מבוא לסוציולוגיה: טובין חברתיים על פי מקס וובר

מבוא לסוציולוגיה: טובין חברתיים על פי מקס וובר

ראה: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים

וובר מדבר על שלושה סוגים של social goods טובין חברתיים עליהם נאבקות הקטגוריות החברתיות:

  1. כסף – בעוד מרקס מדבר על אמצעי ייצור, וובר יותר מדרני ומדבר על כסף. ולא כסף כשלעצמו, אלא על סיכוי בשוק, כמה כסף אני יכול להשיג. ואז מעמדות הן קטגוריות חברתיות של אנשים שיש להם סיכוי דומה בשוק. המעמד הוא לא קבוצה אלא קטגוריה. הסיכוי שלנו לצרוך בשוק משקף את הקטגוריה המעמדית אליה אנחנו שייכים.

החלוקה של החברה, מבחינת וובר, היא להרבה מאוד קבוצות. בכל חברה החוצצים שיפרידו בין המעמדות יהיו שונים הם יהיו רלוונטיים לסוגיה שבה אנחנו עוסקים, הנקודה החשובה שוובר מבקש להעלות היא שהמעמד הוא לא קבוצה אלא קטגוריה (עשינו את ההבחנה הזו גם אצל מרקס בין "מעמד לשעצמו" ל"מעמד למען עצמו"). קטגוריה חברתית היא אוסף של אנשים שיש להם משהו במשותף, לעומת זאת קבוצה היא קטגוריה של אנשים שמבינים שיש להם משהו במשותף ופועלים ביחד. כלומר, יש להם מודעות והבנה של האינטרס המשותף שלהם והם פועלים ביחד כדי להגיע לאיזה שהוא הישג. ההבדל הזה הוא חשוב – אנשים ששייכים לאותו מעמד חברתי לא צריכים לפעול יחד, האינטרס שלהם הוא לא אינטרס משותף (הם לא רוצים ביחד שיהיה להם יותר כסף) כל אחד בנפרד רוצה סיכוי יותר טוב בשוק, השוק פועל בצורה שאם לאחד יש סיכוי יותר טוב בשוק לאחר יש פחות סיכוי טוב בשוק, ז"א שהאינטרסים בשוק הם אינטרסים אינדיבידואלים – אנשים שמרכיבים את הקטגוריה שיש להם השתייכות מעמדית לקבוצה מעמדית אחת כל אחד מהם פועל באותה צורה, יש להם אינטרס זהה אבל לא משותף – זו שפה קונפליקטואלית, אנחנו מדברים על קבוצות ואנשים שנאבקים על אינטרסים, ולרוב הם נאבקים בנפרד כדי להשיג את אותה מטרה. החברים בקטגוריה המעמדית פועלים אותו דבר אבל בנפרד.

לעומת זאת קבוצות סטאטוס – הן קבוצות. מדובר בקבוצות של אנשים שיש להן משהו משותף (אזור מגורים, בעלי מאפיינים פיזיים מסויימים, בעלי אותו מקצוע וכו'), העניין הוא שלקבוצות סטאטוס יש משהו משותף אך הן משחקות בשוק של יוקרה, הן חותרות להגביר את היוקרה של מאפיין הסטאטוס הזה- יוקרה היא המשאב משותף. כדי שדבר מסויים יקבל סמל של יוקרה צריך שתהיה קבוצה מסוימת שתהיה עם בעלות עליו, ואז על מנת ליצור יוקרה אנחנו נסמן אותו ככזה ולא נאפשר לאחרים להשיג את המוצר הזה. אנחנו נפעל במשותף כדי להעלות את היוקרה של קבוצת הסטאטוס שלנו.

כסף זה לא יוקרה – כדי שלכסף שלנו תתלווה יוקרה אנחנו צריכים להתארגן כקבוצה (של אנשים עם כסף) על מנת להעלות את היוקרה של הקבוצה. וובר מדבר על 2 אסטרטגיות שבהן פועלות קבוצות סטאטוס:

  1. סגירות – אם אני רוצה לסגור קבוצה בתוך המעמד שלי אני יוצר קבוצה, כמו "לשכת עורכי הדין" אני קובע קריטריונים עבור אנשים בכדי שיוכלו להשתייך אלי. אם אדם לא כולל את הקריטריונים הללו הוא לא יכול להיכנס לקבוצה, ורק לבעלי הקבוצה יש אפשרות לקבוע מי נכנס קבוצה. ככל שהקריטריונים יהיו גבוהים יותר ה"יוקרה" תהיה גבוהה יותר. זהו הצעד הראשון על מנת להעלות את היוקרה.
  2. הדרה – אנחנו אומרים את מי אנחנו לא רוצים. יש קבוצות שאם יכנסו לקבוצה שלנו הן יורידו לנו מהיוקרה. ככל שאנחנו משאירים יותר קבוצות בחוץ אנחנו מעלים את היוקרה. ככל שאנחנו יכולים להיות יותר סלקטיבים כך היוקרה שלנו עולה.

המפלגות – קבוצות שמתחרות ביניהן על כוח. גם הקבוצות הללו פעולות במשותף, הן קבוצות שיש להן אינטרס והן רוצות לשלוט ולעצב את הסדר החברתי, לשם כך הן נאבקות לזכות בתמיכה (ולא יוקרה) וכך הקבוצות הללו יאספו כוח (וובר לא מפרט לנו על מפלגות יותר מכיוון שהוא לא הספיק לפתח את המושג הזה)

אצל מרקס ברור לנו שבעלי אמצעי הייצור הם בעלי הכסף היוקרה והכוח, כלומר הסדרים החברתיים השונים מתכנסים ביחד (מי שיש לו כסף יש לו יוקרה כסף וכוח). כלומר, מנגנון ההמרה אצל מרקס הוא חד כיווני הבעלות על אמצעי ייצור היא שקובעת את כל ההיבטים האחרים וכל ההיררכיות החברתיות למעשה חופפות זו לזו.

וובר מציע תמונה הרבה יותר מורכבת- וובר אומר שיש אפשרות לתרגם ולהמיר משאבים שיש לנו בתחום אחד של הסדר החברתי למשאבים אחרים בתחומים אחרים של הסדר חברתי. איך ממירים משאב כמו יוקרה לכסף? או יוקרה לכוח? וכו'.. כל חברה מתאפיינת בדפוסי המרה ייחודיים לה. עד כאן היינו אנליטים וכעת עברנו למחקר האמפירי.

לדוג' בחברה האמריקנית כסף קונה יוקרה – לעומת זאת במרבית החברות האירופאיות יוקרה נקנית דווקא מתוך קודים של התנהגות. היכולת להמיר משאב אחד באחרים הוא אופייני לחברה ומשתנה לאורך שנים, אנחנו צריכים לחקור אותו בתנאים אמפיריים.

הקבוצות השונות נאבקות בצורות שונות, יש להן אסטרטגיות פעולה אחרות – אך כולן נאבקות על טובים חברתיים. טענתו של וובר היא שכדי להבין חברה אנחנו צריכים להסתכל על הקבוצות שנאבקות בתוכה, ועל המאבק של הקבוצות. המאבק לפעמים הוא מטריאלי ולפעמים סימבולי, ולפעמים בשני הרבדים. כאשר אנחנו מזהים מאפיינים של חברה מסוימת אנחנו צריכים להשוות אותם למאפיינים של חברה אחרת. אנחנו צריכים להבין מה המאפיינים של החברה המסוימת אל מול קבוצות אחרות.

בודהה על משמעות הסבל והאושר

האם הרצון שלו באושר הוא המקור לכל הסבל שלנו? רעיון הסבל עומד ביסוד תורת הבודהיזם ובבסיס הדרך להשתחרר ממנו שהציע בודהה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: