האוכלוסיה החרדית בירושלים וסביבותיה – סיכום
מבוסס על: לופו , י. וחן , נ. (2008). האוכלוסייה החרדית בירושלים וסביבותיה. מתוך :א. אחימאיר וי. בר סימן טוב (עורכים) 40 שנה בירושלים, עמ' 65-95. ירושלים :מכון ירושלים לחקר ישראל.
החרדים מיהם ? הגדרת האוכלוסייה החרדית /יעקב לופו וניצן חן
תיאור הציבור החרדי- חסידים,ליטאים,ספרדים
חסידים
- מאמינים ברבי – האדמו"ר ( אדוננו, מורנו ורבנו) =משמש כמתווך בין החסיד לאלוקיו ובעל סמכות תורנית עליונה
- עבודת השם באמצעות תפילה ,יראה ורגש ועל יחסים חברתיים בתוך הקהילה.
- החסיד חי כל ימיו בקהילה והיא מספקת כמעט את כל צרכיו
- תנועת התחדשות דתית חברתית
- קמה במזרח אירופה באמצע המאה ה-18 – על רקע משבר בפולין
- הדגישה את חשיבות כוונת הלב יותר מלמדנות והקפדה על קיום מצוות
- רבי ישראל בעל שם טוב- המנהיג הראשון ,גיבש דמות חדשה של מנהיג ביהדות : צדיק, כריזמטי ,מעניק הדרכה אישית
- מסוף המאה ה-19 התפצלה לקבוצות נבדלות במנהגים ובאישיות המנהיג
- הלבוש החסידי שונה מחצר לחצר
- בירושלים שבע חסידויות מרכזיות
- חסידות גור : הגדולה ביותר בפולין, חרבה בשואה ונבנתה מחדש בישראל , בניגוד לאדמו"רים אחרים קרא הרבי מגור לחסידיו לעלות לארץ ישראל, בעלת קרקעות רבות עליהם נבנו שיכונים וקריות חסידיות , ישיבות ,תלמודי תורה ובתי ספר לבנות, מתאפיינת בנוקשות גדולה ומשטר קפדני ,מעורבות פוליטית חברתית גבוהה (חלק מאגודת ישראל)
- חסידות בעלז : חסידות מתחדשת אשר הפכה לאחת הגדולות , מתנהלת באופן עצמאי , בעלת מערכת קהילתית מלאה (בד"ץ עצמאי, מערכת כשרות , מרפאות ,מוסדות חינוך וישיבות עצמאיות ), באה במגע עם הציבור החילוני (צוהר) , בקריית חסידי בעלז נמצא בית מדרש הנחשב לבית הכנסת הגדול בעולם.
- חסידות ויז'ניץ : מהגדולות בעולם , נוסדה בעיירה ויז'ניץ שברומניה ע"י רבי מנחם מנדל , אהדה את רעיון היישוב בארץ , מרכזה יושב בבני ברק , בעלת נטייה לפיצולים בלתי פוסקים בתוכה , פוליטית היא המתונה מבין החצרות ומשתייכת לאגודת ישראל , משלבת חרדיות קלאסית יחד עם פרנסה , פחות מעורבת בפוליטיקה.
- חסידות קרלין : החסידות הליטאית הראשונה, מיסיונרית , מייסוד הרבי אהרון מקרלין , חילונים מתקבלים בסבר פנים יפות ובטישים (שולחנות) , שמים דגש מיוחד על מערכת חינוך לאלפי ילדים ממדינות חבר העמים.
- חסידות ברסלב : נוסדה ע"י רבי נחמן מברסלב , חסידות ללא רבי (לאחר שנפטר לא הוכתר יורש) , קבור בעיר אומן שבאוקראינה וחסידיו עולים לקברו פעם בשנה , עוסקים בקירוב חילונים לדת , מקיימים מרכזים בהם שיעורים ותפילות לציבור הרחב , נחשבים היפים לבושם – מערבבים את כל פרטי הלבוש של הזרמים האחרים , מחולקת לקבוצות ללא קשר ביניהן, הזרם המרכזי יושב במאה שערים (הקיצוני שבהם).
- חסידות תולדות אהרון : מקורה בהונגריה , נולדה במעין מרד פרטי של הרב אהרון ראטה והתפרסמה בזכות נוסח תפילות מיוחד , מושתת על עקרון האחדות – כל החברים מחויבים זה לזה , בעקבות מות האדמו"ר התפצל\ה והחצר הקטנה שנותרה במאה שערים מתבדלת מהעולם החיצון , לבוש – בגדים קלאסיים של ארץ ישראל = לבוש ערבי מפוספס , משמרים את הווי היישוב הישן בירושלים , עצמאית ואינה נתמכת ע"י מוסדות המדינה , מפעילה את משמרות הצניעות .
- חסידות חב"ד : נוסדה ע"י רבי שניאור זלמן מלאדי , מחבר ספר התניא , מהראשונים שהניחו את יסודות החסידות בארץ ישראל , פתוחים באופן יוצא דופן לחילונים , מאמינים כי החזרה בתשובה היא תנאי הכרחי לביאת משיח , אינם תומכים במפלגה כלשהי, נחשבים מודרניים ,רבים מחזיקים במקצועות חופשיים , התנועה דוגלת בטכנולוגיה ובפרסום חוצות להפצת מסרים
ליטאים
- אין אדמו"ר אלא רב – ראש ישיבה – הסמכות הלמדנית והכתובת לשאלות ולכל אורחות החיים
- האידיאל = להיות תלמיד חכם – עילוי
- חיים אינדיווידואליים – לאחר סיום הישיבה הופך לעצמאי
- מקור הליטאים הוא בהתנגדות לחסידות שייסד הבעש"ט – טענו כי החסידים מעוותים את עיקרי היהדות .
- אבות הזרם הליטאי – הגאון מוילנא ותלמידו רבי חיים מוולוז'ין
החרדיות הספרדית
- בעלי זיקה גדולה לעולם הליטאי , אך אין הם מעורבים בקרבם , כמעט ואין נשואי תערובת בין הקהילות .
- הילדים לומדים במוסדות חינוך ספרדים , פרט למכסה שהוקצה בישיבות העלית הליטאיות
- המסגרת החינוכית הנפרדת של ש"ס נבעה מתחושת קיפוח ורצון להיפרד מהמגזר האשכנזי (מעיין החינוך התורני)
- ש"ס נולדה ב-1984 – סיפקה בית חם לחרדים ספרדים.
זרמים נוספים בציבור החרדי בירושלים
- העדה החרדית : ארגון גג של מרימי הבחירות . מורכב מחסידי סאטמר, תולדות אהרון ,בריסק ועוד
- נטורי קרתא– ממוקמים מימין לעדה החרדית .למתסיסים את הרחוב החרדי
- חוג החזון איש : אנשיו אינם משתמשים בשבת בחשמל של חברת החשמל , לבושם שמרני מאוד
- חרדיים לאומיים (חרד"לים) – חלק מהציבור הדתי לאומי שעבר הקצנה תרבותית, פוליטית וחברתית . מבקשים לנהל אורח חיים חרדי תוך שילוב אידיאולוגיה ציונית ימנית .
אירועים ירושלמיים מכוננים בחברה החרדית
- הפגנה בשנות ה-50 נגד גיוס בנות חרדיות לצה"ל אשר הביאה לאיחוד כל השורות ברחוב החרדי – למלחמה משותפת נגד הכוחות המשחיתים את צביון המסורת היהודית . מאז הפגנה זו הוחלט כי גם נשים יכולות השתתף.
- 1999 – הפגנת חצי המיליון נגד בית המשפט העליון והתערבותו בחיים הדתיים
- הקרע בין חרדים לחילוניים הלך והעמיק עם השנים : עליית לא יהודים , נישואים אזרחיים , מכירת בשר חזיר , תקציבי ישבות וכוללים, חוק טל.
- 2006- הפגנה נגד מצעד הגאווה- הפלגים השונים שלא רצו למשוך תשומת לב אל המצעד , על מנת לא לחשוף את הילדים למשמעויות השונות הביאה לכישלון המאבק.
ההיבט הדמוגרפי
- גיל נישואין ממוצע -19.8 (27.2 באוכלוסייה הכללית)
- שיעור ילודה ממוצע – 7.7 לידות (2.6 בחברה הכללית)
- רמת פריון גבוהה יחד עם גידול מתמיד במספר הנשים הנמצאות בגיל הפריון יוצר אפקט שמביא לכך שלאוכלוסייה החרדית תהיה בעתיד ריבוי טבעי גבוה מאוד.
- הגידול בירושלים איטי , מאחר וזוגות צעירים חרדים עוזבים לערי לוויין על מנת למצוא פתרונות דיור הולמים .(ביתר עילית ,בית שמש, קריית ספר).
- ככל שגיל התלמידים יורד, כך גדל חלקם של התלמידים במגזר החרדי.
- האוכלוסייה צעירה – גילאי 0-14 מהווים 50% ממנה , הגיל החציוני הוא 15 שנים .(30 באוכלוסיה הכללית) , הסיבות לכך : ילודה גבוהה , מאזן הגירה שלילי בקרב האוכלוסייה הכללית .
ההשקפה המעצבת
- מאז המחצית השנייה של המאה ה-19 נאלצו היהודים בתפוצות להתמודד עם השאלה : כיצד לשלב את החיים המודרניים (השכלה כללית, טכנולוגיה , הישגיות חומרית) עם אורח החיים הדתי.
- בקרב יהודים מארצות האסלאם – נמצאה דרך לשלב בין קודש לחול .בקרב יהודים אשכנזים התפתחו גישות המאפשרות עירוב קודש וחול ברמות שונות
- לאחר השואה והקמת המדינה – הפלג החרדי השמרני מהקהילה הליטאית בחר לשקם את עולם לימוד התורה – לטענתו לדור תלמידי החכמים הנוכחי תפקיד מטה היסטורי להבטיח את קיום העם . האחריות הוטלה על כל הגברים והמתבגרים במגזר החרדי – הזכות ללמוד תורה הפכה לחובה .
- הקיום הכלכלי יובטח בדרך כלשהי כתוצאה מן ההתמסרות ללימוד תורה
- במקביל להפנמת הערך של תורה בלבד , הופנה הנורמה הפוסלת הקדשה לזמן-לימוד לצורך השתדלות (=פרנסה)
- האחריות על פרנסה הוטלה על האישה .
- מאז ראשית קיומה של המדינה , החל תהליך החזרה לישיבות – הפיכת החברה לחברת לומדים
- המהפך הפוליטי ב-77 וכניסת אגודת ישראל לקואליציה יחד עם יסוד ש"ס הביאו לצבירת כוח פוליטי רב – מאז הפכו הממשלות הן מימין והן משמאל לשותפות בבניית עולם התורה על פי ערכים שהובילו הליטאים .
- הסתגרות של בני נוער וגברים בכולו קודש אומצה על ידי כלל החרדים
- הרב שך ,גדול הדור, חייב את כל בני הקהילה להתמסר רק ללמודי קודש והרב עובדיה יוסף אימץ את הגישה .
- בעשרות השנים האחרונות התמעטה בהדרגה השתתפותם של הגברים החרדים במעגל העבודה – תופעה זו התאפשרה בזכות הקמת הכוללים = מסגרות לימוד לגברים חרדים נשואים , המעניקות שכר חודשי ללומדים .
- תעסוקת הנשים מתרכזת בעיקר בתפקידי הוראה – רמות השכר נמוכות עקב : הריונות תכופים, חופשות לידה , טיפול במשפחה .
- מספר עקרונות מגוננים על השקפת הפרנסה בחברה החרדית : עקרון ירידת הדורות = ירידה מתמדת במהלך הדורות ,בכל התחומים הרוחניים , עיקרון שני = תביעה מהמדינה לכלכל את לומדי התורה, עקרון שלישי = כל ניסיון התערבות של העולם החילוני נתפס כעוין ומיוחסת לו כוונת זדון .
