פרסומות ותרבות הצריכה: יצרכנות
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
אווה אילוז מפרשת את האוטופיה הרומנטית. היא מתייחסת כיצד האהבה בפרסום משרטטת מצב אידיאלי. כיוון שהיא משקפת אידיאל אנו יכולים להבין את המשהו הממשי של אותה תקופה בה מצטיירת האוטופיה.
לפיה:
- המוצרים הם חלק מהסצינה. המוצר הוא חלק מהחוויה. לפיה החפצים לא מבטיחים אושר אלא רק חלק מהאינטראקציות החברתיות.
- הזוג הרומנטי נמצא תמיד מבודד, אין עוד אדם מסביב. למה דווקא בבידוד תהיה הרומנטיקה? לפי אילוז, כיבכול הרומנטיקה בוחרת לנו את הדימוי שבבידוד יתגלה האדם האמיתי. אם יש כאן השתקפות המצב התפיסתי דרך האוטופיה המתבקשת באותה תקופה, אז יש כאן ביקורת על המציאות החברתית המנוכרת.
- הרומנטיקה לאורך המאה ה-20 פונה יותר לטבע. טבע הוא מלכתחילא נושא תרבותי. לוי שטראוס מדבר על הניגוד שבין טבע לתרבות. בכל תרבות, אחד הניגודים העוצמתיים להבין את משמעות העולם הוא הניגוד בין טבע ותרבות. טבע הוא הדרך להציג את הסיצה הרומנטית במונחים של האני האמיתי בניגוד לתרבות. הטבע של הרומנטיקה לפיה הוא לא משהו טבעי. הטבע הוא סחורה מאוד יקרה ויוקרתית כיוון שהוא מאוד נדיר.
אווה אילוז מוצאת תבנית של פרסומות ומראה לנו בניגוד לאינסטינקט הראשוני שלנו את התחביר והמשמעות הנובעת מאותן פרסומות.
"יצרכנות"
האם אדם שמתאפשר לו לעצב את האופנוע שלו הופך באמת לחופשי?
יצרכנות – נבעה מהצורך לחשוב לא רק מההתאמה שבין ייצור וצריכה אלא מהשילוב של השניים. אדם משתתף ביצירה של הסחורה אותה הוא קונה (הארלי דייוידסון). זהו מעבר מ-"פורדיזם"(=פס הייצור של מכוניות פורד , כולם יכלו לרכוש את המכונית אבל לכולם הייתה אותה מכונית) ל"פוסט-פורדיזם" (מכוניות טויוטה למשל, הצרכן יכול להרכיב את המכונית לעצמו).
טופלר- מייצג את הקוטב שמתלהב מ"יצרכנות". הוא מרוצה מהרעיון שבו אדם יכול לתת ביטוי עצמי ולהכניס את אותו ביטוי למוצר שהוא קונה. בתקופה המודרנית לפיו הכלכלה של הכסף מתחברת לכלכלה שבה האדם הוא באמת אקטיבי פועל. הוא מתהב מהמונח של יצרכנות. היצרכנות היא גם העברה של עבודה מהיצרן לצרכן.
גישה אחרת תטען שיצרכנות היא ניצול של הצרכן.
בודרייאר- כותב על חברת הצריכה. דרך העמדה שלו ניתן להבין את היצרכנות. הוא משווה בין חנויות כלבו לקניון.אין עניין של "שוטטות" בחניות הכלבו, בניגוד לקניון. כלומר בכלבו הקנייה היא יותר מוכוונת מטרה (תועלתנית). המעבר מכלבו לקניון משקפת את הצריכה שלנו. הקניון משקף הנאה בילוי וקניות ביחד. הקניון משרת לבסוף הגברה של צריכה. הקניון פחות מסודר. אך זאת מסיבה כלכלית – השיטה משרתת את הצורך לייצר יותר כיוון שהצרכן צורך יותר.
