סיכום מאמר: נשים בקו הייצור העולמי / פואנטס וארנרייך

סיכום מאמר: נשים בקו הייצור העולמי / פואנטס וארנרייך

מתוך: סיכומי מאמרים בסוציולוגיה

המאמר "נשים בקו הייצור העולמי" של פואנטס וארנרייך יוצא מתוך תיאוריית התלות – לפיה, המדינות המתפתחות תלויות בתאגידים, ביחסי תלות ובניצול. היא אף טוענת, כי השוק משרת אינטרסים של תרבויות רב-לאומיות (=תאגידי ענק) על חשבון המדינות הפחות מפותחות. אם נתייחס לקולוניאליזם, נוכל להבין מה מקורה של התלות הזו שנוצרה. אוכלוסיות שלמות של המדינות המתפתחות נפגעות מכך.

קולוניאליזם – שליטה כלכלית פוליטית ישירה.

המאמר משרטט מפה של קשרים, שפועלים בשירות ההון.

השחקנים המרכזיים הם:

  • התאגידים, החברות הרב-לאומיות
  •  מדינות היעד+ממשלות, שבהן מתנהל הייצור
  • ארה"ב – שחקנית מאוד מרכזית
  •  "קרן המטבע הבינלאומי"+"הבנק הלאומי" – שני גופים כלכליים.

המאמר מתמקד ומדגים היטב כיצד שוליות כלכלית ושוליות תרבותית של נשים, מעמדן הנחות, שזורות זו בזו הן בהיבטים לוקליים והן בהיבטים גלובליים. עיקר הקבוצה הממוקמת נמוך זו הקבוצה החלשה.

אי-שוויון והסדר העולמי החדש

קיימות שתי תיאוריות עיקריות לניתוח אי-שוויון כלכלי מפרספקטיבה גלובלית:

א.     תיאוריית המודרניזציה: הבדלים בדרגות ההתפתחות הטכנולוגית של חברות שונות. תיאוריית המודרניזציה היא תיאוריה יחסית – יש מעבר ממסורת למודרנה, יחסיות למקום של ציר ההתפתחות הטכנולוגית. זו תיאוריה אתנוצנטרית.

ב.      תיאוריית התלות: הסיבה העיקרית לאי השוויון הגלובלי הוא הניצול ההיסטורי של החברות העניות על ידי העשירות.

  • ארנרייך יוצאת מתוך הפרספקטיבה של תיאורית התלות ומכנה את היחסים הגלובליים החדשים בין המדינות הלא מפותחות לבין התאגידים "ניאו קולוניאליזם".

"קולוניאליזם" – תהליך, שבו אומות מעשירות את עצמן ע"י שליטה פוליטית וכלכלית ישירה בארצות אחרות.

"ניאו קולוניאליזם" – צורה חדשה של יחסי כוח גלובליים,המאופיינים לא בשליטה פוליטית כלכלית ישירה, אלא בניצול כלכלי ע"י תאגידים רב-לאומיים. בזיקה לתיאוריה המרקסיסטית, יש פה ניסיון למקסם רווחים, להגדילם, להכפילם ולשלשם, זאת בהתאם לתיאוריות של שוק חופשי וקפיטליזם. היחסים הכלכליים הללו בין החברות העניות והעשירות הם שעתוק של אותם דפוסי ניצול קולוניאליסטיים.

  • טוענת כי קיים קו ייצור עולמי: מגמה שהתחילה בסוף שנות ה-60, של העברת חלקים מקווי הייצור לארצות המזרח הרחוק ולדרום אמריקה. תהליך הייצור הינו חוצה                 גבולות – תהליך הפיתוח וגיבוש הרעיון נערכים במדינה אחת, לרוב במדינת המקור, ושלבים אחרים בייצור מועברים לאזור היעד.

      חלקים של מוצר כלשהו מיוצרים במדינות עניות, ושלבים שאינם דורשים הרבה עבודה

      מתבצעים בארצות העשירות.

ארנרייך טוענת, שמה שמשמר את הפער בין מדינות המוצא למדינות היעד הוא ההפרדה בין החלק המוחי, התכנוני, לבין החלק הייצורי, המדינות שמייצרות בפועל, ולכן זה לא באמת מביא לפיתוחן של מדינות העולם השלישי. כלומר, זה תהליך שהוא בניגוד לפיתוח שהובטח, זה מימד אוטופיסטי (לא מציאותי), המדינות לא באמת מתפתחות.

