דמוקרטיה בחברות מפולגות

העולם צועד בכיוון של חברות הטרוגניות ולכן אם בעבר המונח מדינת לאום עמד בראש סדר היום במחקר מדע המדינה כיום המדינות אינן הומוגניות, אינן מורכבות מלאום אחד מסוים.

חברות מפולגות– חברות שיש בהן מספר קהילות שביניהן מחלוקת משמעותית ואי שוויון משמעותי. חברות אלה שסועות על ידי שסעים משמעותיים בין אם על בסיס דת, אתניות, לשון או לאום. הן מורכבות מקהילות מולדת או קהילות שתופסות את עצמן כקהילות מולדת ולא כקהילות מהגרים.

קהילות מולדת– קהילות שתופסות את עצמן כשייכות לטריטוריה מסוימת. קהילות אלו חיו במדינה טרם כינון המשטר הפוליטי הנוכחי ויש להן זיקה מיוחדת לאותה טריטוריה.

סקירת המחקרים בנוגע לדמוקרטיה בחברות מפולגות

באופן כללי עד שנות ה70 של המאה הקודמת התייחסו לחברות כהומוגניות והתעלמו מהקונפליקטים שבחברות מפולגות. למעשה מרבית המחקרים שנכתבו הכתירו את הדמוקרטיה בחברות מפולגות כבלתי אפשרית. משנות ה70 והילך החלו מספר מצומצם של מחקרים להגיע למסקנה שהשסעים בחברות מפולגות אכן יוצרים אתגר לכינון דמוקרטיה אך אין זה בגדר בבלתי אפשרי.

פתרונות פוטנציאלים למדינות שבהן הקהילות מולדת באו בדרישות מיוחדות:

1. פתרון לא דמוקרטי- על פי פתרון זה, אחד הפלגים בחברה שולט על יתר הפלגים בחברה ומקבל זכויות יתר. כאן מופיעות האלטרנטיבות לכפייה, טרנספר, רצח עם וכו'…
2. חלוקה- במצב של חברה מפולגת יש לחלק את הטריטוריה ואת האוכלוסייה כאשר פתרון זה אפשרי ונוח אם מתקיימים שני תנאים: א. קיימת הסכמה של כל הפלגים בחברה.     ב. האוכלוסיות לא מעורבות גיאוגרפית.
3. דמוקרטיה ליברלית רובנית- במצב זה תתקיים דמוקרטיה בה זכויות הפרט וכל אחד מצביע ונותן את קולו- והרוב גקובע.לא ינתנו במגקרה זה זכויות קיבוציות אלא רק זכויות על בסיס אינדבידואלי. אופציה זו קשה לביצוע בחברות מפולגות שכן השסע הלאומי, לשוני, דתי, תרבותי הוא עמוק והחברות יהיו קנאיות לסממנים אלו של תרבותם ולא יסכימו ליצור אחדות בפרטים אלו.
4. דמוקרטיה קונסנציונלית (התאגדותית) – במשטר זה מתמודדים עם המחלוקות באמצעות שלטון משותף של האליטות באוכלוסייה. העקרונות המרכזיים בשיטה זו:    א. מה שמחלק את העוגה השלטונית אינו עקרון הרוב אלא עיקרון הפרופורציונליות.

ב. קואליציה רחבה- הממשלה תכלול קואליציה רחבה של כל הפלגים הקיימים בחברה ויהיו שרים מכל פלג.

ג. אוטונומיה- ניתנת אוטונומיה רחבה מאד- לשונית, בחינוך, במוסדות הדת- כל האלמנטים המרכזיים בקהילה מקבלים אוטונומיה בתחומם.

ד. זכות וטו- ניתנת בנושאים החיוניים לקהילה. יש הסכמה שלכל קהילה תהיה זכות וטו בעניינים הקשורים אליה. זכות זו תינתן להנהגת כל פלג.

      5.   דמוקרטיה אתנית (אתנוקרטיה)-

            א. כל האזרחים נהנים מזכויות אזרח זהות.

            ב. יוענקו זכויות קיבוציות מסוימות למיעוטים האתניים.

            ג. קבוצה אתנית אחת שמהווה רוב תשלוט במדינה ותיחשב כרוב מוחלט.

           ד. המדינה מחויבת ליישום הרעיון הדמוקרטי גם כלפי קבוצות המיעוט.

            הדמוקרטיה האתנית הוגדרה על ידי סמי סמוחה שהציג אותה כפחות דמוקרטית אך עדיין

            מובדלת מארגונים שאינם דמוקרטיים. יש שטוענים שדמוקרטיה זו לא רואה בכל אזרחיה

            כשווים אלא רק בעלי הזהות האתנית הספציפית ולכן קיים ויכוח סוער לגבי השאלה האם

            סוג זה של משטר יכול להיחשב לדמוקרטיה.

הסיכום שלפניכם הוא חלק מתוך  סיכום הקורס מבוא לפוליטיקה וממשל. ראה גם את מאגר הסיכומים במדעי המדינה