למידה קוגניטיבית היא תהליך של רכישת ידע, הבנה וחשיבה המתרחש דרך עיבוד מידע מנטלי – ולא רק תגובה לגירויים חיצוניים, כפי שטענו הוגים ביהביוריסטיים. זוהי אחת הגישות המרכזיות בפסיכולוגיה של הלמידה, המתמקדת בפעולות מנטליות כמו תפיסה, קשב, זיכרון, פתרון בעיות, קבלת החלטות והבנה.
למידה קוגנטיבית, היא למידה שמתרחשת באופן מוחלט בתוך האדם, כתוצאה מתהליכים פנימיים (זיכרון, מחשבה, "הבשלה פנימית"). המושג המרכזי בסוג זה של למידה הוא תובנה – קרי, הארה פנימית, שאדם חווה. הארה זו, גורמת לאדם להבין דבר חדש ללא גירוי חיצוני ומבלי שהוצג לו ע"י גורם אחר. יש לציין, שתובנות מתעוררות בתדירות גבוהה בקרב רוב האנשים, אך לא כולם ערים להם.
מהי למידה קוגניטיבית?
למידה קוגניטיבית מתרחשת כאשר אדם מעבד מידע חדש, מקשר אותו לידע קודם, ומבנה ממנו משמעות. תהליך זה כולל מספר שלבים:
קליטת מידע (input) – דרך החושים.
עיבוד מידע – באמצעות הקשב, הסקת מסקנות, הכללה, השוואה והבנייה.
אחסון בזיכרון – בעיקר בזיכרון לטווח ארוך.
שליפה והכללה – שימוש בידע שנלמד בהקשרים חדשים.
למידה זו אינה מתבצעת בהכרח באמצעות חיזוקים או עונשים, אלא תלויה ביכולת החשיבה, המודעות והמשאבים הקוגניטיביים של הלומד.
עקרונות מרכזיים בלמידה קוגניטיבית
למידה אקטיבית: הלומד אינו פסיבי, אלא יוזם, שואל, מקשר ומבנה את הידע.
תהליכים פנימיים: כוללים הפנמה, הסקת מסקנות, שינוי מבני וארגון מחדש של הידע.
קישור לידע קודם: מידע חדש נלמד טוב יותר כאשר הוא מקושר למושגים ודימויים קיימים בזיכרון.
ייצוג מנטלי: הלומד יוצר דימויים פנימיים של המידע, כגון מפות מושגיות, סכמות או מודלים מנטליים.
תאוריות מרכזיות בתחום
תיאוריית עיבוד המידע – רואה את הלמידה כתהליך המזכיר פעולה של מחשב: קלט, עיבוד, אחסון ופלט. הדגש הוא על קשב, קידוד וזיכרון.
הגישה הקונסטרוקטיביסטית – טוענת שהלמידה היא תהליך של בנייה פעילה של משמעות על ידי הלומד, תוך אינטראקציה עם הסביבה. הוגים מרכזיים: פיאז'ה, ויגוצקי.
למידה באמצעות תובנה – לפי גשטלט, הלמידה אינה בהכרח הדרגתית אלא מתרחשת ב"קפיצות הבנה" פתאומיות (insight), כאשר האדם מבין את הקשרים הפנימיים במצב נתון.
חשיבות ההקשר הקוגניטיבי בלמידה
למידה קוגניטיבית מדגישה את חשיבות ההקשר התרבותי, הרגשי והחברתי שבו מתרחשת הלמידה. לדוגמה, המוטיבציה הפנימית של הלומד, האמונות שלו לגבי עצמו (כמו תחושת מסוגלות), או מידת הרלוונטיות של התוכן – כל אלה ישפיעו על הצלחת הלמידה.
יישומים חינוכיים
הוראה ממוקדת-לומד והסתמכות על שאלות פתוחות.
שימוש במפות מושגיות ודימויים חזותיים.
חיזוק חשיבה מסדר גבוה: השוואה, ניתוח, סינתזה והערכת טיעונים.
הדגשת הקשר בין תכנים שונים באמצעות אינטגרציה בין תחומים.
מתוך אסופת הסיכומים בקורס יסודות מדעי ההתנהגות, וכן מאגר הסיכומים בפסיכולוגיה או הסיכומים במנהל עסקים.
