מקורות הסלנג העברי: מילים מלוכלכות – וואסח, אחושרמוטה, ג'יפה, זולה וברדק

בהמשך לפוסט הראשון שלנו אודות הפירוש והמקורות של מילות הסלנג הישראליות: 'מגניב', 'סנג'ר', 'פראייר', 'חרטה' ו-'סבבה', להלן רשימה נוספת של כמה מילים שבטוח מתישהו לכלכתם בהן את הפה ולא ידעתם עד כמה. הסלנג, שחי בשולי השפה, יכול לעיתים לבטא משמעויות קשות השפה ה"תקנית" נוטה להדחיק (האם שמתם לב שאין מילים עבריות לאברי המין הנשיים והגבריים? רק מילות סלנג ומילים מושאלות משפות אחרות). הנה כמה מילים עם משמעות קשה שחדרו לשפה שלנו דרך הסלנג ואולי לא ידעתם מה הן באמת אומרות.

לכו תשטפו את המסך בסבון אחר כך.

וואסח:

המילה הצה"לית המציינת את מי שמרבה בדאווינים (מילת סלנג מערבית) או בפוזות (מצרפתית) קרביות פותחת את רשימת המילים המלוכלכות שלנו פשוט מכיוון שזה הפירוש של המילה וִסַאחַ׳ה: לכלוך, זוהמה. יש הטוענים כי וואסח מקורו "וואלה סחתיין" אבל זו רק תוספת מאוחרת וניסיון עממי להסביר את מקורות המילה. אפשר לשער כי גם קשר מסוים של הלכלוך שאוהבים חובבי הוואסח בצבא לשים על פניהם.

חשבתם שוואסח זה "וואלה סחתיין"? לכלכתם.

("סחתיין", אגב, זה בערבית "פעמיים לבריאות" או "בריאות כפולה", "וואלה" זה כנראה סתם שיבוש או וריאציה של יא-אללה, כלומר פנייה נרגשת לאללה)

אחושרמוטה:

גם בעברית זו כנראה לא המילה שאתם רוצים לומר ליד סבא וסבתא או ליד הנכדים, אבל בערבית "אחושרמוטה" משמעו "האח של הזונה" וזה לא משהו שטוב לומר למישהו בחברה בה כבוד המשפחה הוא ערך חשוב. אחד הדברים המעניינים כאן הוא הצירוף של "אחו-" שרווח מאוד בסלנג העברי. כך למשל הביטוי החביב "אחושילינג" משמעו "האח של השילינג" (המטבע הבריטי) ומשמעו מישהו שהכסף "אח" קרוב שלו. האם "אחושילינג" מגיע אלינו לפיכך עוד מימי המנדט? זה שאלה מעניינת אחושרמוטה.

זולה:

אז אתם שואלים את עצמכם מה כבר יכול להיות לא תמים בפירוש המילה "זולה", אותה פינת התרגעות ישראלית שבמיטבה היא מלאה שאריות בקבוקים ומאפרות בדלים לא קונבנציונליים. ובכן, התשובה היא שזו למעשה לא "זולה" אלא "זול"א", ראשי תיבות של גרעיני נח"ל אי שם בשנות השבעים המתייחסים למצב "פרק המשימה" בשירות בו מתקיימים "זיונים ולא אימונים", ובקיצור – זול"א. ייתכן ומקור קדום אף יותר של הביטוי שעכשיו-הוא-כבר-לא-כזה-חביב "זול"א" הוא בכלל במילה הערבית  "זַוואל" שמשמעותה ישיבה בטלנית ואז הכל בסדר, אפשר לחזור לשבת בזולה בכיף.

ברדק:

עוד מילה תמימה למראה שבסך הכל מציינת מצב קל של אי סדר. ובכן, קרובת משפחה של ה"בורדל" הצרפתי, המילה ברדק ברוסית משמעה "בית זונות". חומר למחשבה לכל מי שהיה לו את הרעיון המקורי של לקרוא לבר שלו "ברדק".

ג'יפה:

ג'יפה היא אכן מילה די מטונפת אבל אתם כנראה לא יודעים עד כמה. פירוש המילה במרוקאית היא "נבלה מסריחה של חיה". שימו לב לדגש, לא מדובר בסתם נבלה אלא כזו ההופכת ל"ג'יפה" רק מרגע שהתחילה להצחין. נא לשים לב בפעם הבאה שאתם אומר משהו כמו יש לי ג'יפה ב… או אני מרגיש ג'יפה, מזג אוויר ג'יפה וכדומה.

ספונג'ה:

ואחרי כל הליכלוך הזה לא יזיק איזה ניקיון. מקור שמה של פעולת הספונג'ה הוא על שמו של אחד מהאמצעים שלה: ספוג, הלוא הוא sponge. ייתכן והמשמעות הישראלית הגיעה דרך ה'ספונג'דור', הלוא הוא המגב במרוקאית.

שורשי הסלנג העברי: בוכטה וסטפה

שורשי הסלנג העברי: מאיפה הגיעו 'סבבה', 'סנג'ר', 'פראייר', 'חרטא' ו-'מגניב'?

מקורות שפת הסטלנים: מסטול, סאחי, פלפה, פארש, קססה ודודא

שורשי הסלנג העברי 4: דוגרי, תכל'ס, אשכרה, וואלה ויאללה

שורשי הסלנג העברי 5: פנצ'ר, פאלטה, פאדיחה, פשלה, פאסון ופוזה

לסדרת הכתבות המלאה אודות מקורות הסלנג הישראלי

חנה ארנדט על הזכות לזכויות

מהי הזכות הבסיסית ביותר שיש להעניק לכל אדם? הפילוסופית חנה ארנדט על הפרדוקס של זכויות האדם ועל הזכות לקבל זכויות.

אן אפלבאום על פיתויי הדיקטטורה

מה קורה בעולם שלנו שגורם לאנשים לפתח רגשות חיוביים כלפי רעיונות ומשטרים אוטוריטריים וסמכותניים? אן אפלבאום עם מחשבות והסברים

עוד דברים מעניינים:

איך דמוקרטיות מתות (ולמה)?

למה ספר שדיבר על כך שדמוקרטיות לא חייבות לקרוס אלא יכולות פשוט לדעוך עורר מהומה כל כך רבה בארה"ב? על "איך דמוקרטיות מתות" והשפעתו