תרבות פופולרית – סיכומים: רפואה משלימה כדוגמה לגלוקליזציה
ראה סיכום קורס מלא: תרבות פופלרית – סיכומים
סיכומים, עדכונים, דברים מעניינים והרבה ידע בקבוצת הפייסבוק שלנו (לא תפרגנו בלייק?)
רפואה משלימה
כיצד הפכה הרפואה האלטרנטיבית והלא-קונבנציונלית למשלימה? לפני 40 שנה התחילו לעשות טיפולים אלטרנטיביים בישראל. זו תופעה שיש לה פופולאריות הולכת וגוברת. כחלק מהתהליך הזה היא שינתה את פניה וגם השתנתה ההתייחסות אליה וזה משתקף בכינויים השונים שהיא מקבלת. כיום זה נקרא "רפואה משלימה". המעבר המילולי מייצג שינוי תרבותי.
שמות שונים – קודים שונים (סטיוארט הול)
שדה ייצור תרבותי ב- 1995 : הוצאה בשנה של צרכנים בישראל 60 מיליון דולר , מעל 35 אלף אנשים מטופלים בשיטות שונות. כאשר קבוצת הגיל הפופולארית היא 21- 40 ממרכז הארץ , בעלי השכלה של יותר מ- 12 שנים. לפי החוק : פרקטיקנים של רפואה משלימה אינם מורשים לתת טיפול רפואי אלא אם יש להם תואר MD או שמלווים ע"י MD . חוק זה קיים עד היום והוא אחת הסיבות למיסוד של המשלימה בקופות החולים. החוק הזה מבטא גישה של שמירת חומות מצד הרפואה הישראלית.
סיבות מקובלות לשימוש ברפואה משלימה:
1. אכזבה מטיפול מקובל ( בעיקר מחלות כרוניות )
2. אם אדם נהג להשתמש בשיטות אלו בארץ מגוריו הקודמת
3. אידיאולוגיה, אורח חיים וכו' .
נתונים כלליים:
ב- 2005 נערכו בישראל כ- 1.4 מיליון טיפולי רפואה משלימה, שהם כ-116 אלף טיפולים בחודש. בישראל פועלים כעשרת אלפים מטפלים. מתוך המטפלים הפעילים, רק כ- 3,500 בלבד רשומים באגודות המקצועיות. 55 אחוז מהלקוחות הינם נשים. בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור הגברים הפונים לטיפולי רפואה משלימה. רוב המטופלים בוחרים במטפלים הנמצאים תחת פיקוח מוסדי: 45 אחוז מטיפולי הרפואה המשלימה בארץ מתבצעים במסגרת קופות החולים (תחת פיקוח רופא), כ-35 אחוז מהטיפולים נערכים על-ידי מטפלים פרטיים וכחמישית מהטיפולים בלבד מתבצעים ב"קליניקות משלימות" הממוקמות בבתי חולים.
ניתוח מגישת הגלוקליזציה יבדוק כיצד הותאמה הרפואה האלטרנטיבית לדרישות המקומיות.
נבדוק את התרחשות הגלוקליזציה דרך 3 ערוצים: מוצרים, תהליכים וזירות
מוצרים
מחטים (השתמשו פעם במחטים בשימוש קבוע והיום במחטים חד פעמיות), יוגה כמעדן חלב.
תהליכים
תקשורת, סוציאליזציה, רגולציה (חקיקה), פרופסיונליזציה של הפרקטיקנים, מסחור
תקשורת – נעשה מחקר על ייצוג רפואה לא קונבנציונאלית בתקשורת הישראלית, ונמצא שיש ז'אנר מובחן שקשור לNCM שנחלק ל2 סוגים:
סיפורי קסם – הצלחות וניסים שהתחוללו כתוצאה מה NCM .
סיפורי אימה – סיפורי כישלונות – אנשים שמתו בגלל טיפולים אלו, מוות של ילדים כי נמנעה מהם טיפול קונבנציונאלי או ניצול מיני של מטפלים.
מיפוי הקטגוריות השונות של הסיפורים מאפשר להתייחס לדרך שבה פרקטיקות זרות אלו יהפכו להיות משהו מוכר- הפיכת הזר למוכר. האלטרנטיבי למשלים. ככל שהרפואה הלא קונבנציונאלית הפכה מאלטרנטיבית למשלימה – עולה מס' הסיפורים הטובים על הצלחה. (לפני כ-30 שנה היו יותר סיפורי אימה מסיפורי קסם והיום להיפך) זו אינדיקציה להתאקלמות.
זירות
היום ניתן ללמוד בהרבה מוסדות /קולג'ים שבסופם יש תעודה. מסלולים אלה הם חלק מזירות מוסדית וכחלק מהלימודים מתקיימים תהליכי סוציאליזציה. בכל המקומות הנ"ל יש ערבוב של 2 תכניות לימוד:
א. NCM שאמורה להיות עיקרית.
ב. קונבנציונאלית – פיזיולוגיה, רוקחות, אנטומיה- זו הדרך שבה ישראל אימצה את הNCM . דרך תכנית לימודים כפולה זו מתרחשת גלוקליזציה.
קליניקות משולבות כזירה של גלוקליזציה – ניתוח של אינטראקציה סימבולית בין רופאים מערביים לבין פרקטיקנים של NCM (פדלון, 2006) :
במהלך פגישת צוות באחת מהקליניקות הנ"ל אובחנה אישה כסובלת מסינדרום תשישות כרונית (C.F.S) זו הבחנה מעורפלת – אלה סוג ההבחנות שמגיעים איתם לטיפול אלטרנטיבי. המקרה הוצג לפני המטפלים ע"י הרופא המקבל. המסגרת – הרצאות על סימנים קליניים וקושי באבחון. המטפלת דיווחה על הצלחת הומיאופתיה במקרה זה כי התרופות לא מתייחסות למחלה עצמה אלא כסימפטום של חוסר איזון בגוף ולכך מיועדת התרופה לעזור לגוף לרפא את עצמו. ה – MD טענו שבגלל הקושי במחלה מבחינת הצד המדעי – קושי באבחון אז השיטה האלטרנטיבית מתאימה ( ישנה עדיפות קודמת לרפואה הקונבנציונאלית). רפואה אלטרנטיבית מוצגת כפלסבו – רדוקציה לטכניקה בלבד , שינוי המטרה המקורית של שיטות בעלות עקרונות שונות לחלוטין.
לסיכום: גלוקליזציה של רפואה משלימה במבט התפתחותי – אסימילציה ואקלטורציה
המודל הזה מגיע מתיאוריות של ארגונים וניתן להסביר דרכו את ההתפתחות של הרפואה המשלימה בארץ.
יש כאן שני צירים:
ציר של קבלה – עד כמה התרבות הקולטת מקבלת את התוכן הגלובלי?
ציר של הידמות – עד כמה המטפלים נאמנים לאידיאולוגיה המקורית (מייצג הידמות נמוכה) או שהם מתאימים את עצמם לדרישות השוק המקומי (ואז יש הידמות גבוהה). כלומר, ההידמות היא ביחס לתרבות המקומית.
הטענה היא שהרפואה הלא קונבנציונאלית (הכינוי הכי נייטרלי) עברה במהלך השנים בין המשבצות השונות במודל.
- בתחילת הדרך אנשים האמינו שהיא מטפלת בסמפטומים אבל לא בבעיות. אז היה מדובר בהידמות נמוכה, והקבלה הייתה גם נמוכה, ולכן מצב של הפרדה.
- היום הרפואה המשלימה המצאת במשבצת של היטמעות, והולכת בכיוון של סינטזה. הרפואה המשלימה נעשית תחת השגחה של רופא רגיל באופן שמייצג רידוד של הגישה המקורית והתאמה שלה למציאות הישראלית, כלומר – הידמות גבוהה. יחד עם זאת, אנשים שהולכים לטיפול לא עושים את זה באופן שכיח, אלא רק במקרים מיוחדים, כלומר – קבלה נמוכה. ברגע שהפופולאריות של זה תלך ותגדל ואנשים יותר ישתמשו בזה, זה יעבור לקבלה גבוהה ולכן למשבצת של סינתזה.
- במקביל ניתן גם להצביע על מגמה שונה שהרפואה המשלימה הולכת אליה, והיא מעבר לכיוון של בידול – יש ציבור הולך וגדל שמקבל את הרפואה הזו כדרך חיים אלטרנטיבית.
- שני הזרמים מהווים ביטויים שונים של תהליכי גלוקליזציה.
