מחשבת ישראל: מעגל המקום – הרצל מול עמוס עוז

מחשבת ישראל: מעגל המקום – הרצל מול עמוס עוז

מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: סיכומים במחשבת ישראל

א.     בקטע מ"מדינת היהודים", שפורסם בשנת 1986, מעלה הרצל סוגייה האם לבחור בארגנטינה או בפלשתינה. מכך אנו למדים שבאמת הייתה קיימת סוגייה כזו. ארגנטינה היא ארץ שופעת ופורייה, ומנהיגיה ייתנו ליהודים ארץ להיאחז בה. אך מנגד, פלשתינה היא המקום אליו השתוקקו הלבבות היהודים לאורך כל השנים, היא מולדת היהודים. הרצל, שהיה מתבולל, לא התנגד לפתרון הקמת המדינה במקום אחר. פתרון זה נדחה רק בגלל הצבעה דמוקרטית.

ב.      עמוס עוז פותח בקביעה, לפיה ארץ היהודים לא יכולה הייתה לקום במקום אחר זולת ארץ ישראל. בכך הוא "עונה" לסוגייה שהעלה הרצל (עדות להתגלגלות טקסט בתוך חברה). הוא מעלה טיעון רציונלי ואומר שרק למדינת יהודים בארץ ישראל היהודים ינהרו. לטענתו, רק בארץ ישראל היהודים יוכלו לכונן את עצמאותם. בכל מקום אחר יווצר "מחזור" של הפתרון הקודם, ששימש את העם היהודי במשך אלפיים שנה ; מחייה תחת שלטון זר, ללא אוטונומיה. זאת ועוד, הרגש הלאומי הקשור לארץ ישראל ונוהה אחריה הוא נצחי, לטענתו. אך אז מעלה עמוס עוז טענה שונה – לטענתו, הרגשות הדתיים שחשו כלפיי ארץ ישראל סייעו לתנועה חילונית-פוליטית להקמת המדינה. התנועה הציונית, שהיא חילונית, היא זו שמימשה מטרה היסטורית זו, לא ניסית ולא משיחית. הוא מודע לכך ששותפות הגורל והאמונה בביאת המשיח היא זו שאיחדה וליכדה את היהודים בגולה, אך הוא חוזר ומזכיר שלא נס כונן את עצמאות היהודים בארץ ישראל, אלא תנועה מודרנית חילונית, בעלת אידיאולוגיה מודרנית ופוליטית.

מדוע בכה יעקב כשנשק לרחל?

וישק יעקב לרחל וישא את־קלו ויבך: מדוע בוכה יעקב כאשר הוא נושק לרחל? איך זה קשור לכל אירועי הנשיקה והבכי האחרים שלו והאם הבאר היא בעצם לב?

עוד דברים מעניינים: