הטיות בתפיסה חברתית – סיכום

יסודות מדעי ההתנהגות: הטיות בתפיסה חברתית

מתוך אסופת הסיכומים בקורס יסודות מדעי ההתנהגות, וכן מאגר הסיכומים בפסיכולוגיה או הסיכומים במנהל עסקים.

ישנן מספר סוגים של הטיות בתפיסה חברתית:

1. אפקט הראשוניות – ברגעים הראשונים שאנו פוגשים אנשים, אנו מגבשים לגביהם רושם מסוים. הניסיון

    המחקרי מלמד כי הרבה פעמים הרושם הראשוני אינו משתנה ואנו דבקים ברשמים הראשוניים. על כן,

    הרושם הראשוני הוא הרבה פעמים קריטי. הבעיה היא, שתהליך הרושם הראשוני שופע עיוותים והטיות,

    ולכן הרושם המתגבש לא בהכרח משקף את המציאות.

    מדוע מתרחש אפקט הראשוניות?

  1. עכבת למידה – קשה לנו ללמוד דברים שני דברים סותרים בו זמנים (לדוגמא: אנו לא מסוגלים לחשוב על אדם כמוחצן ומופנם בו-זמנית).
  2. תשומת לב ראשונית – אנו שמים יותר לב לפרטים המופיעים בהתחלה, משום שלמדנו במסגרת התהליך הקוגנטיבי שלנו, שהדברים החשובים מופיעים בהתחלה – ישנה הררכיה של המידע.
  3. הטמעה – כל מידע שיגיע אחרי המידע הראשוני, יוטמע אל תוך הסכמות והתבניות הראשוניות שיצרנו לגבי האדם. הסיבה להטמעה היא רצון קוגנטיבי לשמור על עקביות / המשכיות.

2. אפקט האחורניות – אפקט זה פחות שכיח מאפקט הראשוניות. במסגרת אפקט זה, אנו נותנים משקל יתר

    לפרטים האחרונים שקיבלנו.

    מדוע מתרחש אפקט האחרוניות?

  1. פער זמן – כאשר קיים פעם זמן בין המידע הראשונה למידע האחרון, אנו מטפלים באינפורמציה בצורה המאפשרת לנו לטפל בעכבת הלמידה (כלומר, כאשר המידע מגיע לאחר התפוגגות הרושם הראשוני).
  2. אינפורמציה חזקה – כאשר אנו מקבלים אינפורמציה קריטית, חזקה במיוחד, ה"משנה את התמונה".
  3. מתריעים בנו מראש – כאשר אומרים לנו מראש, לא לגבש את כל החומר עד שיהיו לנו את כל הנתונים.

3. אפקט הילה – אפקט זה בא לידי ביטוי כאשר תכונה מרכזית אחת יוצרת אצלנו רושם כללי על האדם.

                        לדוגמא: אם מישהו הוא נדיב, אנו נתפוס אותו כאדם טוב באופן כללי.

4. אפקט קונטרסט – אפקט זה בא לידי ביטוי כאשר תכונה מרכזית אחת יוצרת אצלנו רושם כללי על האדם.

                              חשוב: האפקט אינו כללי לחלוטין! הוא מתייחס לכך שתכונה ספציפית אחת משפיע על

                                       היחס לאדם.

                              לדוגמא: אם נתפוס מישהו כאדם חם, זה ישפיע על כל התפיסה הכללית שלנו אודותיו.

                                           אם נתפוס מישהו כבעל יופי כובש, זה ישפיע על התפיסה שלנו באופן

                                           דרמטי.

5. אפקט "דומה-לי" – יש לבני האדם נטייה להעדיף אנשים שדומים להם, הן בעמדות ובתפיסות, ולא אחת.

                                 גם בגזע / מין. זה משפיע גם עם הרושם הראשוני – אנו מעריכים יותר אנשים,

אפקט זה אמנם מעוות את השיפוט, אבל הוא יכול להביא למסקנות תקפות. מדוע? לצורך הדוגמא, אדם שדומה מאוד מנהל, סביר שתהיו לו אתו כימיה – שזו בהחלט שאיפה לגיטימית. עם זאת, ישנן שתי בעיות העולות בכך: 1) קיבעון מחשבתי עשוי להיווצר כתוצאה מההנצחה של מעגל חברתי מסוים 2) יש כאן שאלה חברתית – האם אנו מעונינים לחסום בפני חלק מהאוכלוסייה תפקידים מסוימים?

6. אפקט קונטרסט – השיפוט מושפע מהגירויים האחרים שבהם נתקלנו. כשרואים / נתקלים בדברים ביחס

    לאחרים אנו שופטים אותם ביחס לאחרים – הכל יחסי.

    דוגמא: בתחרויות ספורט מסוימות, כגון שחייה אומנותית, הציון שהשופטים יתנו למתמודד נמדד

              ביחס למתחרים האחרים, חרף העובדה שלא זו המטרה מלכתחילה.

7. אפקט הסטריאוטיפסטריאוטיפים הם אמונות, לפיהן כל החברים בקבוצה מסוימת הם בעלי תכונות

    ומאפיינים דומים. במילים אחרות, כאשר קיים סטריאוטיפ לגבי קבוצה A, אזי המחזיק בסטריאוטיפ חושב

    שהוא יודע על כל אדם שייך לקבוצה פרטים, המזוהים בהתאם לסטריאוטיפ עם קבוצה A.

    שלבי התהליך

    1. ראשית, מתבצע תהליך קטגוריזציה של הכללת פרט בקבוצה מסוימת (פלוני הוא רומני / פוליטיקאי).

    2. תהליך של שיוך תכונות לקבוצה שלמה (לדוגמא, כל הרומנים גנבים, כל הפוליטיקאים מושחתים).

    3. אדם X שייך לקבוצה Y, וכתוצאה מכך אנו מייחסים לו את המאפיינים המיוחסים לקבוצה Y (פלוני

        הוא רומני / פוליטיקאי ועל כן הוא גנב / מושחת).

  הבעיה עם התהליך

    1. ייחוס התכונות לקבוצה עלול להיעשות בצורה לא נכונה על בסיס דעות קדומות / דיסאינפורמציה.

    2. אין אף לא תכונה אחת שמאפיינת את כל האנשים שנמצאים בקטגוריה. תופעת הייחוס הגורף שגויה

        מיסודה. שימוש בסטריאוטיפ מהווה פגיעה בתוקף הטענה.

    3. פעמים רבות ההחלטות מתקבלות באופן שגוי, משום שאין מודעות לקיומם של הסטריאוטיפים.

מדוע הסטריאוטיפים נפוצים

    1. סיבות של נוחות:

א.     פישוט העולם שלנו מבחינה תודעתית.

ב.      חוסר זמן ומאמץ.

ג.      מקבל על התקשורת הבין-אישית – מאפשר לנו לנהל תקשורת מאוד ברורה עם אותם אנשים, שיש להם את אותם סטריאוטיפים.

    2. יש סדרה של הטיות קוגנטיביות, שמאפיינות את בני האדם. אנו קולטים רק חלק מהמידע שסביבנו,

        ושמים לב למידע שמנציח את הסטריאוטיפים.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: