ש"ס
פרשה ראשונה שעומדת ברקע ההקמה של ש"ס היא הפרשה של הרב ש"ך ומועצת גדולי התורה. מועצת גדולי התורה מורכבת מנציגות של נציג אחד לזרם ללא קשר לגודלו. הרב ש"ך טוען כי לזרם שלו צריך שיהיו יותר נציגים. נוצר נתק בינו לבין מועצת גדולי התורה.
באותו זמן הרב הראשי לישראל הוא הרב שלמה גורן. היה רצון להוציא את שלמה גורן מתפקידו. נוצר דיל שבו יפנו גם את שלמה גורן וגם את עובדיה יוסף-הראשון לציון ויכניסו את שלמה אליהו והרב שפירא.
שני מנהיגי הקהילות החרדיות-עובדיה יוסף והרב ש"ך רצו להכות באגודת ישראל והקימו את המפלגה. במצע של ש"ס נכתב כי המטרה היא לטפח את הערכים המסורתיים היהודים, להשיב את דרכם של חכמי ספרד ואת מסורת יוצאי עדות המזרח. המסר הוא מסר דתי-חרדי כאשר הנושא של יהדות ספרד מופיע. עם זאת, במצעה ש"ס מדברת על אפליה כללית-של חרדים. לא אפליה של ספרדים.
המפלגה אם כן, נתפסת כמפלגה בעלת אופי חרדי ביותר. באותן בחירות בן ש"ס מקבלת 4 מנדטים מקבלת אגודת ישראל 2 מנדטים. בשנת 1988, ש"ס מקבלת שישה מנדטים שהם מעל 100,000 קולות. עד אמצע שנות ה-80 היחס בין החרדים לציונות הדתית היה 1:2 לטובת הציונות הדתית. כאן אנחנו רואים היפוך. המפד"ל מתרסקת ב-84 ל-6 מנדטים והציונות הדתית הופכת לקבוצה הקטנה יותר במסגרת הזו.
בתוך קבוצה זו, קורה דבר נוסף מעניין. אנחנו רואים כח חדש שנכנס ומצטרף לקבוצה זו שנקרא חב"ד. חב"ד נכנסת באופן אקטיבי. מי שהצביע למפלגה היו לא רק חרדים אלא אנשים מסורתיים שהצביעו למפלגת ש"ס בשם סיבות שונות שהן לאו דווקא הזיהוי המובהק עם החרדים.
במהלך מערכת הבחירות היו נסיונות אינטנסיביים לכפות הצבעה דרך נדרים קמעות ונושאים אחרים. מי שעמד בראש תנועת ש"ס היה יצחק פרץ-הרב הראשי של רעננה. הוא היה מאוד מתאים משום שהוא היה דובר מאוד כריזמטי, היה רטוריקן מצטיין והצליח לתפוס את מצביעיו. משפטים כמו "אשה ספרדייה שמברכת על הנרות בשבת שווה יותר מ-20 פרופסורים שאומרים שיצאת מן הקוף".
ש"ס היא חרדית בתכניה אך אנחנו יותר ויותר יכולים לראות את המרקם העדתי שנוסף עליה. בבחירות 92 הם עולים מבחינת המצביעים אך עדין מקבלים שישה מנדטים. באותה תקופה הסוגייה של האפליה על הרקע העדתי מתחילה להיות יותר ויותר הנושא המרכזי של התנועה. מי שמצטרף באותה תקופה לש"ס הוא המקובל כדורי שמוסיף לש"ס את נושאי הקבלה. דמות נוספת היא הזמר בני אלבז. במהלך שנות ה-90 אנחנו מדברים על מפלגה עדתית מובהקת. ב-96 ש"ס מקבלת 10 מנדטים וב-99 17 מנדטים, הרבה בזכות הבחירה הישירה. אנחנו רואים מפלגה שעיקרה היא זהות והשתייכות לקהילה עדתית.
החשדות וההליכים המשפטיים נגד אריה דרעי העצימו את מיצוב המפלגה כמפלגת קיפוח. המרכיב החרדי הולך ומאבד מעצמתו.
הקטגוריות חרדי וציוני דתי כבר לא תופסות. אנחנו רואים מצב שבו החרדים לא מתביישים להוציא תכנים לאומיים ברורים המשתלבים בתכנים דתיים ועדתיים. ש"ס מפסיקה להיות מפלגה סקטוריאלית אך תחום העיסוק שלה הוא רחב.
יש הטוענים כי סביב ש"ס נוצר מושג חדש שהוא "חרדים לאומיים".
ראה גם: חידה ושמה ש"ס \ יואב פלד
