סיכום בספרות: דוד ז'יל / גי דה מופסן

סיכום בספרות: דוד ז'יל/ גי דה מופסן

מתוך: סיכומים בספרות – הסיפור הקצר

דוד ז'יל של גי דה מופסן הוא סיפור פואנטה, שנושאו- ניפוץ חלומות ושאיפות שווא; חשיפת מערכת ערכים מעוותת.

סיפור העלילה אודות הדוד ז'יל נתון בתוך מסגרת. מתת יד (נדבה) לקבצן משמשת עלילה (סיבה) למספר המבוגר- ז'וזף דברנש, לתאר ארוע מרכזי מתוך עברו באוזני ידידו. בסיום הסיפור יש חזרה אל מסגרת ההווה.

המספר המבוגר משחזר זיכרונותיו ותחושותיו מהעבר. כילד הוא קלט ברגישות ובחריפות את העובדה שהערך העיקרי בבית הוריו הוא: העמדת פנים שנועדה להרשים את הבריות (אנשים). בתיאוריו הוא חושף את הקטנוניות, העליבות והגיחוך שבעולמם. שניהם קובעים את ייחסם אל הדוד עפ"י כמות הכסף שבידו ועל פי מעשיו (הצלחה או כישלון). אצל שניהם לא מתעוררת מידת הרחמים כלפי בן משפחה קרוב.

מאחר והסיפור מסופר מנקודת ראות של מבוגר, המתאר דברים שחווה כנער מאפשר מרחק השנים ראיה עירונית/ עוקצנית וקריקטורת של ההורים- תאור הטיול ביום ראשון וגם תאור אכילת הצדפות . דרך תאור זו מחזקת אמנם את הביקורת אך מוסיפה קלילות לסיפור.

הביקורת שלו כלפי הוריו אינה נובעת מרשעות או מהתנשאות, אלא מהבנה של המצב (מצוקה ממושכת וחוסר מוצא).

מבנה הסיפור הקצר:

פתיחה- הפתיחה היא הפסקה הראשונה של הסיפור, המציגה את ההתרחשות ולעיתים באמצעות סיפור מסגרת.

אקספוזיציה- האקספוזיציה מכילה את המידע הנחוץ לקורא להבנת ההתרחשויות (זמן, מקום, דמויות, אווירה, רמזים מטרימים). בדרך כלל האקספוזיציה מופיעה בפתיחה. בסיפור דוד ז'יל, הפרטים נמסרים לאחר הפתיחה.

נקודת מפנה- נקודה בסיפור בה העלילה (השתלשלות העניינים) משנה את כיוונה ובמצבו של הגיבור חל שינוי. נקודת מפנה היא גם פואנטה. בדוד ז'יל הגילוי על הדוד ז'יל שהוא מוכר צדפות עלוב, מנפץ את תקוות המשפחה לעתיד טוב יותר.

קונפליקט- קונפליקט זו היא התנגשות בין הגיבורים (הדמויות) או בנפשו של גיבור הסיפור.

בסיפור "דוד ז'יל" הקונפליקט נוצר בנפשו של הילד. בתחילה מושפע יחסו של הילד אל הדוד מהציפיות שקלט בבית הוריו, אך לאחר הפגישה העגומה עם הדוד ובראותו את השינוי שחל ביחסם של הוריו כלפי הדוד, הוא מתמלא בושה וביקורת כלפי הוריו.

סיום הסיפור- הסיום בסיפור "דוד ז'יל" הוא סיום סגור. זהו סיום שיש בו התרה של הקונפליקט ופתרון לשאלה שהוצגה בתחילת הסיפור.

הסיפור הקצר הראליסטי-

הסיפור הקצר הראליסטי התפתח והשתכלל כז'אנר (סוגה ספרותית) ייחודי במאה ה – 19 (1860-1840)
המונח "ראילסטי" נגזר מהמילה , ממשי, אמיתי.REAL.

הסיפור הראליסטי הוא סיפור המציג את המציאות החברתית בת זמנו של הסופר באמצעות הצגה אובייקטיבית (תצפית בלתי משוחדת הנבנת מעובדות נתונות).

בסיפור הקצר הראליסטי בולטים תיאורים מפורטים של נוף, רקע דומם, פרטי לבוש, מראה הדמויות ואירועים קטנים ושוליים של היום יום.
פרטים אלו יוצרים רושם של חיות ומורכבות ובאמצעותם מבקשים להשכיח מן הקורא שהיצירה היא תכנון מלאכותי.

הגיבור הראליסטי דומה לאדם הממוצע או לאדם שלמטה מן הממוצע במעמדו החברתי, בכשרונותיו ובכוחותיו הנפשיים והפיזיים.

בחברה הראליסטית טיפוסים שונים, תופעות ותהליכים חברתיים, נורמות חברתיות ומנהגים על פניהם פועל הגיבור.

בסיפור הראליסטי הגיבורים מוצגים בחיי היומיום שלהם דרך פעולות חסרות חשיבות ברגעים אפורים, אך לעיתים נקלעים לאירועים דרמטיים.

פירושי מילים וביטויים ב"דוד ז'יל":

תמהתי – התפלאתי
תדיר – לעיתים קבועות
תוכחות – טענות
מלאות רמייה – מלאות שקר (רמאות)
נהגנו קימוץ – התקמצנו (קמצנות)
זיג – מעיל קצר וצמוד
כסיות – כפפות לידיים
רבב – פגם
קלסתר – תווי פנים (קלסתרון)
יצא לתרבות רעה – הדרדר בהתנהגותו
מסחרו פורץ  – סוחר מצליח
עם נקוף השנים – כשעברו השנים
כרסניות- מהמילה כרס (בטן)- מלאות, גדושות (מטאפורה)
לבלר – פקיד
מורת רוח – חוסר שביעות רצון( ההפך מקורת רוח).

הגיעו לפרקן- צריכות להתחתן

שחר ילדותי- מאז שהייתי ילד קטן

ראו גם:

העלמה פרל \ גי דה מופאסאן

המחרוזת \ גי דה מופאסאן

מבוא קצר למחשבה של חנה ארנדט

מבוא קצר להגותה של חנה ארנדט עם ביוגרפיה, קישורים למאמרים, ציטוטים וסקירה של ספרי חנה ארנדט כמו "יסודות הטוטליטריות" ו"אייכמן בירושלים"

עוד דברים מעניינים:

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את מה שאדם אחר מרגיש, שונה