קונפליקטים מדיניים ברקע מלחמת העולם הראשונה

העשורים שלפני מלחמת העולם הראשונה היו שנים שקטות יחסית באירופה, מה שתרם מצד אחד לאי הבנה של מהות המלחמה ונכונות אולי גדולה מידי לצאת אליה מצידו של דור שלא ידע מהי, מאידך המשמעות הייתה כי התוצאות העצומות והמחרידות של המלחמה היממו את החברה האירופאית. (ראה מאמר: כיצד שינתה מלחמת העולם הראשונה את ההיסטוריה?). עם זאת, היו מספר קונפליקטים מדיניים וצבאיים שניתן למקם ברקע לאירועים של מלחמת העולם הראשונה.

באמצע המאה ה-19 רוסיה וטורקיה נלחמות אחת בשנייה בצפון-מזרח הבלקן, הסיבוב האחרון הוא בסוף שנות ה70 והוא מסמן את נסיגתה הסופית, כמעט, של האימפריה העות'מנית מאירופה. בשנת 1899 פורצת מלחמה בין 2 קהילות אירופאיות בדרום אפריקה, בעבר כינו אותה 'מלחמת הבורים' אך היום היא מכונה 'מלחמת דרום אפריקה'- המלחמה הזו הייתה צריכה להדליק נורות אזהרה באירופה בנוגע להתנהלות במלחמה. במלחמה זו מושג הקומנדו והגרילה צומח, כמו מושגים צבאים אחרים כמו מלחמת גרילה. בשנת 1905 מלחמת רוסיה-יפן שמתרחשת במזרחה של טורקיה, מצפון לסין- אינטרסים רוסים מתנגשים עם אינטרסים יפנים והמלחמה היא מערכה כוללת- ימית ויבשתית. הנצחון היפני הוא נצחון ימי בעיקרו- הצי היפני מביס את הצי הרוסי. למרות זאת, המערכה היבשתית לא הוכרעה באופן נחרץ- במשך כשנה הצבאות הרוסים והיפנים התחפרו בחלקים שלהם, בלי תזוזה. למרות זאת- לא הוסקו שום מסקנות מתוך מלחמת החפירות הזו- ולכן במלחמת העולם הראשונה פרצה מלחמת חפירות רחבת היקף וארוכה. מאוחר יותר פרצה מלחמת בין טורקיה לאיטליה.

 

בסוף המאה ה19, סרביה שנמצאת בבלקן, מקבלת עצמאות מהעות'מנית בשנת 1878. רצועה נוספת מהאימפריה העות'מנית אלבניה, מתנתקת מהאימפריה העות'מנית. רומניה, כחלק מתוצאות ממלחמת רוסיה-טורקיה מתנתקת בשנת 1878 מרוסיה ומקבלת אוטונומיה. עוד מדינה מקבלת עצמאות באותה שנה- נסיכות קטנה על שפת הים האדריאטי- מונטנגרו. בולגריה, באותה תקופה, מקבלת עצמאות גם היא. מדינות נוספות- יוון (ראה: המאבק לשחרור יוון), שהייתה מדינה אוטונומית קטנה בשנים רבות, אך בסוף המאה ה19 היא מצליחה לכבוש כמה איים ומתחילה לשלוח את ידה לעבר שטחים של האימפריה העות'מנית. מלחמת טורקיה-איטליה מולידה כיבוש של כמה איים בידי איטליה. טורקיה אמנם מצתמקת, אך הדבר לא מונע בעיות אלא מצית בעיות- התדרדרותה של טורקיה מוליד תנועות לאומיות באיזור אסיה הקטנה. הדבר מוליד מחדש את הלאומיות הסלאבית- לאומיות שיש לה זיקה לנצרות המזרחית ולרוסיה- לאומיות שדוכאה תחת המגף העות'מני במשך שנים רבות. הלאומיות הסלאבית שואפת להגדרה עצמאית ואוטונומיה. בתגובה לכך- האימפריה האוסטרו-הונגרית מנצלת את התקפלותה של האימפריה העות'מנית ולאט לאט מספחת לעצמה עוד ועוד שטחים –כולל שטחים בוסנים, קרואטים וכו'. השינויים הללו מתסיסים את אירופה יותר ויותר. מלחמת העולם הראשונה תפרוץ כתוצאה מאי-שביעות הרצון של העמים הסלביים שנדרסים תחת השליטה האוסטרו-הונגרים ושואפים לעצמאות.

 

אך לא רק באירופה קורים דברים שמחממים את האווירה. בשנת 1870 מעודדת גרמניה את בריטניה ואת צרפת להגדיל את שטחיה אל מעבר לשטחיה אלא גם מחוץ לאירופה. קנצלר גרמניה, אוטו-פון ביסמארק, מניח כי אם בריטניה וצרפת יתרכזו בשטחים מחוץ לאירופה יהיה קל יותר לגרמניה להתעצם באירופה- בזמן שהיא מעודדת את המדיניות הקולוניאלית, היא למעשה נשארת בתחומי אירופה. בשנות ה90 של המאה ה19, מסיבות שונות אוטו-פון ביסמארק מודח ולכן המדיניות הגרמנית כלפי הקולוניאליזם משתנה. גרמניה מתחילה להתעניין בהשתלטות על שטחים ברחבי העולם. הדבר יוצר התנגשות בין אינטרסים גרמניים לבין אינטרסים של מדינות אירופאיות אחרות בעיקר באפריקה אך גם באסיה. מעבר לכך- כדי להתרחב, על גרמניה להקים צי שיכול להתמודד כראוי עם הצי הבריטי העליון אך גם עם הצי הצרפתי. כדי להצדיק את ההשקעה האדירה בהקמת הצי- שדורשת העלאת מסים ניכרת- הציבור הגרמני צריך להסכים עם הלגיטימיות של ההשקעה הזו. אם הציבור חש שלא תהיה מלחמה, הציבור לא יתמוך. לכן, חלק גדול מהמשימה שנוטלים על עצמם ראשי מערכת הביטחון היא ליצור תחושה שהמלחמה באוויר ואולי אפילו לחמם גזרות מסויימות כדי שיזרמו תקציבים לתקציב הביטחון בלי יותר מדי תלונות.

 

האידאולוגיות השולטות- האידאולוגיות הלאומיות, ששלטו באותה תקופה, רואות את המלחמה כבסיס ליצירת עמים ולכן ראו אותה בעיניים חיוביות למדי. אבי תורת הפוטוריזם האיטלקי, כותב מאמר שבו מופיע הפתגם 'המלחמה היא ההגיינה היחידה'- המלחמה היא כור המצרף של הריבונות, של הלגיטימציה, של הכל. המלחמה היא הדרך היחידה שבה אדם יוכל להציל את נפשו. הדבר הזה מעלה תמיהה- איך ייתכן שמלחמה גדולה לא פרצה קודם לכן.

 

בשנת 1911, במפרץ מרוקו באפריקה, בעיר בשם 'אגאדיר', מתפתחת התנגשות בין צרפת וגרמניה. הבריטים מתערבים לטובת הצרפתים, כנגד הגרמנים. בסופו של דבר, גרמניה נסוגה אך מקבלת את חלק מהתביעות שלה לגבי שטחים באפריקה. צרפת ממשיכה לנשוא את העלבון הגדול של התבוסה לפרוסיה בשנת 1871- היא מרגישה שאזורים צרפתים, אלזס ולוריין, נלקחו ממנה שלא בצדק ויש להשיבן. הרצון של צרפת להשיב לעצמה את כבודה מרחף כל הזמן. אוטו-פון ביסמארק, משתדל כל עוד הוא בתפקידו לבודד את צרפת באירופה. הוא מבסס בריתות שונות ומשונות כדי לבודד את צרפת. הברית הראשונה- 'ברית שלושת הקיסרים'- בין הקיסר הגרמני, האוסטרו-הונגרי והצאר הרוסי. כל עוד בריטניה מתעסקת בשאיפותיה מעבר לים, אין צורך שהצאר הרוסי יתערב. הברית מתגלה ככישלון גדול מכיוון שהגבול בין אוסטרו-הונגריה ורוסיה הוא גבול ארוך שיש בו אינספור אינטרסים וקבוצות לאומיות לא-שלוות, ברור ששתי מעצמות שיש להם נקודות מחלוקת כה רבות לא יוכלו לשתף פעולה לאורך זמן. הברית הבאה היא ברית עם אוסטרו-הונגריה ואיטליה שמטרתה למנוע מהצרפתים לצאת למלחמה. הצרפתים מכוננים ברית משל עצמם- בריטניה ורוסיה. השאלה היא- למה לא נוצרה ברית בין הבריטניה וגרמניה- שתי המדינות החזקות ביותר באירופה? היו קשרים בתוך בית המלוכה, אך ייתכן שלא נכרתה ברית עקב הדחתו של ביסמארק- בזמן ימיו ייתכן והיה יכול לכונן את הברית עם הבריטים.

אולם האירוע שסומן בתור יריית הפתיחה של מלחמת העולם הראשונה הוא הסכסוך בבלקן, שלו נקדיש מאמר נפרד לפני שנדון בפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

ראה גם: הרקע וההשלכות של מלחמת העולם הראשונה

רקע טכנולוגי ופוליטי למלחמת העולם הראשונה

מדוע בכה יעקב כשנשק לרחל?

וישק יעקב לרחל וישא את־קלו ויבך: מדוע בוכה יעקב כאשר הוא נושק לרחל? איך זה קשור לכל אירועי הנשיקה והבכי האחרים שלו והאם הבאר היא בעצם לב?

עוד דברים מעניינים: