הים ביני ובינך / שמואל הנגיד – סיכום

"הים ביני ובינך" של שמואל הנגיד הוא שיר קינה, אחד מתוך 19 שירי קינה שכתב המשורר על מות אחיו האהוב יצחק. האווירה הדרמטית בשיר נבנית באמצעות הפנייה הישירה לאח המת. המשורר נע בין שני מישורי תודעה: הריאלי – בו הוא מודע למות האח ומתאבל עליו, והדמיוני – בו הוא מתייחס לעלייה לקבר כאל ביקור חברתי. המשורר בא לבקר את אחיו, מברכו לשלום, והאח לכאורה יוצא לקראתו. אלא שהמשורר מסגיר כי מדובר באשליה בלבד ושלא יתכן קשר של ממש בינו לבין אחיו המנוח. שמואל הנגיד מתרכז באבלו האישי ומביע את צערו באופן פשוט וישיר. הוא נמנע מכתיבה על-פי הקונבנציות המקובלות בשירת ימי-הביניים וכך הוא מבליט את היסוד האותנטי והמשכנע של כנות דבריו.

הסבר בתי השיר "הים ביני ובינך"

בתים 1-3: "הים ביני ובינך" נפתח במטאפורה מקובלת של מרחק שלא ניתן לגשר עליו "הים ביני ובינך". עם זאת, דרך שאלה רטוארית "ולא אטה לחלותך, ולא ארוץ בלב חרד ואשב על קבורתך?" מכריז הדובר השר שהוא נחוש לבקר את אחיו למרות שהוא מת.

בתים 4-10: תיאור הביקור של הדובר השר וישיבתו על קבר אחיו. הדובר מתאר את כל סוגי המכשולים המונעים ממנו ליצור קשר עם אחיו.

בתים 11-15: המשורר נפרד מאחיו ומברך את נשמתו שתהיה שרויה עם האל. השיר מסתיים בשבועה נחרצת שלעולם לא ישכח את אחיו ולא יפסיק לכאוב את מותו ולהתגעגע אליו.

רעיונות מרכזיים בשיר

ביסוד השיר "הים ביני ובינך" עומד המתח בין המודעות למותו של האח, לבין חוסר רצונו של הדובר להשלים עם המוות והפרידה. רק בבתי השיר האחרונים מכיר הדובר במוות ונפרד מאחיו.

השיר שייך למחזור הקינות שכתב שמואל הנגיד בשנת האבל הראשונה למות אחיו. מיעוט הדימויים והמטאפורות בו ממחישים את הנימה האישית והאינטימית עליה ביקש לשמור, אף שמדובר בדרך כתיבה בלתי-שגרתית למקובל באותה עת בספרד. המשורר מתרכז בביטוי הצער ובתיאור הבכי על מות אחיו ונמנע מדברי הגות ונחמה שהופיעו לרוב בשירת הקינה.

מבנה ודרכי עיצוב

  • סוג השיר: שיר קינה, לא קונבנציונלי לשירת הקינה הנהוגה בשירת יהדות ספרד.
  • חריזה: חרוז מבריח – לחלותך, קבורתך, באחוותך, לעומתך וכו'.
  • תפארת הפתיחה: חריזה בין הדלת והסוגר בבית הראשון, הבית הראשון מציג את הרעיון המרכזי בשיר ומכיל את אחת משתי המטאפורות בשיר – הים.
  • תפארת החתימה: השיר מסתיים בשבועה נחרצת לזכור את האח המת ומכיל את המטאפורה השנייה בשיר – האש.
  • תקבולת ניגודית: "ולא תשחק בקרבתי / ולא אשחק בקרבתך.", "ולא תראה תמונתי / ולא אראה תמונתך.", "ואנום עת ואיקץ עת – / ואת לעד בנומתך".
  • מטאפורות: "ים" בתחילת השיר, ו"אש" בסיומו – אלו הם סמלים מנוגדים ומבטאים את עוצמת רגשותיו של המשורר ואת כאב הפרידה מן האח. המטאפורה "הים ביני ובינך" מבטאת את המרחק הפיזי בין המשורר לבין אחיו ואת המרחק המנטלי בין האדם החי לבין האדם המת. המטאפורה "בלבי אש פרידתך" ממחישה את עוצמת הכאב שחש המשורר נוכח אובדן אחיו –כאב עז השורף את לבו כמו אש.
  • מוטיבים: כאב – מכאוב (5), מכאובי (5). לב – בלב חרד (2), לבי (5), בלבי (15).  קבר – ואשב על קבורתך (2), יושב עלי קברך (4), ובקבר מעונתך (10).

סיכומים נוספים של שירי שמואל הנגיד:

מת אב ומת אלול

התקבצו כי הזמן תמים

 מתוך: סיכומים לבגרות בספרות פרק שירה – השירה העברית בימי הביניים

קצת אחר:

ציורי הים המכשפים של איוואן אייווזובסקי

עוד דברים מעניינים: