ניתוח ציור: הסעודה האחרונה – לאונרדו דה-וינצ'י

הסעודה האחרונה -ליאונרדו דה-וינצ'י

ליאונרדו דה וינצ'י, הסעודה האחרונה, פרסקו, 1494, מילאנו– ציור על קיר במנזר, בחדר האוכל, צמוד לכנסייה. יש כאן נקודת מגוז שהיא הראש של ישו. בשני צדדיו יש את 12 שליחיו- 6 מכל צד- באופן סימטרי, מחולקים לקבוצות של 3. הם לא סטטים- לכל אחד יש איזושהי תנועה. במקום לצייר על הקיר משהו דו מימדי, ליאונרדו צייר ציור שיגדיל את החדר, שיהווה המשך: צייר חלונות עם נוף ושמיים, כך שהנזירים יושבים בחדר האוכל ומולם הסעודה האחרונה. הקווים האלכסוניים, החלונות, התקרה- נותנים לתמונה פרספקטיבה, הם הולכים ונהיים צרים, כמו שהעין שלנו רואה את המציאות. במקום לצייר פיגמנט על טיח רטוב, ליאונרדו הוסיף שמן והשמן לא נקלט בקיר. לכן אחרי 50 שנה כמעט ולא נשאר כלום מהיצירה ושוב ושוב מנסים לשחזר את הציור ומידי פעם מוסיפים צבע.

הציור האיטלקי במאה ה-15

תולדות האמנות

בודהה על משמעות הסבל והאושר

האם הרצון שלו באושר הוא המקור לכל הסבל שלנו? רעיון הסבל עומד ביסוד תורת הבודהיזם ובבסיס הדרך להשתחרר ממנו שהציע בודהה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: