סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: רמזי מרחק דו עיניים

סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: רמזי מרחק דו עיניים

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים

רמזי מרחק דו עיניים:

(מתבסס על היכולת של המוח לחשב מרחק באמצעות הפערים בין תמונות הרשתית של שתי העיניים).

אקומודציה וזווית התכנסות – כדי שהעין תיצור תמונה רטינלית חדה יותר חל תהליך של אקומודציה הכרוך בקימור העדשה או בהרפייתה. ככל שעצם נמצא קרוב יותר לעין יש לקמר יותר את העשה. ראיה למרחק גדול דורשת הרפיית העדשה לגמרי. נתוני האקומודציה מספקים נתון גס למדי רק לטווח שבין 20 ס"מ ל-3 מטרים. ברעייה דו עינית יש צורך בתנועה מתואמת של שתי העיניים כדי להשיג מיקוד על הפוביאה בשתיהן. ככל שעצם קרוב יותר לעיניים, הן צריכות לנוע כלפי פנים האחת לעבר השנייה כדי להשיג זאת, וככל שעצם מרוחק יותר העיניים צריכות לנוע כלפי חוץ לכל מרחק עד 6 מטרים ישנה זווית התכנסות ייחודית המושגת באמצעות פעולת מערכת שרירים ייחודית ומשוב ממנה משמש אף הוא  בתהליך אומדן המרחק. אקודודציה וזווית ההתכנסות תורמות לאומדן מדויק של מרחק מוחלט.

הפרדה דו עיניית – בקורטקס הוויזואלי נערך תהליך אינטגרציה של שתי התמונות לתמונה אחת בלבד. קיים אזור חפיפה בין שתי התמונות הרטינליות בשתי העיניים. באובייקטים המרוחקים מנקודת הפיקציה אזור החפיפה בין שתי התמונות הרטינליות גדול יחסית, ואילו באובייקטים הקרובים לנקודת הפיקציה אזור החפיפה בין שתי התמונות הרטינליות קטן יחסית. שיעור אזור החפיפה ביחס לתמונה הרטינלית הכללית בכל עין ותכונות נוספות של אזור החפיפה משקפים את מרחק הגירוי הפיסיקלי מעיני הצופה. (כששמים עט ומקרבים אותו לאף, כאשר העין הימנית פקוחה נראה כאילו העיפרון נוטה ימינה וכאשר העין השמאלית פקוחה נראה כאילו העיפרון נוטה שמאלה).