- ההתנהלות הבדלנית יצרה מסגרות חיים מנתקות את רוב הציבור החרדי מכל מידע על הנעשה מחוץ לעולמם – העיתונות אינה חושפת את החברה והמדינה – רוב הצעירים אינם מתגייסים לצבא ואינם משתתפים בשוק העבודה .
- בעבר הלא רחוק מצאו לעצמם רוב האברכים משרות תורניות – רוב בוגרי הישיבות הצליחו לפרנס עצמם באמצעות קצבאות הכולל ף קצבאות הילדים ופטורים – עיקר הנטל לקיום עולם הישיבות נפל על הממשלה ותרומות מחו"ל .
- בשנים האחרונות חלה האטה בקצב הגידול של עולם הישיבות ויחד עם זאת גדל מספר האברכים – המדינה הפחיתה משמעותית את תמיכתה ופחתו במידה רבה סיכוי האברכים למצוא משרה תורנית – כל אלה הובילו לעלייה חדה במספר המשפחות העניות .
- השתלבות נרחבת במעגל העבודה אינה אפשרית ממספר סיבות – נוצרה תהום ברמת נגישות של גברים לשוק העבודה (ללא הכשרה מתאימה) , נוצר קיפאון = אברכים בתחילת דרכם בכולל נמנעים מלהכשיר עצמם לשוק העבודה וכשהם מתבגרים הם מבוגרים מדי לעשות את השינוי – נאלצים להזדקק לצדקה וסיוע מארגוני חסד והרווחה שבציבור החרדי
תהליכים ושינויים המערערים את ההשקפה
- לא נמצא יורש ראוי לגדול הדור ,הרב שך ונוצרים פיצולים רבים בחברה החרדית
- העוני הרב, מצוקת הדיור גרמו לנטייה ליציאה מהגטו
- הרצון לרכוש מקצוע הפך למקובל יותר
- במקצועות הנשיים חלה החרבה שכללה מקצועות מודרניים : מחשבים, עיצוב פנים , אופנה, עבודה סוציאלית ועוד
- רבנים התירו שימוש במחשבים ולעיתים גם אינטרנט . כמוכן הרוחב השימוש בטלפונים סלולאריים
- קמו מכללות להשכלה גבוה לנשים ולגברים
- עליית יהודים חרדים ממדינות המערב (חוצניקים) והקמת ישיבות תיכוניות חדשות
- תופעת החרדי המודרני= חרדי בהשתייכותו החברתית ומבקש להיות מעורה בחברה המודרנית תוך שמירה על אורח חיים חרדי
- ההתערות באה לידי ביטוי בהקמת : "הצלה " זק"א, "חסד של אמת ", "יד שרה " , "עזר מציון" – זרועות אלה מעניקות תמיכה לכלל האוכלוסייה
- אנשי תקשורת חרדים פונים כלל הציבור
- התפתחות תעשיית קולנוע חרדית
- התערות במוסדות המדינה – בעקבות פועלה של ש"ס וכניסתם של מאות פעילים לשירות המדינה
- השתתפותו של יהודה משי זהב בהדלקת המשואות ביום העצמאות .
הניסיונות לשינוי ביחס להכשרות מקצועיות והשתלבות בשוק העבודה
- בשני העשורים האחרונים עשרות אלפי בני תורה הצטרפו לישיבות ולכוללים .
- אל חברת הלומדים הצטרפו אלפים שאינם מוכשרים או אינם רוצים ללמוד רק תורה – תלמידים אלה מוצאים במוסד החינוכי מקלט מהשירות הצבאי ומהצורך להתפרנס.
- בלב המנהיגים גברה ההכרה שעדיף להפנות צעירים אלה למסלול של הכשרה מקצועית
- 1996 – מיתון כלכלי ובלימת צמיחת המשק- פחתה האפשרות לגייס משאבים ממשלתיים למערכות החינוך – כמו כן ירידה דרסטית במספר המשרות בהוראה הפנויות לנשים
- שגשוג תחום ההיי טק בסוף שנות ה-90 הוביל לתחושה שבני ישיבות יכולים להצטרף לתחום מכיוון שעם מחשב ניתן היה לעבוד מהבית ובנוסף מחזיקים בכישורים אנליטיים מעולם תלמוד הישיבות .
