מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: ביקורת על תיאורית ההתפתחות של פיאז'ה

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: ביקורת על תיאורית ההתפתחות של פיאז'ה

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה

ביקורת על התיאוריה של פיאז'ה:

שיטות חדשות ומתוחכמות יותר לבדיקת הפעילות האינטלקטואלית של תינוקות וילדים, מגלות שפיאז'ה העריך אותן שלא כראוי – מסתבר שהבדיקות של פיאז'ה דורשות מיומנויות שלא בהכרח יש לילד בזמן זה. יתכן שדווקא את התכונה הנבדקת יש לו – אבל אין לו מספיק קשב, זיכרון או ידע. למשל, גם לתינוקות רכים יותר (שלושה וחצי חודשים) יש תובנה בנוגע לקביעות עצם, כפי שהראו בניסויים שבהם התינוק הופתע אם חפץ "נעלם".  גם ניסויים שבדקו את הבנת השימור מראים תוצאות דומות – כאשר ילדים נשאלו במקום על "חיילים" על "צבא", הם הצליחו להגיד שגם כששינינו את פריסת חיילי הצעצוע, הכמות שלהם נשתמרה.  מחקר אחר הראה שיש גורמים תרבותיים רבים שמשפיעים על חשיבה אופרציונלית קונקרטית. בנוסף, נראה שעצם ההליכה לבי"ס גורמת לילדים להתמקצע במשימות כאלה, ולפיכך קשה לטעון שהשלבים הם אוניברסליים.

אלטרנטיבות לפיאז'ה:

גישות עיבוד-מידע: חלק מהביקורת על פיאז'ה היא של חוקרים שרואים בהתפתחות קוגניטיבית רכישה של מיומנויות עיבוד מידע נפרדות. לפיכך, המשימות של פיאז'ה לא מצליחות להפריד בין המיומנות שאותה רוצים לבחון לבין האחרות. הם לא מסכימים ביניהם לגבי האלטרנטיבה: יש כאלה שחושבים שצריך לנטוש את כל התפיסה של שלבים – ההתפתחות היא הדרגתית והמשכית. אחרים חושבים שיש שלבי התפתחות יכולת עיבוד מידע. יש מביניהם שמאמינים שאכן קיימים שלבים, אבל לכל סוג של כישורים בנפרד (שפה, הבנה מתמטית, וכד'). כל אחד מהם עובר שלבים אבל בקצב נפרד מהשאר.

גישות רכישת ידע: יש פסיכולוגים התפתחותיים שמאמינים שלאחר הינקות למבוגרים וילדים יש בערך אותה רמה קוגניטיבית וההבדלים נובעים מרכישת ידע: עובדות והבנה ארגונית של עובדות אלה. (ניסוי שמדגים זאת – חבורה של ילדים בני 10 ששיחקו שח באופן "מקצועי" נגד חבורה של תלמידי קולג' שהם שחקני שח חובבים. כשהתבקשו לזכור רשימות של מספרים רנדומליים – ניצחו תלמידי הקולג', אבל כאשר התבקשו לזכור מצבים בשחמט – הילדים ניצחו). מכאן שההבדל בין שתי הקבוצות הוא שהידע של הילדים היה עמוק יותר (לרוב הידע אצל מבוגרים הוא עמוק יותר).

גישות חברתיות-תרבותיות: לפי גישה זו, הילד הוא לא "מדען" אלה "עולה חדש" –מנסה לסגל לעצמו את כל מה שהחברה והתרבות מסביבו משדרות לו.

עפ"י מחקרים, נראה שאנו מפתחים הבנה ומומחיות באמצעות התלמדות אצל בעלי ידע רחב יותר. בנוסף – קיימות שתי רמות של התפתחות קוגניטיבית: מצד אחד יש את היכולת לפתור בעיות באופן עצמאי, ומצד שני יש גם את היכולת להתמודד עם בעיות בעזרה של מבוגר או בן גילנו שיודע יותר. חוקרים אלו רואים בהתפתחות ורכישת שפה חשיבות רבה ביותר בהתפתחות הקוגניטיבית.