לגדול עם הטלוויזיה: טלוויזיה ופנאי

לגדול עם הטלוויזיה: טלוויזיה ופנאי

סיכום זה הינו חלק מאסופת הסיכומים בקורס "לגדול עם הטלוויזיה", מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.

החל משנות ה 60 ואלך המחקר שואל שתי שאלות עיקריות:

1. באיזה הקשרים מורגשת השפעת הטלוויזיה? אלו מיומנויות נפגעות בשל הצפייה בטלוויזיה?
2. האם ההשפעה של אמצעי התקשורת תורגש לזמן קצר בלבד, או שמא גם לטווח ארוך? השפעה של טווח קצר במתכונת של גירוי תגובה, השפעה לטווח ארוך תדבר על התנהגות שמוטמעת בילדים ועשויה ללוות אותם אפילו לאורך שנות חייהם.

השערת התחלוף זה כאשר הצפייה בטלוויזיה באה על חשבון פעילויות חשובות אחרות כמו הכנת שיעורי בית יחסים חברתיים פעילות גופנית ועוד.

כדי להוכיח את ההשפעה צריכים להתקיים 2 תנאים :

1. פעילות מסוימת לא מתקיימת בגלל הצפייה בטלוויזיה ומתקיימת שאין צפייה בטלוויזיה.
2. הצפייה בטלוויזיה פוגעת במיומנויות.

חוקרת בשם סוזן ניומן , 84

פיתחה השערה – שלפיה הטלוויזיה מחליפה מיומנויות יסוד מסוימות ומנוונת את ההתפתחות של כישורים נרכשים (השערת התחלוף)

טווח גדול של אפשרויות – מיומנויות קוגניטיביות, עצם זה שאני עושה פחות שעורי בית בגלל הטלוויזיה פוגע בהתפתחות.

מיומנויות חברתיות – הצפייה בטלוויזיה אינה מחייבת פעילות ואינטראקציה עם חברים  נפגמת. הפעילות החברתית יורדת.

המיומנויות הפיזיות יורדות – כי הצפייה גוזלת זמן.

הבעיה איך מוכיחים את השערת התחלוף?

מחקר של טניס ויליאמס מקבת – NOTEL

בקנדה הצליחו לאתר עיירה שבה מסיבות טכניות לא הייתה טלוויזיה, זו עיירה מודרנית למעט הטלוויזיה והמחקר בודק את ההשפעה שיש להופעת הטלוויזיה על מיומנויות שונות של ילדים.

שאלת המשנה של המחקר: בדקה את המיומנויות של ילדי אותה עיירה לפני ואחרי כניסת הטלוויזיה שנתיים לפני שנכנסה הטלוויזיה, והיא עשתה השוואה בין העיירה הזו לשתי עיירות שכנות, באחת היה ערוץ טלוויזיה אחד UNITEL, ועיירה שנייה MOLTITEL שבה הייתה טלוויזיה רב ערוצית.

המטרה – להשוות באזור גיאוגרפי דומה את העיירות לפני כניסת הטלוויזיה ואחרי, ואיך היא משתנה ביחס לעיירות השכנות אליה.

תוצאות

סוג המיומנויות שנבדק במחקר – פעילות יצירתית , רמת היצירתיות של הילדים.

רמת היצירתיות נבדקה דרך היכולת של הילדים לחשיבה מופשטת, אלתור, כשההנחה של וילאמסר היא שהטלוויזיה פוגעת ביכולת החשיבה העצמית של הילדים.

מה שהיא הצליחה להראות: שלפני כניסת הטלוויזיה ההישגים של ילדי NOTEL גבוהים יותר משתי העיירות האחרות, כשבין שתי העיירות האחרות לא היו ממש הבדלים.

אחרי כניסת הטלוויזיה – בדיקה של המיומנויות היצירתית הייתה זהה בין כל העיירות, כשהרמה של NOTEL ירדה לרמה של שתי העיירות האחרות.

המסקנה הייתה שצפייה בטלוויזיה פוגעת ביצירתיות.

השפעה נוספת שגילתה הייתה על פעילויות הפנאי ועל צריכת אמצעי תקשורת אחרים. בטווח הקצר שלאחר כניסת הטלוויזיה פעולות כמו שינה שיעורי בית וקריאה אכן פחתו אבל ברגע שהטלוויזיה הפכה להיות חלק מהשגרה הדברים חזרו לקדמותם.

במחקרי המשך – נעשה ניסיון לשחזר את התוצאות גם בעירות דומות ל NOTEL (בד"כ מחקר אחד לא מספיק חזק לבסס טענה) התוצאה היחידה שחוזרת על עצמה, היא שצפייה בטלוויזיה באה על חשבון שימוש באמצעי תקשורת אחרים, הילדים פחות קוראים ספרים, פחות קולנוע.

לאור התוצאות הלא חד משמעיות שעלו מהמחקר של ויליאמס סוזן ניומן הגדירה את הנסיבות שבהן השערת התחלוף תורגש (יש סוג של הסתייגות , מנסה להסביר באיזה נסיבות השערת התחלוף תתקיים)

תנאי ראשון דמיון פונקציונאלי – כאשר טלוויזיה מספקת צרכים שאמצעי התקשורת האחרים מספקים אבל בצורה טובה יותר (הטלוויזיה) השימוש באמצעי התקשורת האחרים ירד. ברגע שהטלוויזיה נכנסה אז קריאה בקומיקס, וקולנוע ירדו.

תנאי שני – פעילויות שוליות  – הכוונה שלילדים אין בד"כ סדר יום מגובש, בזמן שעות הפנאי שלהם, אחד הדברים שמאפיין את פעילות הפנאי זה שוטטות, פעולות שלא מוגדרות, והטענה של ניומן היא שסוג כזה של פעילות לא מוגדרת הולכת ונעלמת, וסוג פעילות כזו יש אינטראקציה מסוימת והיא חשובה.

תנאי שלישי –טרנספורמציה – הרעיון הוא שאמצעי התקשורת האחרים ובעיקר אלה שקדמו לטלוויזיה מתאימים את עצמם אל המצב שבו הטלוויזיה דומיננטית ומשנים את התפקוד שלהם כדי לשרוד, מול הילדים . הרדיו למשל ממלא פתאום תפקיד חדש עבור הילדים.

קירבה פיזית – ברגע שילדים מבצעים במקביל לצפייה פעילות נוספות כמו משחק עם ילדים אחרים או שעורי בית, את המידע המעמיק ביותר – מרכז תשומת הלב שלהם, ממקדת בטלוויזיה.