מונחים בפסיכולוגיה: שלב האופרציות הקונקרטיות -הגדרה

מונחים בפסיכולוגיה:  שלב האופרציות הקונקרטיות

הגדרה:  שלב האופרציות הקונקרטיות – השלב השלישי בתהליך ההתפתחות הקוגניטיבת של פיאז'ה. נע בין גיל שבע לגיל אחת עשרה. על יסוד התנסויותיו ופעולותיו של הילד, משתנים ומתפתחים כישוריו השכליים. הוא זונח את נקודת הראות האגוצנטרית ורוכש את היכולת להתמקד בו בזמן בכמה הבטים של משימה מסויימת. הוא גם רוכש את היכולת לבצע היפוך  בחשיבה. בגיל שבע רוכש הילד אופרציות משמעותיות להבנת העולם. באופרציות קונקרטיות הכוונה שפעולות החשיבה, אף כי הפ לוגיות ומורכבות יותר, מיושמות בעיקר לקשרים שבין אירועים או עצמים מוחשיים. פיאז'ה טען שהכניסה לתקופת האופרציות הקונקרטיות מהווה נקודת מפנה חשובה בהתפתחות האינטלקטואלית של הילד. לחשיבה בשלב האופרציות הקונקרטיות כמה מאפיינים מרכזיים: התפזרות, את מקום המרכוז שאפיין את חשיבותו של הילד בשלב הקודם, תופסת היכולת להתמקד בו בזמן בכמה הבטים של הסיטואציה. היכולת ליצור מושגים וסיווגים,  בשלב זה מבחין הילד בתכונה המשותפת לפריטים השייכים לקבוצה מסוימת, אותה תכונה המגדירה את הקבוצהץ הוא מסוגל למיין עצמים על פי כמה  משתנים, והוא גם מסוגל להבין את הקשר בין הקבוצה לתת קבוצות. הפיכות והיכולת ליצור סדרות, הילד מסוגל עתה לסדר עצמים על פי סולם עולה או יורד, דבר שלא היה מסוגל לעשות קודם לשלב זה. החשיבה נעשית יותר הגיונית בשלב זה. אך עדיין קיימת מגבלה רצינית על יכולתו האינטלקטואלית של הילד. הוא מסוגל לבצע פעולות מנטליות הדורשות הפשטה רק בסיטואציות המערבות עצמים קונקרטיים. אין הוא מסוגל לחשיבה הכרוכה במושגים מופשטים.

חזרה אל: רשימת מושגים בפסיכולוגיה

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!