היסטוריה פוליטית: ברית המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה

היסטוריה פוליטית: ברית המועצבות לאחר מות סטאלין

אחרי מלחמת העלם השנייה, נאלצת ברית המועצות להתמודד עם בעיות שונות, בעיות אלה נובעות מסיבות דומות: אדיקות האידאולוגית, היחסים עם ציבורים בלתי רוסים בתוך הס.ס.ס.ר והיחסים עם מפלגות קומנסטיות מחוץ לרוסיה. בעקבות המלחמה ומרכיביה שכללו היחשפות לעולם המערבי, סולידאריות חדשה במאבק נגד היטלר, נחלשה השליטה של המפלגה הקומנסטית שהייתה בנויה על שלטון של טרור ובידוד. תוך כדי כך ברוסיה של אחרי מלחמת העולם השנייה, ישנם מדינות חדשות שנכבשו ומפתחות אנטי למשטר הקומנסטי, מדינות שהחלו מפתחות לאומיות והיהודים שהחלו לפתח תקווה בנוגע לא"י.

עם תום מלחמת העולם השנייה החלה המפלגה הקומנסטית בונה את כוחה מחדש, כאשר היא מסתמכת בעיקר על תחושות הפטריוטיות שלאחר המלחמה גם על מנת לחזק את מעמדה בקרב האוכלוסיה ששלטה בה עד המלחמה וגם בקרב האוכלוסיה החדשה שנכנסה תחת חסותה. אחד המאפיינים בתהליך זה היה ההסתערות על האינטלקטואלים בין השנים 1946 ל-1950 כאשר היא לא פסחה על שום מקצוע שהוא. אינטלקטואלים רבים גורשו או נהרגו וזאת על מנת לצמצם רעיונות וגישות מערביות ברוסיה ולחזק את מקום המפלגה. התקיפה כללה את הסופרים, בדגש על סופרים יהודיים על מנת לבסס את המנהיגות הרעיונית של המפלגה בשטח. התקיפה השנייה נעשתה על פילוסופיים ובלשנים כאשר תקיפה זאת באה במידה רבה לשבור את מעמדן של החבורות האקדמיות פן תתחזקנה ותצאנה מגבולות פיקוחה של המפלגה. מתקפה זאת נועדה על מנת לערער את הרעיונות הלא קומנסטים ברוסיה ולחתור תחת מעמד האינטלקטואלים ברוסיה.

גם בתחום הכלכלי התרחשו ברוסיה ויכוחים שונים, כאשר הם הונהגו בידי וארגה וונסנסקי, כאשר וארגה הודחק ע"י סטאלין לשולים, הוא עדיין לא איבד מחשיבותו בחברה הרוסית. וארגה אמר שהעולם הרכושני יינצל ממשבר כלכלי לפחות בעשר שנים שלאחר המלחמה, הקולניות בעולם יחלו לדרוש עצמאות, ואין לראות במלחמות בין – אימפראילסטיות דבר שלא יישוב. מתנגדיו של וארגה טענו שהעולם הקפיטלסטי נכנס למשבר כלכלי בעקבות המלחמה, שהעולם הסוציאלסטי ולך ומתפשט. כאשר עיקר הויכוח נע סביב גישתו של וארגה בדבר יחסים פתוחים עם שאר העולם אל מול הסתכלות על שאר העולם כאויב אשר יש להילחם בוא עד בו המהפכה. לא נתן לדעת מה מידת התמיכה שהייתה בוארגה שכן עם פרסום הקונגרס הי"ט, סטאלין הביע תמיכה במתנגדיו של וארגה כאשר הוא האמין שמשבר עולמי כלכלי הולך ובא, ושהמלחמות הגדולות הבאות יהיו בין המשינות האימפריאלסטיות ולא  מלחמות אל מול רוסיה. כאשר לפי דעתו סוף המלחמות יגיע עם סוף האימפריאליזם.

עם תום מלחמת העולם השנייה והצטרפותם של עמים חדשים לברית המועצות, ועם התחזקות רגשות הלאומיות של עמים אלה החלה תסיסה בברית המועצות. תסיסה זאת התחזקה בעקבות הלאומיות והפטריות הרוסית שהתחזקה במהלך המלחמהת כאשר אחרי המלחמה מגדיר סטאלין את העם הרוסי ככוח המוביל של הגוש הסובייטי, תפיסה שהייתה מנוגדת למספר מדינות בגוש שראו את עצמן שוות לרוסיה. הדרך של ברית המועצות להתמודד עם כך הייתה חיזוק מעמדם של מפלגות קומנסטיות בקרב העמים הלא רוסים וגירושם של לפחות 7 לאומיים קטנים (כמליון איש ממקום מושבם אל הסיבריה הרוסית). עם התחזקות הכוח הרוסי בברית המועצות נעשה צורך בהחלה של העליונות הרוסים על שאר העמים בתוך ברית המועצות. חלק מעמים אלה לא קיבלו על עצמם את הגזרה שכן הם התנגדו לכיבוש עוד מימי הצאר. התנגדויות אלה נראו בעיקר בקרב מנהיגים בקווקז ובאסיה התיכונה, וגם באוקראיינה ומדינות בלטיות שונות. בשנים אלה עדיין לא החל הטיהור במערך המפלגתי של הרפולקי ובמערך הפקידים שכן קצב חילופי הפקידים היה ממוצע לחלוטין (20 ל-100 בשנה). טיהור זה היה עתיד לבוא בהמשך.

עם תום מלחמת העולם השנייה ניתן לראות כי היהודים לא קיבלו ייצוג הולם ברפובליקה בתפקיד מפתח, ניתן לייחס זאת גם להיותם חלק מהזרם הבולשביקי שדוכא בשנות ה-30 וגם לחוסר רצון להדגיש את יהדותם. עם תום המלחמה והקמת מדינת ישראל ב-1948 החלה תקופה קשה ליהודים הרוסים שהחלו נחשדים באי-נאמנות סובייטית ובנאמנות לעם היהודי. האנטישמיות החלה גוברת וב-1949 החלו מעצרים המוניים של יהודים.

יחסי החוץ של ברית המועצות לאחר המלחמה על קצה המזלג:

לאחר נפילת יפאן וגרמניה, החלו מתרופפים היחסים בין מדינות המערב לברית המועצות. הגורמים העקריים שמנעו את המשך היחסים מצד הסובייטים היו: הפחד הנוראי של המפלגה מפני חשיפה לעולם הלא-סוציאלסטי, הפחד שהמגע של הצבא עם תנאי החיים בעולם החיצון  יביא להתמרמרות והטלת ספקות בעיקריה של המפלגה הקומונסטית. וחוץ מזה משטר טוטאלטרי מתוקף היותו רדיקלי היה עליו להחליט עם לאמץ את הרעיונות המערביים או לדחותם על הסף.

נוסף על כך היה רצונם של הקומנסטים לשמר שליטה במדינות מזרח אירופה מעניינים אסטרטגיים וכלכליים. ולכן היה חשוב מצידם לבסס את השליטה במדינות אלה. שליטה זאת איומה להידחק ע"י מדינות המערב – כאשר ברית המועצות מאשימה אותם בהפרת הסכמים וצביעות ומדינות המערב מפרשות את התנהגותה כתוקפנות.

