על פי אבנר דה-שליט במאמרו "דמוקרטיה וסביבה" הבעיה הסביבתית הינה בעיה מורכבת בשל הצורך ביישום צדק חברתי לצד הידע המקצועי. דה שליט טוען שקיימים סוגים שונים של דמוקרטיה ורק אחת מהן מתמודדת בצורה טובה במיוחד עם מפגעים סביבתיים. בבחינת המשטרים הדמוקרטיים השונים ככלי לפתרון הבעיה מוצג הבדל מובהק בתהליך קבלת ההחלטות:
- הדמוקרטיה הייצוגית דיונית מתבססת על עיקרון הרוב בקבלת החלטות בצורה טכנית על ידי הצבעה ולא על ידי ויכוח ציבורי.
- הדמוקרטיה ההשתתפותית דיונית- הסוג הטוב של הדמוקרטיה בנוגע להתמודדות עם בעיות סביבתיות. מתרחש דיון ציבורי רחב אל מעבר לפרלמנט המתבקש לשם ההכרעה בנושאים סביבתיים. השיח מתחולל על ידי שאילת דעת הקהל האזרחי, ארגונים וולונטריים וכו… בדמוקרטיה זו קיימת הקשבה לחברה האזרחית המפגע הסביבתי לא נופל לאוזניים ערלות שכן האזרחים מעורבים יותר.
יתרונות הדמוקרטיה הדיונית השתתפותית:
- השאיפה לקונצנזוס- דיון מתקיים על מנת להגיע להסכמה רחבה של כלל הציבור- דיונים יותר עמוקים.
הנושא הסביבתי מקצועי ומורכב ודורש ידע של מערכות אקולוגיות. על מנת להתעסק בסוגיות סביבתיות יש צורך במומחים בתחום לשם מתן פיתרון הולם – ידע זה מצוי בארגונים הוולונטריים שמרכיבים את החברה האזרחית שמהווה חלק משמעותי בדמוקרטיה זו.
- צדק חברתי- הנושא הסביבתי קשור בצדק החברתי שכן מפגע סביבתי עלול לפגוע בשכבות החלשות של החברה, שכבות שיהיה להן קשה לחץ את עצמן ממפגע זה- בדמוקרטיה זו לאזרחים יש קול וכלים להתערבות ולכן יוכלו השכבות החלשות לחלץ את עצמן.
"החברה האזרחית" מכילה ארגונים המופרדים מהמדינה ולה שתי תפיסות. הליברלית גורסת שהמדינה היא גוף מצומצם שמתמקד בחקיקת חוקים ומתן צרכים בסיסיים, והחברה האזרחית מספקת לאזרחים צרכים משלימים. הבעייתיות היא שהארגונים לא מסוגלים לעמוד בעלויות התיקונים הסביבתיים ואין בסמכותם לבצע שינויי חקיקה שכן זו סמכות המדינה. התפיסה הסוציאל-דמוקרטית מבטיחה יותר ועל פיה המדינה מספקת את כל צרכי אזרחיה והארגונים מהווים כלב השמירה שלה באמצעות יצירת מודעות ציבורית, התרעה על מפגעים ופיתוח תוכניות.
פתרון הבעיות הסביבתיות טמון בשיתוף הפעולה האזרחי. ברגע שיתקיים דיון דמוקרטי בנושא, יווצר קונצנזוס והאזרחים ישנו את השקפתם מצרכנית לאזרחית המתקנת עוולות. הדיון בעייתי כשממשלות מייצגות אינטרסים של עשירים שאינם תואמים את הרצון האזרחי, וכשהממשלות עמוסות מכדי להעמיק בנושא. גם בחברה האזרחית קיימים מכשולים וביניהם הנטייה של ארגונים להקצין בעיות לשם העלאתם על הפרק, והנטייה לתחרות בין הארגונים על מקורות מצומצמים.
חשוב לזכור שהחברה האזרחית תתרום בנושא רק אם האזרחים יבינו שהדמוקרטיה היא כלי לויכוח ציבורי שבאמצעותו ניתן להגן על הסביבה.
סיכום המאמר לעיל מהווה חלק מתוך אסופת סיכומי הקורס מבוא לפוליטיקה וממשל. ראה גם סיכומי מאמרים במדעי המדינה ואת מאגר הסיכומים במדעי המדינה
