מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: מבנה מערכת העצבים והמוח

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה

מבנה מערכת העצבים:

• מערכת העצבים המרכזית:

1. מוח
2. חוט השדרה- מכיל ומגן על סיבי עצב המחברים בין איברים. מנהל רפלקסים פשוטים (מכה על ברך)

• מערכת העצבית הפריפריאלית:

1. המערכת הסומאטית- שולטת בשרירי השלד ומקבלת מידע מהעור, מהשרירים ומרצפטורים סנסוריים:

א)      עצבים סנסוריים- מעבירים גירוי חיצוני אל העצבים המרכזיים. מיידעים על כאב, לחץ ושינויים.

ב)      עצבים מוטוריים- נשלחים מהמערכת המרכזית לשרירים ויוצרים פעילות.

1. המערכת האוטונומית- שולטת בבלוטות ובשרירים החלקים (לב, כלי-דם, הרפידה של הבטן והמעיים), באיברים הפנימיים, מווסתת תהליכים לא מודעים (נשימה, עיכול, רגש). חשובה לתגובות רגשיות:

א)      המערכת הסימפתטית– פעילה בזמנים של עוררות גבוהה/התרגשות ופועלת כיחידה אחת. מפעילה בלוטות המפרישות הורמונים המגבירים עוררות, מאיצה את הלב, גורמת להפרשת זיעה, מרחיבה עורקי שרירים בשלד ובלב ומצירה עורקים בעור ובאיברי העיכול.

ב)      המערכת הפרה-סימפתטית– קשורה למנוחה. משפיעה על איבר אחד בכל פעם. משתתפת בעיכול ומבצעת תפקידים המשמרים ומגנים על משאבי הגוף.

            במצב נורמאלי נשמר האיזון ע"י שתי המערכות.

מבנה המוח:

1. הליבה המרכזית/ גזע המוח: מווסתת התנהגויות פרימיטיביות רצוניות (נשימה) ובלתי רצוניות (שיעול).

• מדולה– שולט בנשימה, ערות, ערנות, תפקודים חיוניים ורפלקסים הקשורים ליציבה זקופה.
• העצבים הקרדיאליים– החלק המחבר בין עמוד השדרה למדולה. אחראים על עצבוב הפנים ועל עצב הואגוס, שאחראי על הבליעה, קוצב הלב המוחי, הנשימה ועוד.
• צרבלום– עוסק בקואורדינציה של התנועה ושל פונקציות מנטליות גבוהות ולמידת תגובות מוטוריות. קשר עצבי עם החלקים העוסקים בשפה, תכנון וחשיבה הגיונית.
• פונס– מתעסק בשיווי משקל, יציבה ובתנועה.
• תלמוס– בקרת שינה וערות. מעבד מידע חושי (מגע ולחץ, חישוב ראייתי) ומפנה מידע שנקלט לצרבלום. פגיעה בגרעיניו משפיעה על הזיכרון וגורמת לבעיות קשב.
• היפותלמוס– מווסת משקל גוף, אכילה, שתייה, התנהגות מינית ופעילות אנדוקרינית ושומר על הומיאוסטזיס ע"י ייצור דחפים. בעל תפקיד בפעילות הרגש ובתגובה ללחץ.
• מערך רטיקולרי– שולט בעוררות ובהפניית קשב לגירויים חושיים.
• Inferior/ superior colliculus– הפניית קשב שמיעתי וויזואלי.

1. מערכת לימבית: שולטת ברגשות והתנהגויות אינסטינקטיביות שמווסת ההיפותלמוס. מאפשרת גמישות והסתגלות לשינויים.

• היפוקמפוס– מעבד ומגבש זיכרונות לטווח ארוך.
• אמיגדלה– קשורה להתנהגות רגשית ועיבוד מידע רגשי, במיוחד פחד ואגרסיות.

1. צרברום: אחראי על פונקציות אינטלקטואליות. השכבה החיצונית נקראת הקורטקס והיא מכילה בעיקר גופים של תאי עצב שלא מכוסים מיאלין, להבדיל מתוכו של הצרברום. ממלא תפקיד קריטי בתהליכים מנטאליים גבוהים (חשיבה, למידה, קבלת החלטות). כל מערכת סנסורית שולחת מידע לאזור ספציפי.

• האזור המוטורי– שולט בתנועות הרצוניות של הגוף.
• האזור הסומטוסנסורי– יוצר חוויה תחושתית של מגע, תזוזה, חום וכאב.
• האזור הוויזואלי– חלק מהסיבים האופטיים של עין ימין מוליכים להמיספרה הימנית וחלק לשמאלית, בנקודה שנקראת "התצלובת האופטית" (optic chiasm), וכך גם ההפך.
• האזור השמיעתי– ממלא תפקיד בניתוח אותות שמיעתיים מורכבים (דיבור). הקשרים להמיספרה הנגדית לאוזן חזקים יותר.
• אזורי האסוציאציה– האזור החזיתי ממלא תפקיד בתהליכים חשיבתיים הנדרשים לפתרון בעיות, זיכרון ושפה. האזורים האחוריים מחולקים לתתי אזורים שכל אחד מהם משרת חוש מסוים.
• הקורטקס הפרה-פרונטלי– חשיבה קונקרטית, אזור ניהולי. פגיעה בחלק זה גורמת לקשיים בתכנון, קשיי בקרה, קושי לעבור ממשימה אחת לאחרת ונטייה לחזור על אותה פעולה שוב ושוב.