עד  אותה תקופה שלטה המפלגה הסובייטת על שאר המפלגות הקומנסטיות בעולם, תוך כדי דחיפת הרעיון שכוח הקומינזם העולמי טמון בהתחזקותה של רוסיה. לאחר המלחמה ועם התחזקות של מפלגות קומנסטיות ברחבי העולם החלה מאבדת המפלגה הסובייטית את השליטה על מפלגות אלה והחלה מאבדת מכוחה, דבר שהצריך הקמתו של איחוד מאגד של המפלגות. ב1947 הוקם הקונמפורם – שנועד לאחד את המפלגות הקומנסטיות במזרח אירופה ובצרפת ואיטליה, כאשר מטרתו הייתה למנוע פיתויים מהמערב (תוכנית מארשל) ולהפיץ את את הקומינזם כמה שאפשר. הנסיון לגבש גוש קומנסטי שכזה נכשל. כאשר החלו ריבים בין המפלגות השונות, כאשר ב1948 הוקע טיטו והמפלגה היגוסלבית מן הגוש הקומנסטי. ובעצם לראשונה הייתה מפלגה קומנסטי מרקסיסטית שלא קיבלה את מרותה של ברית המועצות.

כשהגיעה המפלגה הסובייטית לקונגרס הי"ט שלה ב-1952 היא הייתה אובדת עצות, המהפכה באירופה המערבית לא הגיעה, שלטונו של טיטו ביוגוסלביה היה חזק, מלחמת קוריאה הלכה ונמשכה ולא היה נרא ניצחון באופק, המערב מקים ארגון מעצמתי בשם נאט'ו, שיטות התעמולה לא מצליחות כבעבר. מבחינת המפלגה הסובייטית הגיעה השעה להערכה מחודשת, כאשר תרומתו של סטאלין למדיניות החוץ ערב הקונגרס הייתה מיושנת ולא צפנה עתיד מבטיח.

נסיון ההשתלטות המחודש על המפלדה וקשר הרופאים:

קונגרס המפלגה הי"ט נערך בסוף תקופה שהייתה מלא ברציחות, טיהורים, גירושים שנערכו בצורה שלא נערכה בעבר. סטאלין הלך והידק את החגורה סביב מעט החופש שנותר לאיכרים בתוך ברית המועצות, והפחד הלך וריחף באוויר.

שלוש חודשים לאחר סוף הקונגרס, מפורסמת הודעה על כך שנתפסה קבוצת רופאים טרורסטים שהודו ברצח ז'דאנוב וקשרו קשר נגד מנהיגים סובייטים במטרה להחליש את המעצמה. שבעה מתוך הרופאים הללו היו יהודים. כאשר ההודעה הוסיפה שהם היו גם מרגלים אמרקאים. משפט הרופאים שהתגלה כמפוברק לאחר מותו של סטאלין, היווה נק' מוצא להאשמות, טיהורים והוצאות להורג רבות. היקף הטיהור לא ידוע. אחד הסברות היא שמשפט הרופאים שימש ככלי שהיה אמור להוביל בסופו של דבר לחיסולו של ברייה שהיה מקרוב לאולוסיה היהודית. אפשר גם שמשפט זה שימש כאות לטיהור נרחב במפלגה ובממשלה, לחץ שנוצר עקב דור צעיר שנכנס למפלגה וחשק במשרות הקשישים. "הטיהור אפשר לעלות בדרגה כחצי מיליון אנשים" (דברי פארבדה).

כמעט ואין ספק שסטאלין היה המניע מאחורי קשר הרופאים. מי שהיה עתיד לסבול מפיברוק האשמות לאחר מותו של סטאלין היו פקידי משטרה ובראשם ריומין שהוצאו להורג ב-1954. כאשר בכירי המפלגה לא נפגעו ורק הוזזו מתפקידיהם. כאשר מת סטאלין ב-5 במרץ 1953  עקב שטף דם במוח נעצרה בראשיתה ההסתערות על המפלגה אלייה התכוננן. עד היום לא ידוע אם מת סטאלין מסיבות טבעיות בלבד, אך בדבר אחד אין ספק להרבה ממנהיגי המפלגה הקומונסטית באה מיתתו של סטאלין ממש במועד הנכון.

חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים

כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:

היסטוריה פוליטית של זמננו

מבוא להיסטוריה פוליטית

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: