגיש רע מאד מההרצאה של המורה ומכך שהוא קורא לו בקול רם את המבחן שבו הוא כתב שטויות ועוזב במהירות.
התפסן בשדה השיפון – פרק 3-4
הולדן גר באגף על שם אוסנבורגר, קברן עשיר שבא להרצות לתלמידים. הוא נכנס לחדרו ושם מפריע לו אקלי שהולדן מבקר את מנהגיו הלא חברתיים, ואת חוסר נקיונו, הוא מלא בפצעים וגוזז את צפרניו ומפיל אותן על הרצפה. סטרדלטר נכנס לחדר, יש לו פגישה עם בחורה והוא מתכונן אליה. בניגוד לאקלי הוא יפה ומצליח עם הבנות. הוא מבקש מהולדן שיכתוב לו חיבור תיאורי. מתברר שיש לו פגישה באותו ערב עם ג'יין גלאגר, חברת ילדות של הולדן. במשך הערב הולדן נעשה מרוגז יותר ויותר למחשבה שאקלי, שתמיד מצליח עם בנות מבחינה מינית, יוצא עם ג'יין והוא מפחד שהוא אכן ישכב איתה.
פרק 5
הולדן אוכל ארוחת ערב הולך לקולנוע עם אקלי ועוד חבר. הוא שוב מעוצבן על ידי נוכחותו של אקלי, ולבסוף שזה מסתלק לאחר הרבה רמזים כותב הולדן לסטרדלטר את החיבור. הוא כותב אותו על כפפת הבייסבול של אחיו. הוא מספר על מותו של אחיו מסרטן הדם ועל התגובה שלו שהוא מת. הוא היה במוסך של הבית ושבר את כל החלונות וכך שבר גם את ידו ורצו לאשפז אותו במוסד לטיפול נפשי.
פרק 7-6
סטרדלטר חוזר מהפגישה עם ג'יין מבקר את החיבור שהולדן עשה כלא מתאים. הולדן קורע את החיבור בכעס ומעשן כדי להרגיז את סטרדלטר. המתח ביניהם גואה כשהולדן חוקר אותו על הפגישה עם ג'יין. הולדן לבסוף תוקף אותו ומשהולדן מסרב להירגע וממשיך לקלל אותו הוא נותן לו אגרוף עד שהולדן מדמם. הולדן הולך לחדרו של אקלי כשהוא מדמם מנסה לקשור אתו שיחה אך לא מצליח להירגע. הוא עוזב את החדר ומחליט לעזוב לניו יורק לגור שם במשך שלושה ימים במלון בלי להגיד להורים שלו שהוא שם עד שהם יעכלו את הבשורה שהוא סולק שוב מבית הספר. הוא אורז את חפציו ובוכה. הוא יוצא וצועק "תישנו היטב מטומטמים" וכמעט נופל על קליפות בוטנים שמישהו זרק.
פרקים 9-8.
ברכבת הוא פוגש אם יפה ונחמדה של אחד התלמידים ומפתח אתה שיחה בה הוא משקר על הפופולריות של בנה שלפי דעתו הוא אחד הבחורים האכזריים בבית הספר. הוא מגיע לניו-יורק, ורוצה להתקשר למישהו אך לא יודע למי. הוא לא רוצה לצלצל לדי.בי כי הוא בהוליווד, פיבי עדיין קטנה וישנה. הוא לא יכול לצלצל לג'יין ואמה של סאלי הייס שונאת אותו. לוקח מונית למלון אדמונט, מנסה לשוחח עם הנהג על הברווזים באגם. במלון הוא מסתכל מהחלון אל החדרים האחרים ורואה שם התנהגויות משונות: גבר מתלבש בבגדי אישה, גבר ואשה יורקים אחד על השני מתוך כוסות ויסקי או מים. הולדן מצלצל לפיית' קוונדיש, בחורה שהוא שמע שקל לשכב איתה, אך היא מסרבת כשהיא שומעת שהוא מצלצל אליה מטלפון ציבורי.
פרק 10
הולדן יורד ל'חדר הלבנדר'- מועדון הלילה של המלון. הוא שוב חושב לצלצל לפיבי ומתאר אותה בפירוט. יופיה, חוכמתה, הסרטים שהיא אוהבת, הסיפורים שהיא כותבת. הוא אומר רק שיש לה מגרעה אחת שהיא יותר מיד רגשנית ומראה את אהבתה באופן ברור. בחדר הלבנדר, מנסה להזמין משקה חריף אך המלצר מסרב לו, הוא מנסה להתחיל עם שלוש נשים בשנות השלושים שחצין מוחנפות וחצין לועגות לו. הוא רוקד איתן. הוא מתרגז כי הן כל הזמן מחכות שיופיעו אנשים מפורסמים, כוכבי קולנוע. הולדן משלם על המשקאות שלהן ועוזב את המועדון.
פרק 11
הוא הולך לאולם הכניסה וחושב על ג'יין גלאגר, מספר עליה, על הדרך בה הם הכירו, (הכלב שלה שהתפנה על הדשא שלהם), על הקרבה הגדולה שהיתה ביניהם, הם היו מחזיקים ידיים בקולנוע, הם שיחקו גולף ודמקה. פעם אחת שהם שיחקו דמקה בא אביה החורג ודרש ממנה שתביא לו סיגריות היא לא ענתה לו ובכתה והולדן שאל אותה אם הוא התחיל אתה. הוא התיישב לידה ונישק את הפנים שלה. הזכרון על ג'יין מעציב אותו והוא חוזר לחדרו. הוא לא יכול לישון ולכן יורד שוב למטה ולוקח טקסי.
פרק 12
הוא הולך למועדן הלילה של ארני בגריניץ' ווילג'. הוא שוב שואל את הנהג היכן הברווזים של הסנטרל פארק עפים בחורף כשהכל קופא. הוא יושב לבד בשולחן במועדן ומעביר ביקורת על היושבים שם. הוא פוגש בליליאן סימונס, אחת מחברותיו של אחיו הגדול שמזמינה אותו לשבת אתה ועם החבר שלה אך הוא מתחמק וחוזר למלון.
פרק 13
מוריס, נער המעלית מציע לשלוח לו זונה לחדר תמורת חמישה דולר. מגיעה נערה צעירה בשם סאני, היא מתפשטת אך הולדן מנסה לקשור אתה שיחה. כשהיא מתיישבת עליו הוא מתחמק ואומר שהוא רק עכשיו עבר ניתוח. הוא משלם לה והיא עוזבת.
פרק 14
הולדן מעשן, ונזכר בכך שאלי רצה יום אחד לנסוע אתו ועם חבר שלו לטיול על האופניים והולדן סירב גם אם בדרך כלל הוא היה מסכים. הוא מרגיש אשם. הוא שומע דפיקה בדלת, סאני חוזרת עם מוריס, הם דורשים ממנו עוד חמישה דולר אותם הוא מסרב לשלם, מוריס מרביץ לו בבטן ומשאיר אותו על הרצפה וסאני לוקחת מהארנק שלו חמישה דולרים. הולדן הולך לישון.
יום ראשון (פרקים 15-24)
התפסן בשדה השיפון – פרק 15
הוא מתעורר, זה יום ראשון עשר בבוקר ומצלצל לסאלי הייס. הוא קובע איתה לשתיים אחרי הצהריים למחזה בברודווי. הוא עוזב את המלון ועוזב את התיקים שלו בלוקר בתחנת הרכבת. הוא אוכל ארוחת בוקר בבר קטן, שם הוא פוגש שתי נזירות ומדבר איתן על המחזה של רומאו ויוליה. הוא מכריח אותן לקבל עשרה דולרים כתרומה.
פרק 16
הוא מסיים את ארוחת הבוקר בשתיים עשרה, יש לו עוד זמן עד שתיים עד הפגישה עם סאלי. הוא הולך לכיוון ברודווי ורואה שם את הילד שהולך על שפת הכביש ושר את השיר "אם מישהו מנסה לתפוש מישהו בשדה השיפון'. היופי של המראה מעודד אותו. הוא קונה תקליט בשם 'שירלי בינס הקטנה' לפיבי. מנסה לצלצל לג'יין אך אמא שלה ענתה והוא ניתק. הוא קונה כרטיסים להצגה ולוקח לסנטרל פארק כדי לחפש את אחותו הצעירה, פיבי, אך היא לא שם. הוא פוגש את אחת מחברותיה לכיתה ומחזק לה את הסקייטים. היא אומרת לו שפיבי אולי תהיה במוזיאון הטבע בפארק. הוא נזכר כשהוא היה ילד גם הוא היה הולך למוזיאון, לראות את המוצגים שאף פעם לא השתנו. גם אם הוא יודע שביום ראשון היא לא תהיה שם הוא הולך לשם, אך שהוא מגיע הוא מחליט לא להיכנס ובמקום זאת לוקח מונית למלון בולטימור היכן שהוא קבע פגישה עם סאלי.
פרק 17
סאלי מגיעה באיחור אך נראית יפה. הם נכנסים למחזה. כשהם יוצאים להפסקה הולדן מתעצבן כי היא מפלרטטת עם בחור שהוא לא מכיר מאנדובר. היא מציעה שהם ילכו להחליק על הקרח ב'רדיו סיטי' (חלק ממרכז רוקפלר). הוא חושב בעוד הם מחליקים שכל מה שחשוב לה שיראו את התחת החמוד שלה. הם לוקחים הפסקה ויושבים הולדן מתחיל לשתף את סאלי ברגשותיו לגבי ביה"ס, אומר לה כמה הוא היה לא מאושר שם ודוחק בה לברוח אתו למסצ'סטס או ורמונט ולחיות ביחד בקרון. היא מסרבת והוא מדבר אליה בגסות והיא כועסת ובוכה. גם אם הוא מתנצל היא מסרבת לדבר אתו ועוזבת את המקום.
פרקים 18-20
אחרי שהוא עוזב את אתר ההחלקה הוא הולך לאכול סנדוויץ'. הוא שוב חושב לצלצלל ג"ין אך שוקע במחשבות, לבסוף מצלצל אליה אך אין תשובה. הוא מצלצל אז לנער שהכיר בשם קארל לוס שהיה מבוגר ממנו בבית-הספר בווטון והם קובעים להפגש מאוחר יותר בלילה. הוא הולך לסרט כדי להרוג את הזמן. הוא נזכר איך הוא ואלי אהבו את המתופף בתזמורת של הרדיו סיטי.הוא לא התבלט ונהנה באמת והיה גאה במה שהוא עשה. הם נפגשים בבאר במלון. בבית הספר לוס דיבר תמיד על מין והולדן מנסה לדבר אתו על הנושא אך לוס טוען כל הזמן שהוא ילדותי ושהוא חייב להתבגר ולשנות את הגישה שלו. הוא מייעץ להולדן לעבור טיפול פסיכולוגי. לבסוף לוס מתרגז על ההערות של הולדן על הומוסקסואליים ועל החברה הסינית שלו ומוצא תירוץ ועוזב מוקדם. הולדן ממשיך לשתות ויסקי מקשיב לפסנתרן ומשתכר. הוא כושל לתא הטלפון ומצלצל לסאלי, הוא מתנצל ומבטיח לה לבוא בחג המולד לסדר איתה את העץ. הוא מנסה להתחיל עם הזמרת ועם נערת המלתחה ללא הצלחה. הוא מחליט ללכת לאגם הברווזים בסנטרל פארק, בדרך הוא שובר את התקליט שקנה לפיבי. לוקח לו המון זמן למצוא את המקום גם אם הוא הכיר אותו בהיותו ילד והוא כמעט קופא מקור ונופל לתוך האגם. הוא פוחד לחטוף דלקת ריאות ומדמיין את ההלוויה שלו. הוא נזכר שהוא הלך לבקר את הקבר של אלי עם הורי אך כשירד גשם כל המבקרים ברחו והגנו על עצמם עם המטריות שלהם ואלי נשאר לבד בבית הקברות.
הוא רוצה לדבר עם פיבי ומחליט להתגנב לביתו למרות שהוריו שם ישנים. הוא מתחיל ללכת בכיוון הבית.
פרקים 21-23
הוא לוקח מעלית לדירה של הוריו, למזלו הם לא בבית. הוא מחפש אותה אבל היא לא בחדרה אל בחדר של די.בי. הוא מסתכל על המחברות שלה, יש שם הערות לחברות וקשקושים. הוא מעיר לבסוף את פיבי היא מאושרת לראותו ומדברת בקדחתנות על ההצגה שהיא משתתפת בה בתפקיד ראשי, על ילד בבית הספר שמציק לה והעובדה שההורים שלהם במסיבה ויחזרו מאוחר. פתאום היא שמה לב שהולדן בא לפני הזמן הביתה ומבינה ששוב זרקו אותו ואומרת לו שאבא יהרוג אותו. הולדן מנסה להצדיק את התנהגותו אך היא מסרבת להקשיב לו ומכסה את ראשה בכרית. הולדן עוזב את החדר ומשיג כמה סיגריות.
פרק 22
הוא חוזר לחדרה של פיבי והיא בסוף מקשיבה לו. הוא מנסה להסביר לה למה הוא נכשל בלימודים ואומר לה מה הוא שונא בבית הספר. היא מאשימה אותו שהוא שונא כל דבר. היא לוחצת אותו להגיד דבר אחד שהוא אוהב והוא נזכר באלי המת והבחור שהתאבד, ג'יימס קאסל, באחד מבתי הספר שהוא למד בהם כי האחרים הציקו לו. היא שואלת אותו מה הוא רוצה לעשות בחיים שלו והוא מספר לה על רעיון התפשן. הרעיון בא לו משיר של רוברט ברנס, אם אדם תופש אדם בשדה השיפון. פיבי מתקנת אותו ואומרת שהשיר אומר 'אם אדם פוגש אדם בשדה השיפון'. הוא מספר לה שהוא מדמיין עצמו שדה עצום שנמצא על קצה של צוק ובו ילדים משחקים אך הם עלולים ליפול. הוא רוצה להיות התפשן שיציל את הילדים.
פרק 23
הוא עוזב לרגע את חדרה של פיבי ומצלצל למר אנטוליני, מורה שלו לשעבר וקובע לבוא אליו מיד. הולדן אומר שאנטוליני היה המורה היחיד לאנגלית הטוב בבית-הספר ושהוא היה היחיד שעטף את גופתו של ג'יימס קאסל במעילו והביא אותו למרפאה. הוא חוזר לפיבי, הם רוקדים ולאחר כמה דקות ההורים שלהם חוזרים. הוא מתחבא עד שאמו יוצאת מהחדר של פיבי הוא אומר לפיבי שהוא מתכוון לעזוב ולעבור למערב לבד. היא מלווה לו את החסכונות שלה לחג המולד והוא בוכה. הוא נותן לה את כובע הציידים האדום שלו.
פרק 24
הוא בא לאנטוליני שבדיוק מסדר את הבית לאחר מסיבה שערכו הוא ואשתו. הם משוחחים הולדן אומר שהוא שנא את החוקים בפנסי למשל שערכו דיון לא נתנו לנואם לדבר שלא לנושא וכל הזמן צעקו לו 'סטיה'. אך מר אנטוליני לא מסכים אתו לגמרי ושיש לדבוק בנושא המדובר ולעשות את זה באופן מעניין. הולדן מרגיש אי נוחות. אנטוליני מדבר עתה ברצינות ואומר להולדן שהוא עומד לפני נפילה רצינית. הולדן מתגונן ואנטוליני אומר שזאת נפילה של אלו שלא יכולים להסתדר עם הסביבה שלהם. הוא אומר להולדן שאם הוא ימשיך ללמוד הוא יראה כמה אנשים ונשים היו מוטרדים כמוהו מהמצב הקיומי וכך הוא גם ילמד להתמודד עם המצב. הוא אומר להולדן שרק מי שמשכיל ומלומד מצליח ליצור משהו שיישאר אחריו. שלא מספיק להיות רק כשרוני או בעל כוח יצירה. הולדן מרגיש שהוא מאבד את חוט השיחה, הוא הולך לישון. הוא מתעורר פתאום באמצע הלילה ומרגיש את ידו של אנטוליני מלטפת את ראשו. הוא בורח בפאניקה. הוא הולך לסנטרל פארק וישן על ספסל בחדר ההמתנה.
יום שני (פרקים 15-26)
התפסן בשדה השיפון – פרק 25
למחרת הוא הולך בשדרה החמישית ומרגיש יותר ויותר לחוץ ומבולבל. כל פעם שהוא חוצה רחוב הוא מרגיש שהוא נעלם והוא מתפלל לאחיו אלי. הוא הולך לבית הספר של פיבי ומשאיר לה פתק שהוא עוזב את הבית לתמיד ושהוא יפגוש אותה במוזיאון בזמן ארוחת הצהרים.הוא מסתובב בבית הספר שגם הוא למד בו ונעשה מדוכא כשהוא רואה כתובות גסות על הקירות.
הוא הולך למוזיאון ומחכה לפיבי. הוא רואה שם שני ילדים קטנים שרוצים שהוא יוביל אותם לקבר של המומיות. הולדן מוביל אותם אך הם בורחים בפחד. הוא נשאר לבד הוא שוב רואה כתובת גסה, מנסה למחוק אותה ואומר שכשהוא ימות מישהו יכתוב על המצבה שלו גם כתובת כזאת. הוא הולך לשירותים ושם מתעלף.
פיבי מגיעה עם מזוודה היא מחליטה לעזוב עם הולדן. הוא מסרב בכעס, היא בוכה ומסרבת לדבר אתו. הוא מציע לה ללכת לגן החיות אך היא לא עונה. הוא מתחיל ללכת ויודע שהיא עוקבת אחריו. הם הולכים לגן החיות כל אחד בצד אחר של הדרך. אחרי זמן קצר הם עוזבים והולכים לפארק. הם מתקרבים לקרוסלה, לסחרחרה, והולדן משכנע את פיבי לעלות עליה. הוא יושב על ספסל ומסתכל עליה. הוא יושב וגשם יורד אך הוא מרגיש מאושר ושהוא עומד לבכות.
פרק 26
הולדן מסיים את "התפסן בשדה השיפון" באומרו לקורא שהוא נמצא במקום מרפא אחרי שהוא עבר התמוטטות נפשית. שהפסיכואנליסט שואל אותו מה הוא מתכוון לעשות והאם הוא יתמיד בלימודים. אחיו מבקר אותו במכונית היקרה שלו ועם הבחורה שחדשה שלו. הוא אומר שהוא לא ידוע מה הוא חושב. הוא אומר שהוא סיפר את הסיפור שלו לכל כך הרבה אנשים, ברגע שהוא מספר על מישהו הוא מתחיל להתגעגע אליו.
