מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: פסיכולוגיה פיזיולוגית – הקורטקס (קליפת המוח)

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: פסיכולוגיה פיזיולוגית – הקורטס (קליפת המוח)

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה

המוח עובד בצורה קונטרולטרלית- כלומר, חלקי המוח השמאליים ישפיעו על החלק הימני בגוף ולהיפך. הקורטקס מחולק לארבעה חלקים, כאשר כל חלק יופיע בכל אחד מצדדי המוח. ארבעת החלקים:

  1. האונות האוקציפיטליות: האונה האוקציפיטלית אחראית לכל המידע החושי הראייתי. כל מה שמגיע דרך חוש הראייה מגיע לאונה האוקציפיטלית: זיהוי תנועות (ההבדל בין 'בוא הנה' ל'עוף מפה', זיהוי עצמים דוממים). נזק לאונה האוקציפיטלית עלול לגרום ל- Cortical Blindness (הוגה הרעיון היה חוקר בשם  לוריה) לדוגמה- אדם שרואה כתב יד, מזהה שזה כתב יד אבל לא יכול לקרוא, או שהוא כלל לא מזהה שזה כתב יד. 'עיוורון קורטיקלי'.
  2. האונות הטמפורליות: הן אחראיות למידע שמיעתי (להבין שזה ציוץ של ציפורים, מילים בשפה זרה..) התפקוד הפסיכולוגי העיקרי שלהן הוא הבנת השפה ושימוש בשפה. ישנם שני אזורים באונות הטמפורליות: אזור ברוקה (אחראי על יצירת שפה) ואזור ורניקה (אחראי על הבנת שפה). * אזור ברוקה נמצא באוננות הפרונטאליות אבל משתייך לכאן כי קשור לנזקי שפה. נזק לאזור הברוקה יגרום לקושי בחיבור מילים ליצירת רעיון קוהרנטי. לדוגמה: אדם יענה על שאלה במילים בודדות ולא קשורות בניהן. כלומר, אין לו בעיה בהבנת הרעיון של השאלה, אבל יש לו קושי ביצירת המשפטים. לעומת זאת, נזק לאזור ורניקה יגרום לקושי בהבנה. לדוגמה: אדם שיענה תשובה עם מילים ברורות שאין להן קשר אחת לשנייה. כלומר, הבעיה היא בהבנת הרעיון של השאלה ולא בהגיית המילים. כשכותבים לו, יבין את השאלה.

ישנה אסימטריה מוחית: אזורי הברוקה וורניקה בצד ימין במוח, מתייחסים לצד שמאל בגוף.

נזק לאונה הטמפורליות תגרום לקושי בהבנת שמיעה ולאפזיה= קושי בדיבור.

  1. האונות הפריאטליות: אינטגרציה של מידע תחושתי מיתר חלקי הגוף. נזק לאונה הפריאטלית יגרום להזנחה (Neglect) לדוגמה: אדם יצייר חצי בית כשיבקש לכך או יאכל אוכל שנמצא בחצי מהצלחת. הוא מסתכל בשתי העיניים אבל לא מסוגל לפרש חצי ממה שהוא רואה. זה נוצר כתוצאה מניתוח מוח או שבץ ובד"כ לא קורה בדרך טבעית.
  2. האונות הפרונטאליות: מרכז האישיות והאנושיות במוח. הן שהופכות אתנו לא רק לבני אדם, אלא לאדם ספציפי. תפקיד האונה הפרונטאלית כולל פעולות של מוטוריקה, קשב, פתרון בעיות, יוזמה, שיפוט, שליטה בדחפים, יכולות מנהלתיות. שני פסיכולוגים בשם: נורמן ושאליס הגדירו 5 מצבים שבהם אנחנו מפעילים את היכולות המנהלתיות שלנו:

א.      מצבים הדורשים תכנון או קבלת החלטות.

ב.      מצבים הקשורים לתיקון טעויות ופתירת בעיות.

ג.       מצבים בהם התגובות שעלינו לבצע לא מובנות מאליהן או כוללות מס צעדים לא מוגדרים.

ד.      מצבים מסוכנים או קשים.

ה.      מצבים הדורשים התגברות על הרגל חזק או עמידה בפיתוי.

במילים אחרות: היכולת לתקן טעויות או לשנות אסטרטגיות.

לדוגמה: תגובה שונה בבני אדם / חיות לסיטואציה שבה תלוי סטייק מהתקרה ועל הרצפה יהיו מונחות 3 קופסאות בגדלים שונים. חתול ינסה לקפוץ ולא יצליח. קוף-אדם לא בטוח יחשוב לסדר את הקופסאות בצורה בה יצליח להגיע לסטייק. אצל האדם, סידור הקופסאות היא פעולה חצי-אוטומטית וברורה בהשגת המטרה.

דבר זה מחייב את הפעולות הבאות: תכנון, הצבת מטרה, התעלמות מהסחות דעת (כולל המטרה עצמה), קשב לסביבה, גמישות מחשבתית, ביצוע. אלו הן פעולות בהן מותר האדם מהבהמה.

יכולות אלו מתפתחות בגילאים מאוחרים יותר.

"מבחן ויסקונסין למיון קלפים":

זהו המבחן הנפוץ ביותר לבדיקת פגיעה ביכולות מנהלתיות. במהלך המבחן הנבדק רואה 4 ערמות של קלפים כשבגב כל ערימה צורות שונות. על הנבחן לסווג קלף נוסף עפ"י הערימה המתאימה. הקלף לא תואם במדויק לאף אחת מהערימות ועל הבוחן לבחור אסטרטגיה מסוימת (סיווג עפ"י צבע או עפ"י כמות או עפ"י צורה). אחרי כמה ניסיונות כשהנבחן מבין את האסטרטגיה, אז ישנה הבוחן את האסטרטגיה שלו.

נבחן שנפגע באונות הפרונטאליות (פגיעה ביכולות המנהלתיות) לא יהיה מסוגל להחליף אסטרטגיות.

דוגמה לפגיעה  באונה פרונטלית:

פיניאס גייג' עבד במכרות זהב בתור מציב הפצצות למכרה באמצעות מוטות ברזל. בשנות ה-50 קרתה לו תאונה כשחומר נפץ התפוצץ לפני הזמן ומוט ברזל חדר לו לראש דרך עצם הלחי ועד למרכז הראש, ויצא החוצה. לאחר כמה דקות של איבוד הכרה, הוא חזר לתפקוד מלא לכאורה. הרופא לא מצא בעיה גופנית כלשהי. עם זאת, בעקבות הפגיעה האישיות שלו השתנתה: לפני הפגיעה הוא היה אדם שקט מאוד נוח ומאמין בדת. לאחר הפגיעה הוא נהפך לבלתי נסבל, אדם שלא נעים להיות במחיצתו ואי אפשר היה לסמוך עליו.

במילים אחרות: הוא הפך לאדם שלא מסוגל לעמוד בציפיות החברה ממנו.

חלוקת המוח לאמיספריות:

ישנן 2 המיספרות א-סימטריות: המיספרה ימנית והמיספרה שמאלית (לא שוות בגודלן). המוח הוא איבר קונטרו-לטרלי, כלומר, אמיספרה ימין שולטת על החלק השמאלי של הגוף ולהיפך.

קורפוס קאלוסום: איבר שמחבר את ההמיספרה השמאלית להמיספרה הימנית.

לסוסים למשל אין קורפוס קאלוסום משמע, שתי ההמיספרות לא מתקשרות בניהן. עין ימין לא רואה את מה שעין שמאל רואה. אם תעבור מאחורי סוס הוא יבהל כשיראה אותך לפתע בצד השני שלו ועלול לבעוט בך בגלל זה.

התופעה שבה שתי ההמיספרות לא קשורות באמצעות הקורפוס קאלוסום נקראת "מוח מפוצל". אנשים שיש להם "מוח מפוצל" יצליחו לצייר ביד אחת עיגול ובשנייה ריבוע בו זמנית.

 

המחקר של ספרי:

ספרי חקר אנשים שחתכו להם את הקורפוס קאלוסום (לדוגמה במקרים קשים מאוד של אפילפסיה).

  1. אדם שיש לו "מוח מפוצל" נתבקש לקרוא משהו שכתוב בצד שמאל והוא לא מצליח. זה בגלל שעין שמאל מעבירה את המידע לצד ימין של המוח. האזור של המוח שאחראי על השפה נמצא בחלק השמאלי של המוח. בגלל שאין קשר אצל האדם הזה בין המיספרה ימין להמיספרה שמאל. עם זאת, כאשר האדם התבקש לנגוע בחפץ שכתוב מבין כמה חפצים אחרים לא קשורים, הוא כן ידע לקחת את החפץ הנכון שהיה כתוב לו (מבלי לראות אלא רק ע"י מישוש). כלומר, הוא כן הבין מה כתוב, הוא רק לא ידע לבטא את זה באמצעות ביטוי מילולי.
  2. אדם שיש לו "מוח מפוצל" נתבקש לקרוא שתי מילים כשאחת כתובה בצד ימין ליד עין ימין- 'ספל' והמילה השנייה כתובה בצד שמאל- 'ספר'. הוא קרא רק את המילה שכתובה בצד ימין- 'ספל'. לאחר מכן כשנתבקש לכתוב ביד שמאל את מה שהוא קרא, הוא כותב את מה שמופיע בצד שמאל- 'ספר'. עין שמאל קראה 'ספר' הוא לא יכול לבטא את זה במילים אבל כן ידע לכתוב את זה.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: