אווה אילוז במאמרה "אותו תחום אפלולי של הפנים: אופרה וינפרי והמראה של המלט" דנה בתפקידה של התקשורת בחיי היום יום של האדם. שאלת המחקר שלה היא מה הופך את התוכנית של אופרה לכל כך פופולארית? לטענתה הטלוויזיה היא מדיום נגיש והתוכנית מנהלת כאירוע לשוני שמדגיש דיון, ויכוח, וידוי ופיוס. התוכנית מגישה אינטימיות רגשית והופכת את הפרטי לציבורי. התוכנית נוגעת לסוגיות ובעיות שונות בחיי היום יום ומהווה זירה לפתירת סוגיות אלו. התוכנית היא מעין טיפול פסיכולוגי בעבור הצופים שיכולים להזדהות עם התכנים שבה. "המראה של המלט"- התוכנית מציבה בפני הצופים מראה שדרכה הם יכולים לבחון את המחויבות והמוסר שלהם. אופרה אינה שופטת את הצדדים אלא רק נותנת להם במה לבטא את רגשותיהם. כמו כן התוכנית נותנת לגיטימציה למציצנות.
לטענת אווה אילוז התקשורת דרך התוכנית של אופרה ממלאת צרכים רבים של האדם בחיי היום יום שלו. היא מראה עבור חייהם של הצופים שכל אחד מוצא בתוכנית סוגיות שרלוונטיות לחייו הוא ולבעיות היום יום שלו. היא מאפשרת לאדם להבין כי החיים הם פלורליסטים ומכילים מגוון של דעות. התוכנית מעלה את חשיבות הדיון והבעת הרגשות בחיי היום יום. התוכנית היא מעין בית משפט ללא הכרעה בו כל צופה יכול להביע את דעתו. התוכנית מראה לצופה כי אפשר לפתור את בעיות היום יום שלו ע"י דיון, ויכוח והבעת רגשות. כמו כן היא מעניקה סיפוק לתכונת המציצנות שיש באדם בכך שהיא חושפת את המרחב הפרטי באופן גלוי וציבורי. התוכנית מערבת את הצופים בשיח הערכי והמוסרי. כמו כן התוכנית משודרת על בסיס יומי והיא נכללת בסדר היום של האדם. ממלאת תפקיד של הבניית מציאות.