הסיבות להיווצרותו של קו ייצור עולמי:

  • מצד המשקיעים המערביים – שכר נמוך של עובדים ועובדות במדינות מזרח אסיה. המשקיעים לא מספקים פיקוח בריאות, פיקוח שכר מינימום, ופיקוח על איכות הסביבה.
  • מצד המדינות העניות – הרצון למשוך יזמים מבחוץ כדי להביא לפיתוח כלכלי של ארצם. מדינות העולם השלישי זנחו גישות כלכליות, ששמו דגש על פיתוח תעשייה מקומית, הן כעת רוצות לייצר ייצור, שמכוון לייצוא. הן אימצו גישות המשרתות את האינטרסים של התאגידים, יצרו אזור של סחר חופשי, כזה המציע למשקיעים זרים היעדר פיקוח, שחרור ממכס, סבסוד ממשלתי.

הנהנים היחידים מהעניין הזה הם התאגידים, כי במדינות הלא מפותחות נוצר משטר ניאו קולוניאליסטי, שבו מתנהל מרוץ לתחתית – מנוונים את הכלכלה המקומית, וזו לא נהנית מפירות הייצור שלה, כך נוצר מצב שהמדינות הלא מפותחות לא באמת מתפתחות, אלא מנוצלות ע"י התאגידים. מטרת התעשייה היא ייצוא ולא ייצור מקומי.

מקומן של נשים בתעשיית הייצור העולמי

  • מהוות 80-90% מהעובדים בעבודות הרכבה קלות מבובות ועד רכיבי מחשבים. מגיעות בד"כ מהכפרים בכדי להרחיב את מקורות ההכנסה של המשפחה.

מדוע יש העדפה לעבודת נשים?

  • כוח אדם זול ונייד – הזדמנויות תעסוקה מוגבלות, נתפסות כמפרנסות שניות, ניתן לפטרן בטענה שהן עוזבות לאחר החתונה.
  • כוח אדם ממושמע – סבלנות טבעית וזריזות ידיים.

פגיעה כפולה בנשים:

  • מצד אחד: בגלל שייכותן למדינות עניות .
  • מצד שני: בגלל היותן נשים.

ארנרייך אינה רואה בעצמאותן הכלכלית של הנשים כבשורה של שחרור כי ההחלטה על היציאה לעבודה איננה בהכרח נמצאת בידיהן של הנשים. אלא, בידם של הגברים כי מדובר בחברות פטריארכאליות והנשים עובדות על מנת לעזור בפרנסת המשפחה.

 

מהי עמדת הנשים?

העבודה אכן מאפשרת שחרור מפיקוח אבות ואחים, מרחיבה אופקים, תורמת לבניית "העצמי", מהווה מקור זהות, נותנת עצמאות והזדהות קבוצתית עם נשים אחרות אבל החוקרות טוענות כי ההחלטה על יציאה לעבודה אינה בהכרח בידיה של האישה.

יש להבין את המורכבות של מנגנון הדיכוי שקשור גם למקומן האמביוולנטי של הנשים. הן מלכתחילה סבלו מדיכוי ולכן חלק מהיציאה לעבודה נחווית כחוויה של שחרור. בנוסף, יש לשים לב לאופן שבו תהליך הניהול והשליטה של החברות על נשים בנוי גם על יצירת לגיטימציה- מארגנים להן תחרויות יופי וכד'-כלומר, מנגנון הדיכוי עובד גם בעזרת מנגנון של פיתוי. 

מנגנוני פיקוח על הנשים מצד התאגידים

קיימים מנגנונים שליליים  לפיקוח על הנשים בקו הייצור:

  1. חוסר ודאות – העובדות נחשבות זמניות-קבועות – יש לעובדות תקופה של שישה חודשים להתלמדות עם שלושת רבעי שכר. לקראת תום תקופת ההתלמדות, האישה מפוטרת ואז מביאים מישהי אחרת, שתחליף אותה – כך יש רווח כלכלי מצד התאגידים, כשכל פעם מחליפים עובדת ומשלמים לה שכר זעום.
  2. תנאי העסקה פוגעניים
  • שכר נמוך, שלא מספיק למחייה.
  •  מרוץ לעבודה קדחתנית – לעבוד עוד קצת בשביל עוד כמה דולרים.
  • אין חופשות, שיטת "המיטה החמה" – מיטה משותפת לכמה פועלות, כשאחת בעבודה, מישהי אחרת ישנה במקומה במיטה.
  • שעות העבודה משנות את השעון הביולוגי, ובנוסף התמכרות לכדורי מרץ – המעסיקים מחלקים סמים אמפטמינים.
  • מוסיקה רועשת כדי למנוע דיבורים במהלך העבודה.
  •  שיעורי תחלואה גבוהים.
  •  צפיפות.
  • פיקוח על הולדה, עידוד לניתוחי עיקור.

אלה נשים, שעוזבות את בתיהן והולכות לעבוד, בשל כך הן מוגדרות כמורדות בבעליהן, נחשבות לסחורה פגומה ומנודות מהחברה המקורית שלהן.

מאידך, ישנם גם מנגנוני פיקוח חיוביים:

  • המעסיקים עורכים תחרויות של 'מלכת היופי של אזורי                              הסחר' – התחרויות והתמריצים הללו יוצרים אשליה כוזבת של חופש, חירות.

 

 

 

 

ההשלכות של העבודה על חייהן של הנשים:

  • בעיות בריאותיות – פגיעה בראייה, שאיפת גזים רעילים וכדו'.
  • חוסר ביטחון בהחזקת העבודה – איום הפיטורין.
  • התערבות בקודים תרבותיים, פטריארכאליים, יש פה סחר בנשים, כן מוצעות כסחר לסוחר, הממשלה מקומית היא מעין סרסור, המוסר את הנשים בתרבותו, בחברה לתאגידים.

במאמר ישנה סקירה של תיאוריות קיימות ונושא תעסוקה. מתוך הסקירה הזו הכותבת מעלה כמה נקודות:

א.     העבודה מאפשרת שחרור מפיקוח של אבות ואחים.

ב.      העבודה מרחיבה אופקים.

ג.      יש תיאוריות, שלפיהן העבודה מהוה מקור לבניית זהות, נותנת עצמאות, הזדהות עם נשים אחרות.

החוקרת חוקרת את התיאוריות הללו, אך כיוון שההחלטה לצאת לעבודה אינה של האישה, יש פה זהות עבודתית פוגענית. מצד אחד, הנשים רוצות לצאת מפיקוח האבות והאחים, אך מצד               שני – עובדות למנגנון פיקוח אחר. הן עוברות מדיכוי לדיכוי.

כיצד מחוזקת הפטריארכאליות?

החברות הרב-לאומיות, התאגידים משתמשים במשפחה על מנת לגייס עובדות, ותלוש העבודה נמסר לגברים פעמים רבות. הנשים נחשבות למופקרות ולזונות, וסיכויי הנישואין שלהן ירודים בחברות, בהן רווקה נחשבת לפגומה. פעמים רבות נאלצות לתת שירותי מין בגלל אי יכולת למצוא עבודה ופיטורין. הנשים יוצאות מאורח החיים המסורתי, אך אינן מצליחות להשתלב בו חזרה. הן נמצאות במקום לימינאלי (מצב סיפי, מצב ביניים) ונוצר מצב של תלישות.

ישנם מספר גורמים חשובים בניצול הנשים:

  • ממשלות מקומיות בעולם השלישי – מעודדות את המשקיעים המערביים לבוא ולהשתמש בכוח האדם המקומי, בנשים, כמו במערכת יחסים בין סרסור ללקוח. הממשלות מסתייעות באופני המשמוע של הנשים – איסור התאגדות, חברות שמירה, גדרות תיל ואוטובוסים מסתי ספר ישר למפעלים.
  • "הבנק העולמי"– אשר נותן הלוואות למי שמשתף פעולה במדיניות הזו לפיתוח חברות נחשלות אלו. הבנק העולמי מתנה את ההלוואה בשחרור ממיסים. (ראה מוסדות כלכליים בינ"ל)
  • "קרן המטבע העולמית" – דורשת גם היא מדיניות סחר חופשי תמורת תמיכתה הכלכלית, כך התבטלה תעשיית הטקסטיל המקומית באינדונזיה לטובת תעשיית טקסטיל מערבית.
  • ארה"ב – יש לה השפעה רבה על "קרן המטבע העולמית" ועל "הבנק העולמי".

ישנו סיוע כלכלי לפיתוח צבאי לאותן מדינות נחשלות, כדי שתשתפנה פעולה בפיתוח אזורי הסחר החופשי. שליטים שכן דגלו בשחרור הוחלפו בשליטים שכן שיתפו פעולה.

לסיכום,

  • המאמר "נשים בקו הייצור" יוצא מגישת התלות
  • חושף באופן ביקורתי את המימד האוטופיסטי של תהליכי הגלובליזציה (שאיפה לפיתוח ולקדמה) ומראה כיצד שוליות תרבותית וכלכלית שזורות זו בזו.
  • מבחינת פולחן – ישנה קריאה להתארגנויות, שאיפה להגיע לתודעה מעמדית ולהכרה בכך שקבוצת הנשים סובלת מנחיתות ומאפליה מובנית ורק בהתאחדות ניתן יהיה להילחם בכך.

 

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: