מבוא לסוציולוגיה: סוציולוגיה פוליטית – אזרחות
ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים
אי אפשר לנתק את המושג של אזרחות (הקודקוד השלישי של המשולש) מהמושג של מדינה. אזרחות קשורה קשר הדוק למושג המדינה. ברמה הפורמלית, אזרחות היא חברות בקהילה פוליטית כלשהי בניגוד לנתינות, למשל באימפריות היו נתינים – הם היו כפופים לשלטון. מושג האזרחות מניח השתתפות במערכת הפוליטית.
יחד עם המושג אזרחות במובנו הפוליטי באים זכויות וחובות שמוגדרים משפטית וחוקית, ובשיח המשפטי אזרחות היא דבר בינארי (או שיש או שאין). כל האזרחים צריכים להיות שווי זכויות, מי שאינם אזרחים נמצאים מחוץ למערכת הפוליטית. בזכות העניין הבינארי אנחנו יכולים להשוות בין מדינות על המפה, יש מדינות שרוב התושבים בהן הם אזרחים, ויש מדינות שרוב התושבים שלהן אינם אזרחים. (לדוג' הסיבה לפלישה לכווית של סדאם חוסיין, מכיוון שרוב התושבים היו פלסטינים והוא בא "לשחרר אותם").
השאלה של כמה מתושבי הטריטוריה הם אזרחים שווי זכויות היא שאלה פוליטית על אופן ההגדרה שלנו למדינה.
האופן שבו סוציולוגיה בוחנת אזרחות היא לא בינארית גרידא. אנחנו בוחנים אזרחות רק בצורה בינארית דרך קבלה ואי קבלה, אלא אנחנו גם בוחנים את אופי האזרחות את אופי החובות והזכויות שניתנים לתושבי המדינה ואת דפוס ההשתתפות שלהם בקביעת מטרותיה של המדינה והדרך שלה.
למרות שכל האזרחים כביכול שווים בפני החוק, אנחנו מוצאים בפועל שקבוצות שונות ופרטים שונים משתתפים באופן דיפרנציאלי במערכת הפוליטית, יש להם אפשרות שונה להשפיע על המערכת הפוליטית.
הגישה הפונקציונליסטית מתרכזת באזרחות כדפוס של השתתפות פוליטית, ובאופן שבו האזרחות יוצרת אינטגרציה של האזרחים ולכידות חברתית הרי שהגישות הקונפליקטואליות מתמקדות באיך האזרחות באה לידי ביטוי ביום יום ואיך אי השוויון מתפקדים באופן שבו האזרחות מתממשת. –
לפי הגישה הקונפליקטואלית החברה היא זירה של מאבקים בהן קבוצות מסוימות מסוגים שונים נאבקות ביניהן על טובים חברתיים – הרי שיכולת ההשפעה הפוליטית היא סוג כזה של משאב. והזכויות שנגזרות מהמשאב הפוליטי, גם הן סוג של משאב שקבוצות מתחרות ונאבקות עליו. לכן בסוציולוגיה הפוליטית עם הגישה הקונפל' מקובל להתייחס לאזרחות של אותן קבוצות. קבוצות חברתיות שונות שהסוציודמוגרפיה שלהן שונה מבטאות את האזרחות שלהן בצורה שונה.
הסוגיה של קבוצת ההשתייכות של האדם והקשר בינו לבין ההשתייכות הזו ודפוס ההפעלה של האזרחות זהו קשר שהסוציולוגים הפוליטיים דנים בו רבות בשנים האחרונות. אנו יכולים לראות שהמושג של פוליטיקה קשור לסוגיות של אי שוויון וריבוד חברתי. המושג של "השתייכות פוליטית" יכול להיות מדובר כמרכיב בריבוד החברתי.
קבוצות שונות נבדלות הן במימוש של האזרחות שלהן, וגם במשמעות התרבותית שהן מעניקות לאזרחות (לדוג' העולים לארץ רואים מרכיב סמלי חשוב שקשור לזהות שלהם ולהשתתפות במדינה). מעבר להיבטים של היכולת להשתתף במחשק הפוליטי ולהפעיל את האזרחות שלנו סוציולוגים מדברים על מנגנונים דיפרנציאלים שמאפשרים – האופן שבו חברות נוטות להתייחס לאזרחות ולזכויות ולחובות שנלווים לה –
מזהים שלושה שיחים של אזרחות: { שיח אזרחות – יש לנו חוק שמבהיר זכויות וחובות של אזרח. אך מעבר לחוק הזה יש לנו תמיד ויכוח ציבורי בו קבוצות מסויימות חושבות שמגיע להן יותר מאחרים – זהו שיח שבו קבוצות שונות מנסות לטעון שמגיע להן משהו נוסף בזכות משהו. הסוגייה של למי מגיע מה בזכות מה היא הסוגייה של שיחי אזרחות.
האם ההסכמה הכוללת היא שבהיותנו אזרחים שווי זכויות מגיע לנו אותו דבר? או האם קבוצות שטוענות שמגיע להן יותר בזכות משהו? – הסוג של הויכוח הציבורי שמתקיים במדינה מסויימת לאורך תקופות לאורך זמן.}
