שיעור 6: נקודת תצפית וסוגי מספרים

כאשר אנחנו כותבים סיפור אנחנו למעשה מתפקדים בתור אלוהים קטן. אנחנו בוראים את יצירי כפינו הדמויות ולכן אנחנו אלו שיודעים הכל עליהם ועל כל מה שקורה ועתיד לקרות להם. אולם לעיתים, בכדי לשרת מטרות אמנותיות כאלו ואחרות, אנחנו דווקא רוצים להגביל את יכולת הידיעה של הקורא שלנו ואת המידע הנמסר לו בעת הקריאה. הוריאציות האלו מתרחשות אצל המספר, שהוא הקול הדובר בטקסט שקיים בהכרח בכל סיפור.

מספר יכול להיות יודע כל, כלומר אין שום מגבלה על הידיעה שלו ועל מה שהוא יכול למסור ולהבין לגבי המציאות הבידיונית בסיפור שלנו. מאידך מספר יכול להיות בעצמו דמות בעלילה, כלומר מספר מואנש, ואז מטבע הדברים תהיה היקף הידיעה שלו ומה שהוא מסוגל להבין מוגבלים כפי שכולנו מוגבלים בהבנת המציאות שלנו.

בנוסף, כאשר המספר מוסר מידע על דבר מה, אדם או אירוע, ישנן מספר דרכים שבהן הוא יכול לעשות את זה. למשל, כאשר המספר שלנו מדבר אודות אחת הדמויות הוא יכול להציג אותה "מבחוץ" – כלומר מבחינת האופן שבו היא נראית ונתפסת על ידי הסביבה שלה. אך הוא גם יכול להציג את הדמות "מבפנים" –כלומר מבחינת התחושות, הרגשות והחוויות שלו. כעת, ברור לנו כי בעוד שמספר כל-יודע יכול בהחלט לחדור אל תוך הנפש של אחת הדמויות, מספר שהוא דמות "מוסמך" לדבר רק על עצמו והוא יכול רק לשער לגבי התחושות והחוויות של דמויות אחרות.

היבט נוסף חשוב של המספר הוא מידת המהימנות שלו. כל מספר, בייחוד מספר-דמות, מוסר מידע מראות עיניו בנוגע למציאות של הסיפור ועל הקורא להחליט עד כמה הוא מאמין למספר וסומך על הדיווח שלו. מספר ילד, למשל, או אחד עם בעיות רגשיות או מצב בעייתי, עלול להטות את הקורא לחשוד במהימנות שלו ולחפש את ה"אמת" דרך דבריו.

שליטה באפשרויות השונות שמעמידים סוגי המספרים השונים והדרכים השונות שבהן הם מוסרים את המידע מאפשרת יכולת תמרון גדולה בכתיבת סיפורים. בהחלט מומלץ לתרגל ולחקור את האפשרויות השונות הגלומות במימדים האלו של כתיבה יוצרת שיגדילו במידה רבה את היכולת שלכם לכתוב טקסט רב עוצמה ומתוחכם.

תרגיל 1: מספר כל-יודע מול מספר-דמות

—

לשיעור הקודם – לתוכן העניינים – לשיעור הבא