מקומה של התקשורת בחיי היומיום
נבחן את מקום התקשורת בחיי היומיום שלנו כצרכנים. מה משמעותה? למה היא משמשת? איזה מענה היא נותנת? תכני התקשורת.
מבוא
\ ! /
!
פוסט מודרניזם
מבוא
ביקורת כלפי התרבות הפופולארית
\ /
פגיעה בתרבות כלי בידי האליטות
במבוא, תמר ליבס מציגה את הביקורת הקיימת כלפי התרבות הפופולארית וטוענת שיש שני כיוונים (סוגים) של ביקורת:
- טוענת שתרבות פופולארית היא נמוכה, משחיתה את הטעם הטוב ואת ההגדרה של תרבות אמיתית. פוגעת בתרבות, כפי שהיא מתחברת להגדרה של תרבות כטקסטים קנוניים – שרק טקסטים כמו שיקספיר או אופרה, דברים ייחודיים נחשבים כתרבות. לכן התרבות הפופולארית הצריכה היומיומית פוגעת ומשחיתה את התרבות.
- התרבות היא כלי בידי האליטות על מנת לשמר את הסטאטוס קוו. זה מתחבר לגישה הביקורתית הטוענת שהתרבות היא דרך מרכזית לסמם את ההמונים, לקרום להם לשכוח את בעיות היומיום שלהם – אסקפיזם. כלומר, יש מי שמשתמש באופן מניפולטיבי בתכנים פופולאריים על מנת להמשיך ולבד את ההמונים, שלא יחשבו על הדאגות שלהם ושלא ישנו את הסטאטוס קוו שמרשת את אותה האליטה.
תמר ליבס טוענת במבוא כי היום כבר אי אפשר להבחין בין תרבויות, אין יותר הפרדה של תרבות גבוהה, פופולארית, נמוכה, כמו שהיה נהוג להתייחס אל זה בעבר. יש טשטוש בין סוגי התרבויות, יש שילובים שונים. לדוגמא: פילהרמונית בג'ינס בפארק. נוצרים שילובים של סוגים שונים של תרבויות המטשטשים, או לא קיימים יותר באופן מובחן זה זה. למשל: התערוכה של 'כסאות מדברים' או תערוכת 'הגלובוסים'. מדובר על אומנים שפעם הציגו במוזיאון ועכשיו מציגים בפארק או ברחוב.
מתוך הטשטוש וחוסר ההגדרה, בסיטואציה הנוכחית שאין אבחנה בין תרבויות, ליבס מנסה להציג את תחום מחקר התרבות והיא טוענת שמחקר התרבות אמור להתחקות אחרי משא ומתן המתנהל בין מפיקים לבין קהלים שהטקסט הוא שיקוף של אותו מו"מ. כלומר, ההגדרה של טקסט היא לא רק תוכן תקשורתי אלא היא תוצר של מו"מ בין תהליכי ההפקה לבין קהלים. איך מתנהל המו"מ? ביומיום מתנהל המו"מ בי המפיקים לקהל, כשהמפיקים הם חלק מהחברה, הם כל אחד מאיתנו. זה יכול להיות תחקירן, עיתונאי, צלם. הם חלק מהציבור. יש דינאמיקה המתנהלת יומיום בבתי קפה, בסלון, בעבודה ובכל מקום, שיוצר את המו"מ הזה. מי שעומד מאחרי תהליך ההפקה חי את הציבור ומכיר את רחשי לב הקהל. התהליך הזה של היחסים בין מפיקים לקהלים קשור גם לרייטינג ומדדים נוספים המראים את רחשי הקהל, מה הוא חושב ומה דעתו על מה ששודר או קרה, אולם הטקסט עצמו נוצר מתוך מו"מ שמתקיים מידי יום בחברה.
תמר ליבס טוענת שאין היום הבחנה בהגדרה של מהי תרבות ולכן מחקרי תרבות צריכים לחקור כל תרבות, כולל תרבות פופולארית, שהיא היום סוג מרכזי של תרבות. איך יבדקו את התרבות הזאת? דרך טקסטים שמיצגים את המו"מ שקורה בחברה. האופן שבו מחקר תרבות צריך לבדוק את המשמעות של תרבות היא על ידי בחינת טקסטים שהם סוג תיעוד, אישור, אסמכתא של מה שקורה בחברה מאחר והטקסט הוא תוצר של מו"מ המתנהל בחברה סביב מהי תרבות ומהי חברה. תרבות פופולארית לא נתפשת כמשהו שלילי אלא כסוג של תרבות, מאחר ואין תרבות גבוהה, נמוכה כפי שהיה בעבר שסברו שהתרבות הפופולארית אינה ראויה למחקר. היום התרבות הפופולארית מייצגת את מה שקורה בחברה ועל כן מחקר התרבות צריך להתחקות אחרי מה שקורה ביומיום במו"מ.
חזרה אל: תקשורת כתרבות