- 1996 – פורש הרב שך מהנהגה בפועל – יש הרואים במהלך זה כהסרת החסם המרכזי בפני הנהגת לימודים אקדמיים בחברה החרדית
- המפנה בא בשינוי יחסה של החברה החרדית לבנים שאינם רוצים/יכולים להקדיש את עצמם לתורה – הוקמו קורסים להסבה מקצועית ומסלולים אקדמיים סלקטיביים במגזר
- בקרב הנשים בא השינוי לידי ביטוי בלימודי מקצוע או לימודים אקדמיים מחוץ לסמינר בית יעקב , כמו כן הורחב מגוון המקצועות שהותר להן ללמוד
- גם בתקופה בה מיעוט הפרנסה הפך לבעיה קריטית , עדיין נותר מעמדו של המשתדל (מתפרנס) נחות לעומת האברך .
- השתלבות אברכים בעולם העבודה עלולה ליצור דינאמיקה שתוביל לפריצת סכרים מוחלטת – התמודדות עם תחושות אלה נעשתה במספר דרכים : פיקוח הדוק על הפרויקטים , אין הרשאה ללמוד כל מקצוע אלא מקצועות אינסטרומנטאליים בלבד כ – רוקחות, טבחות ואפייה (מסורתיים) , מחשבים, משפטים, כלכלה, ראיית חשבון ( המודרניים) – מנגנון הפיקוח המרכזי = ועדה רוחנית . היתר ללימודים ניתן לאברכים שסיימו לפחות עשר שנות לימודי קודש , נשואים ובעלי משפחות שגילם לפחות 23-24.
- 1999 – כתבו חברי הועדה הרוחנית מכתב בשם גדולי הדור המתיר לימודים לתואר ראשון לגברים באישור המועצה להשכלה גבוהה , אך ורק למקצועות במדעי המחשב ,חשבונאות ומנהל – חל איסור מוחלט ללמוד מקצועות מדעי הרוח .
- המומנטום הלך ודעך בשל מספר גורמים : התנגדות פנימית חריפה לשינוי משמעותי באורחות החיים של הגברים , התפוצצות בועת ההי טק ואדישות שגילו מערכות השלטון ומוסדות ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית .
- פעילי ש"ס נענו בחיוב ליוזמות של טורו קולג' ( הקפיד על התאמות בהפרדה בין גברים לנשים , לימודי ערב המאפשרים לעסוק ביום בלימוד תורה ועוד) :בקרב יהודים ממוצא מזרחי לא היה מעולם נתק טוטלי מלימודים כלליים , לפעילי המפלגה גישה גבוה למשרות הדורשות תארים , רשת מעין החינוך התורני התרחבה ונזדקקה לכוח אדם מקצועי כמפקחים ומנהלים בתחום החינוך.
- חגיגת התקשורת סביב נושא הרחבת החינוך יחד עם אישורו של חוק טל (2002) נתפסו בחוגים מסוימים כמהפכה שתשים קץ לעולם התורה – נפתחה מלחמת חורמה נגד תופעת הלימודים הכלליים תוך שימוש בפשקווילים , חרמות ,איומים ואלימות – חוג בריסקרס היו האלימים יותר .
- בעקבות התגובות הקשות נאלצו רבנים לסגת מעמדה ראשונית של תמיכה הן בלימודים כוללניים והן בחוק טל .
- נוצר קיפאון שהחל לגרום לדעיכה ברוח השינוי שנשבה בשנים 1996-2000 , הסיבות : תגובות קיצוניות של המתנגדים , המאמץ בפיקוח , דרישות אקדמיות מחמירות .
- התפוצצות בועת ההי טק גרמה לכך שאלפי עובדים נפלטו לשוק העבודה – שהשוק החל להתאושש , החל לקלוט עובדים בהקפדה יתירה – בוגרי מוסדות מוכרים ,מכך נפגעו בוגרי המגזר החרדי .
- מאז 96 התמסדו מספר מכללות , מוסדות להכשרה ותוכניות מיוחדות לאוכלוסייה החרדית בירושלים – "המכללה החרדית " בתמיכת בר אילן , ביה"ס הגבוה לטכנולוגיה שהלימודים בו הופרדו בין נשים וגברים בפיקוח התמ"ת , מכון "לומדה " מטעם משרד התמ"ת., האוניברסיטה הפתוחה, מכללת הדסה .
- בחלוף 10 שנים מאז המפנה בקרב הגברים – ניתן לומר שלא חל שינוי של ממש . באזור ירושלים עבור הכשרה מאות בודדות של גברים . מספר קשיים : היעדר השכלה כללית (בגילאי החינוך היסודי עוסקים רק בלימודי קודש) , אין ידע בסיסי באנגלית ,מתמטיקה ובעברית כהלכתה , היעדר אמצעים למימון לימודים , קשיי השמה – מקומות עבודה רבים אינם מתאימים בשל אופי האווירה ומעסיקים רבים עלולים לסרב להעסיק חרדים , החרדי העובד לפרנסתו נחשב לנחות ונדחק לשוליים (ילדיו אינם רצויים במוסדות מכובדים ואין לו מעמד בשכונה ובבית הכנסת) , בחלק גדול מהקרים מדובר בהתנגדות האישה שיחלמה להינשא לתלמיד חכם , האברכים חוששים לאבד את מעמדם הממלכתי – תורתם אומנותם – חשש לאבד הטבות בארנונה ובעיקר הגיוס לצה"ל .
התוצאה הכלכלית חברתית הנוכחית והצפויה
- מדד יחס תלות = אומד את עומס הפוטנציאל המוטל על האוכלוסייה בגילאי העבודה ,כשנדרשת לתמוך כלכלית בקבוצות שאינן מפרנסות – ילדים וקשישים . יחס התלות בחברה החרדית = 176 . כלומר 100 תומכים ב- 176 נתמכים .
- השנים האחרונות – חלה הרעה משמעותית במצב הכלכלי של אלפי משפחות בקהילה החרדית בירושלים – שינוי גישה של ראש הממשלה נתניהו שהובילה לקיצוץ משמעותי בתקציבים לחרדים משפחות רבות הידרדרו לעוני.
- הוכפל – מספר המשפחות שנכללו ברשימות של ועדות צדקה שונות
- מספר בעלי החובות גדול מאוד – הלוואות בגמ"חים ניתנות ללא ריבית למטרת חסד , הלווה אינו נדרש להוכיח יכולת החזר אן למשכן נכס , תנאים אלה הביאו לכך שאנשים צברו חובות ללא יכולת ריאלית להחזירם לעולם – כדי לפרוע חוב משתמשים בהלוואות חדשות . חלק מכך נעוץ בצורך לקנות דירות לילדים כפי המקובל במגזר.
- בין משפחות המצוקה- ניתן למצוא אנשים מכל שכבות האוכלוסייה
- המודעות לחשיבות החסד – המושרשת בתרבות היהודית ובחברה החרדית , וסכומי הכסף הנתרמים הוא גבוה ביחס להכנסה הנמוכה = מספר המתנדבים לסיוע פיזית לנזקקים הוא רב מאוד .
- בעבר הייתה ההזדקקות- לצדקה כרוכה בכלימה , אולם התרחבות התופעה הקטינה את הבושה
קווים לדמותה של המנהיגות החרדית הירושלמית
הרב יוסף שלום אלישיב ז"ל
- היה הפוסק הליטאי החשוב ביותר – דעתו נחשבת דעת תורה ששומה להישמע לה
- סגנון ההנהגה של הרב מסוגר- אינו מרבה להופיע בציבור , אינו כותב ספרים ואינו חבר מועצת גדולי התורה , חסר כריזמה.
- שמרן ומתנגד לכל שינוי באופייה של החברה החרדית וסולם ערכיה .
- יצא בחריפות נגד יוזמת ההידברות בין חילונים לחרדים , תקף את תופעת המכללות האקדמיות החרדיות והגביל השתלמויות של מורות – דבר שפגע בשכרן.
- לזכותו נזקפים פסקי דין מתקדמים כגון התרת גט לאישה שבעלה פגוע נפש או עקר , מייחסים לו הסכמה שבשתיקה לנח"ל החרדי .
- העיתון יתד נאמן הוא שופרו .
- נולד בליטא , עלה עם משפחתו בגיל המצווה ישירות למאה שערים ולא עזב אותה מעולם
- כיהן בבית הדין הרבני האזורי בירושלים ובבית הדין הרבני הגדול
- כונה פוסק הדור ושימש כמנהיג הרוחני של הציבור הליטאי בעולם כולו.
- בשנים האחרונות לחייו החלה חצרו להתערב בנושאים אישיים . תמכה ברבנים ודיינים מלשה כ יונה מצגר ( הרב הראשי) ואורי לופליאנסקי (ראש עיריית ירושליים )
- החסידים וש"ס אינם מקבלים את הנהגתו בבחינת נעשה ונישמע .
- נחשב למנהיג בתקופת ביניים שבין נטייה להתבדלות לבין נטייה כלפי החברה המודרנית .
מנחם פורוש
- עסקן פוליטי
- אינו משתייך לחצר ספציפית ,אלא מסתפח לפי צרכיו .
- אבטיפוס לפוליטיקאי חרדי
- הרב פורוש ובנו ממשיכו איבדו בשנים האחרונות חלק מכוחם בירושלים , מכיוון שחסידות גור ובית הרב אלישיב הפכו דומיננטיים יותר.
- הבסיס הפוליטי של משפחת פורוש הוא סיעת "שלומי-אמונים" שמאגדת חלק מהחסידויות הקטנות באגודת ישראל .
- משפחת פורוש היא מודל מובהק לאידיאולוגיה חרדית היודעת להפיק את המרב מהחיבור לשלטון.
אורי לופליאנסקי
- מייסד יד שרה
- נולד בחיפה למשפחה ציונית דתית
- ראש עיריית ירושליים
- בעיני חילוניים בעיר היה דגם לא מרתיע של חרדי שאינו מאיים על האופי של העיר ולא יפגע בסטאטוס קוו .
- יותר מ-50 שנה סירוב חרדים ,בהוראת רבנים ,לשאת בתפקידים המטילים עליהם אחריות למתרחש במדינה החילונית – ראש העיר מצא עצמו אחראי בין השאר לתופעות שהדת אינה סובלת : מצעד הגאווה, חילול שבת, מכירת בשר חזיר .
- האם משמעות בחירתו היא השתלבות של הציבור החרדי בחיי המדינה ? או שמא נועד להטות את משאביה של העיר לטובת החרדים ? ההנחה הראשונה מתחזקת מעצם קיומה של ש"ס ומעורבותה הפוליטית עודדה כהונת שרים מטעמה .
מנהיגות ספרדית צעירה בירושליים :
נסים זאב
- עסקן שאינו שותק מול הקיפוח של הציבור החרדי ספרדי בהקצאת משאבים ומקומות לימוד
- מעורב בייסוד ש"ס
אריה דרעי
- זן חדש של פוליטיקאי – חרדי המתמודד כשווה בין שווים עם עמיתים חילוניים בזירה הפוליטית ולא נרתע מלמלא תפקידים שנחשוב חילוניים .
- הצלחת ש"ס הביאה לשינוי תודעתי בקרב ההנהגה האשכנזית
- בנוסף לשניים פורוש הבן נחשב לעסקן שקשר קשרים אמיצים עם ציבור המתיישבים ביו"ש ועם הימין הקיצוני .
- דור זה של עסקנים , המעורב הרבה יותר בהוויה הישראלית מקודמיו, עדיין מקבל הוראות ישירות מרבותיו.
ראה גם: חקר החברה החרדית בישראל: מאפיינים, השגים ואתגרים \ קימי קפלן
