מבוא לתרבות: גלובליזציה

·         סותרת את ההתפתחות החברתית ב-300 השנים האחרונות של מדינות הלאום.

·         מדובר על טכנולוגיות חדשות שיוצרות קשר באופן מיידי עם כל מקום בעולם. כל מה שקורה בצד השני של העולם משפיע על כולם.

·         לא משנה באיזה מדינה אני חיי, כל דבר משפיע על כל העולם.

·         גלובליזציה כלכלית – היכולת להשקיע בבורסה בכל העולם.  עמנואל וולרשטין פיתח את המושג "המערכת העולמית".  יש רק עולם אחד, המחובר באמצעות רשת מורכבת של חליפין כלכליים. כלומר – כלכלה עולמית או מערכת עולמית/

·         הגלובליזציה הינה התפתחות של אחדות המערכת העולמית המתאפיינת ביחסים קפיטליסטיים – סוציו אקנומיים.

·         מה שמוביל את הגלובליזציה זה הקפיטליזם.

·         הקפיטליזם היא תופעה מתפשטת כי אני כל הזמן צריך לחפש שווקים חדשים כדי להרוויח כסף. כשאני מחפש שווקים חדשים אני צריך להתאים את המוצרים שלי אליהם. בעצם נוצרת בעולם אחדות של מוצרים, שיטות ייצור, בקרת איכות. אבל גם של ידע, מידע וניסיון.

·         אחד ממאפייני הגלובליזציה הוא שאני מתחיל לחשוב בצורה קפיטליזטית, אני צריך שכל פס הייצור יתאים לשוק האמריקאי וכך כולנו מתחילים לחשוב באותה דרך.

·         הגלובליזציה באה לדי ביטוי ב:

o       גידול המסחר הבין לאומי בסחורות ושירותים. מתן שירותים לכל העולם. יש גמה של מיקור חוץ, חלק מן השירותים שלי אני מקבל בחלק השני של העולם.

o       גידול תנועות ההון – אנחנו פחות שולטים בבורסה שלנו, אני מושפע מבורסה כלל עולמית.

o       התרחבות התפקיד שממלאות חברות רק לאומיות.

o       ארגון מחדש של רשתות ייצור על בסיס בין לאומי.

o       התפשטות טכנולוגיות חדשות לרבות טכנולוגיות "רכות". איך אנחנו מייצרים ואיך מנהלים, הכל זהה.

·         גלובליזציה תרבותית

o       בשנות ה-80 התפתחה תפיסה שאנחנו מפתחים תרבות גכלובלית. יש תרבות שהופכת לתרבות כל העולם.

o       יש לנו תרבות קפיטליסטית, תרבות הצריכה שלנו. אנחנו רוצים את אותם המוצרים, מתלבשים אותו דבר, מקשיבים לאותה המוזיקה.

o       אטוני גדנס כותב שהגלובליזציה נובעת מכך שאנחנו מתחילים לחשוב אותו דבר. הגבולות לא באמת מפרידים בין אנשים שונים, והתרבות שלנו הופכת לאחידה.

o       אני חיי במדינה אחת וצופה בטלוויזיה של מדינה אחרת.

o       יש פחות חשיבות לגבולות, חצי עולם מחכה למונדיאל.

·         יש שתי תפיסות ששולטות בחיינו: מצד אחד יש את הלאומיות שאנו לא מוכנים לוותר על הגבולות שלנו. מצד שני יש תופעה גלובלית שכולנו רוצים להיות גלובליים.

·         אחד האלמנטים המשמעותיים של גלובליזציה היא תרבות הצריכה. היא משלבת את הגלובליזציה הכלכלית והתרבותית. המעמד התרבותי חברתי שלנו נקבע ע"י המותגים שלנו, שאנו רוכשים. מה שמוכר זה המותגים שמחדירים לנו ע"י פרסומת גלובלית, הרצון שלנו להדמות למשהו אחר. הרדיפה שלנו אחר מותגים מרא שאנו רוכשים הרבה מעבר ליכולות שלנו, מעבר גם למה שאנו צורכים.

·         נעמי קליין מדברת בספרה על איך הקפיטליזם הגלובלי מוכר לנו מיתוגים. הביקורת הגדולה כלפי זה היא הפניה לקהלי יעד מסויימים, כל אנשים קונים מעבר ליכולות שלנו.

·         אנו כל הזמן ברדיפה אחרי סמלי סטטוס גלובליים מרגילים אותנו לצריכה מגיל צעיר.

·         הרס סביבתי – תרבות הצריכה מנצלת את המשאבים האנושיים. אם כל העולם היה מתלבש לפי התרבות האמריקאית היינו צריכים 4 כדורי ארץ כדי לספק את התרבות הזו. 20% מאוכלוסיית העולם צורכת 83% מהמשאבים של כדור הארץ.

·         הרב חברתי – אנו מודדים את הקידום החברתי ביחס לאנשים אחרים, על פי מותגים. אני תמיד רוצה יותר, אנשים נשארים מתוסכלים והפער בין העשירים לעניים גדל.

·         מחסור בזמן – אנו כל הזמן רצים אחרי הכסף כדי שנוכל לקנות יותר. זה יוצר הרס של משפחות שרצות כל הזמן אחרי הכסף.

·         ילדים חומרניים – כל מה שילדים רוצים זה ללכת לקניון ולקנות מותגים חדשים

·         מות הערכים – עולם אינדווידואליסטי יותר ויותר. אני רוצה לקדם את עצמי , אין חשיבות לערכים הומוניסטיים.

·         אוברדרפט – יותר ויותר חובות.

הגלובליזציה יוצרת שתי מעמדות גלובליים – העולם המנוצל, והעולם המנצל. יש לא רק ניצול כספי אלא יש הבדל בתוחלת החיים, בהכנסה. יש מדינות שחיות על פחות מדולר ביום.

הגלובליזציה יוצרת תופעה חדשה שכל אחד יכול לצור את התרבות שלו. לאורך כל התרבות בנו בישבילינו את סולם התרבות. בעולם הגלובלי אנחנו יכולים לצור את סולם התרבות שלי.

ברגע שזה קורה אני לא מחוייב לתרבות המקומית. אני יכול להחליט שהתרבות הלאומית מובילה אותי או תרבות של מדינה ערבית.

לא משנה איפה אני חיי אני יכול להתחבר לכל העולם.

בעולם הגלובלי לאליטות קשה לשלוט בתרבות שלנו כי אין תרבות אחידה.